הבנק
האמריקאי ג'יי.פי. מורגן צ'ייס נקנס על
ידי רשויות הפיקוח בארה"ב ובבריטניה במאות מיליוני דולרים. הבנק, שנתפס
בניהול כושל של עסקי ניירות ערך ובלקיחת סיכונים פרועים, ביקש סליחה והתחייב
להתנהג יפה. ובהחלט יש אפשרות שהוא יתנהג יפה כי הקנס ילמד אותו לקח.
ובכל
זאת העונש אינו לעניין.
בנק
הוא ייצור מורכב בכלכלה. מצד אחד הוא לא מספק מזון ולכן הוא פחות חשוב מאסם. מצד
שני כל אחד מבין שאפשר לחיות בלי אסם אבל אי אפשר בלי בנק לאומי. די להסתכל על
מערכות המחשוב הבנקאיות כדי להבין מה יקרה כאן אם יום אחד מישהו יפוצץ את המחשבים
של בנק לאומי. וזה עוד לפני שאמרתי מילה על כסף. רק על רישומים של כסף.
מורגן-צ'ייס
יכול לספוג קנס של מיליארד. אבל העיקרון מוטעה. את עברייני הבנקאות צריך לתפוס
במקום אחר – לא במערכת החשבונאות שלהם.
מי האשמים?
איפה?
בשני מקומות רגישים: בבונוסים ובאופציות למניות של המנהלים ובשליטה של בעלי
המניות. העניין הראשון פשוט: על הרשויות לקבוע כי כל המנהלים יקבלו למשך חמש שנים
את השכר הממוצע במשק. בלי בונוסים, בלי אופציות ותוך החרמת כל המניות שלהם למשך
התקופה המדוברת. הרי הם אלה שאיפשרו לכל
התרגילים המסריחים להתקיים.
אבל
את המנהלים מינו בעלי מניות ואלה נושאים
באחריות. לכן ראוי לקחת גם להם את המניות לתקופה של חמש שנים. הם לא ייראו
דיבידנדים וייאלצו להסתפק בקריאה בעיתון על
רווחי התאגיד שאת מניותיו רכשו, וכעת השאילו לממשלה לחמש שנים.
כך
מי שחטאו ישלמו והתאגיד לא ייפגע.
20.9.2013
