ארתור לפר הוא כלכלן אמריקאי שחביב בעיקר על כמה
כלכלנים רפובליקנים ועל "מר כלכלה" במקומותינו – בנימין נתניהו. כשהיה נתניהו
שר אוצר וקיצץ בקיצבאות הביטוח הלאומי, נזקק מי שהוא ראש הממשלה היום לביסוס אידאולוגי/מדעי ונתלה באותו לפר.
לפר טען כי יש גבול לשיעור המס שממשלה יכולה
להטיל על תושביה. זה בפני עצמו אינו חידוש. כל בר דעת מבין – אבן חלדון בן המאה ה -15 כתב על זה - שאם היה מס של 100% לא היתה כלכלה אלא רק במובן השחור של המילה.
החידוש של לפר היה בכך שהוא קבע ששיעור המס המירבי צריך להיות נמוך מ – 50%. ממשלה שתנסה להעלות מסים לשיעור גבוה
יותר, וזה שיא החידוש, תמצא את עצמה עם פחות הכנסות ממסים ולא יותר. נתניהו טען אז
שהגענו השיעור המירבי ולכן העלאת מסים אינה תחליף לקיצוצי קיצבאות.
נתניהו נבחר ראש ממשלה
מחקרים אקדמיים שנעשו בעניין מצאו שהשיעור המירבי
הזה נמצא הרבה יותר קרוב ל – 70% וזה שיעור מס שאף מדינה מסודרת לא הגיעה אליו.
מסקנה: בהחלט יש מקום להעלאת מסים ברוב המדינות שמצבן הכלכלי מזמין טיפול שכזה.
נתניהו, כמובן, לא חזר בו. ובשנים האחרונות עיקם
את האף בכל פעם שסטנלי פישר המליץ להעלות מיסים כדי למנוע בור תקציבי. רק כשהמצב התקציבי החמיר,
וביתר תוקף משהוקמה הממשלה החדשה, נכנע נתניהו והמסים הועלו. לא לפני שהסנשו שלו,
לפיד, הבטיח להורידם או-טו-טו.
כלכלת ישראל נגד לפר
השבוע פירסם משרד האוצר את נתוני ביצוע התקציב
והתברר שהעלאת המסים בהחלט אפקטיבית. לא רק ששיעורי המסים הועלו אלא שכרגע אין כל
סימן לגידול באבטלה, למיתון הפעילות ולשאר מרעין שבהם מאיימים עלינו בכל פעם
שהמיסים עולים. כמובן שהסנשו מיהר לרמוז כי צפוייה הקלת מס על אף שהממשלה עדיין
בגירעון מכובד.
גירעון מכובד?
מי שקורא/מקשיב/צופה במהדורות החדשות יכול היה
ללמוד כי יש נפילה דראסטית בגירעון הציבורי ובחוב הציבורי. כאן נכנס תרגיל מסריח שעושים כלכלנים.
על פי נתוני האוצר הגירעון הממשלתי בשנת התקציב
הנוכחית עומד בינתיים על 13 מיליארד שקל. המשמעות: החוב הציבורי גדל השנה ב – 13
מיליארד שקל.
כשהחוב גדל הוא קטן
אז איך זה שעיתון "הארץ" (וכל השאר)
דיווח על ירידה בחוב הציבורי?
במקום למדוד חוב כפשוטו – בשקלים – מודדים הכלכלנים
את החוב באחוזים. אחוזים ממה? אחוזים מהתפוקה הלאומית. מה הקשר בין החוב לבין
התפוקה? אין כל קשר. אבל אז מתקבל מספר שהוא תוצאה של חילוק ולא מספר פשוט. וכך אם
התפוקה הלאומית גדלה, החוב באחוזים יורד, על אף שבשקלים ממשיים הוא עולה.
וכך מרמים
את כולם.
השנה הרמאות התנפחה. בכדי להבין את החוכמה החדשה
קחו אדם בן 35 שגובהו קבוע. אתמול הוא הלך
לקופת חולים וגובהו נמדד – 170 ס"מ. הבוקר הודיע האירגון בפאריז שבו נמצא אב
הטיפוס של המטר כי התברר שיש טעות, וכי כל מה שנמדד כסנטימטר הוא 9 מילימטר.
שאלה: מה קרה לגובה של האדם?
תשובה: במציאות גובהו נשאר כפי שהיה. אבל בעיתון
יכתבו כי גובהו מעתה הוא 171 סנטימטר.
זה מה שקרה לתפוקה הלאומית. המקביל של האירגון בפאריז
שבו טמון המטר מצא שאנחנו לא מודדים נכון את התפוקה. התוצאה? לתפוקה הלאומית לא
באמת קרה משהו. אבל שמה השתנה. במקום 930 היא נקראת כעת 990 (מיליארד שקל לשנה,
למעוניינים)
מאחר שאנחנו במערכת של הונאות שבו החוב נמדד
באחוזים, הגדלת התפוקה לפי המידה החדשה מקטינה את האחוזים. החוב, כמובן, נשאר אותו
דבר (וגדל השנה – עד כה – ב – 13 מיליארד שקל). אבל האחוזים? אלה הצטמקו.
ואם רק אפשר היה לקנות אוכל או טילים באחוזים....
נ.ב. המטר כבר מזמן לא נמדד לפי אב הטיפוס
הפריזאי. אבל זה סיפור שבאמת לא שייך למדינת ישראל וחובותיה.
10.9.2013
