28 בדצמבר 2004

למה אנחנו צריכים שכר מינימום

השבוע מבקר בישראל פרופ' אלן קרוגר, מומחה עולמי לשוק העבודה.  למה חשוב שיהיה שכר מינימום, איך קובעים את גובה השכר הזה, למה לא לקבוע גם שכר מקסימום ומה ההבדל בין עובדים למלפפונים

 צמד כלכלני אגף המחקר שבמשרד האוצר, ד"ר מיכאל שראל וד"ר אסף שידלובסקי, פרסמו לפני כחודש מסמך שכותרתו "שכר המינימום ונזקיו." השניים הציעו לבטל את שכר המינימום, שלטענתם פוגע בתעסוקה ומעודד אבטלה. התאחדות התעשיינים יצאה כנגד הצעת יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, להעלות את שכר המינימום.
 השבוע מבקר בישראל מומחה בעל שם עולמי לתחום שוק העבודה, פרופ' אלן קרוגר, שקיבל תואר דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת הרווארד וכיום מלמד כלכלה באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית. בין השנים '95-'94  כיהן ככלכלן ראשי במשרד העבודה האמריקני, ופרסם שורה ארוכה של ספרים ומחקרים בתחום שוק העבודה, חינוך וטרור.

 כאשר כלכלנים מדברים על שוק המלפפונים הם מדברים על תחרות, על מחירי שוק ועל אי מעורבות ממשלתית. כאשר אתה מדבר על שוק העבודה לפתע הכל משתנה: השוק לא מתפקד וצריך מעורבות ממשלתית.  

מה ההבדל בין מלפפונים ועובדים?

 "שלא כמלפפונים, עובדים יכולים להחליט שלא לעבוד עבור מעסיק. הם יכולים אפילו לגרום נזקים למעסיק אם הוא לא מתייחס אליהם כראוי. כדי להמחיש את זה, אספר לך על עבודה שעשיתי על צמיגי פיירסטון, חברת ענק לייצור צמיגים.  הפרשה התפוצצה כאשר יצרנית המכוניות פורד נאלצה להחזיר לקו הייצור אלפי מכוניות בגלל פגמים בצמיגים. האמת היא שפורד לא היתה אשמה: מה שעומד ברקע הצמיגים המקולקלים הוא יחסי עבודה מעורערים. החברה ביקשה הפחתת שכר של ,30%  העובדים לא היו מרוצים והאיגודים המקצועיים סירבו לדרישה. הם המשיכו לעבוד חודשיים אחרי שחוזה העבודה הסתיים, ואז שבתו.

שלא כמקובל באירופה, בארה"ב אפשר לשכור עובדים מחליפים לשובתים.  אחרי שביתה של שנה האיגודים המקצועיים נכנעו, אך הנהלת החברה השאירה בעבודה את שוברי השביתה ולא קיבלה בחזרה לעבודה את השובתים שנכנעו. רק אחרי גידול בביקושים לתוצרתה החלה פיירסטון להחזיר מקצת מהשובתים. בגלל יחסי העבודה האלה החלו קלקולים בצמיגים. לדעתי שני הצדדים – ההנהלה והאיגודים המקצועייםאשמים, אבל התוצאה הסופית היא נזק של 9 מיליארד דולר לבעלי המניות של פיירסטון, שפיטרו את ההנהלה. לעובדים היה נזק גדול.  מלפפונים לא עושים דברים כאלה."

  זה עדיין לא מסביר מדוע שוק העבודה לא מתפקד כמו שוק המלפפונים. אולי צריך לחסל את האיגודים המקצועיים, כדי שיהיה תפקוד טוב יותר?

כלל, שכר העבודה וכמות העבודה צריכים להיקבע בשוק העבודה, אך בשוק הזה יש בעיות מיוחדות . ראשית, השוק – גם כאשר הוא מתפקד – יוצר אי שוויון גדול, שלעתים החברה בכללותה לא מוכנה לחיות עימו. שנית, לעתים השוק לא מתפקד. הדוגמה הקלאסית היא בטיחות בעבודה ובריאות העובדים. בהרבה מקרים יש פער מידע בין עובדים למעסיקים: המעסיק יודע מצוין כי תהליכים מסוימים יכולים להזיק לעובדים. הוא יודע ששימוש בחומרים מסוימים עלול להביא לתחלואה. העובדים, לעומת זאת, לא יודעים. בהעדר מידע מלא השוק לא מתפקד. למעסיק אין תמריץ לספר לעובדים את האמת הכואבת. לכן זה מקרה בו ראויה מעורבות ממשלתית להסדיר תקנות לבטיחות ובריאות."

  וזו ההצדקה לשכר מינימום?

"לא. ההצדקה לשכר מינימום היא בכך שעובדים ברמת מיומנות נמוכה מצויים בסיכון אמיתי להיות מנוצלים בידי מעסיקים. המקרה הקלאסי הוא כאשר יש מונופסון: מעסיק אחד, שבגלל גודלו מסוגל להכתיב תנאים. עם זאת, מחקרים הראו כי גם בריבוי מעסיקים זה קורה. בתיאוריה כלכלית מלמדים כי אם מעסיק פלוני יציע עבודה בשקל אחד פחות מהשכר שנקבע בשוק העבודה, הוא לא ימצא מי שמוכן לעבוד בשבילו. זה קורה רק בספרי הלימוד. במציאות העובדים לא כל כך ניידים,  הם קשורים למקום גיאוגרפי והם לא תמיד מודעים לחלופות – והחלופות כרוכות בהוצאות מעבר.

 „הסיבה העיקרית היא בגלל הדאגה לאי שוויון. מדינות רבות, אפילו ארה"ב הקפיטליסטית, נמצאות בדעה שאי שוויון גדול מדי הוא לא ראוי ואף מסוכן חברתית. שכר המינימום בא לטפל, לצד מערכת המס, בתופעה הזו."

  מה מסוכן בזה ? יש טענה שאי שוויון הוא תוצאה הכרחית של צמיחה כלכלית, ויש הטוענים כי אי שוויון הוא מנוע חשוב באפשרות לצמיחה כלכלית.

"אדגים לך את הסכנה במה שקורה בחינוך גבוה. אנחנו מוצאים שיש קשר חזק בין הכנסה של ההורים ליכולת של ילדיהם להיכנס לאוניברסיטה. כאשר זה קורה, העוני מתגלגל בין הדורות. בכך מופרכת הטענה כאילו השוק הכלכלי נותן הזדמנויות שוות לכל אדם."

 כלום לא ראוי שהתמורה לעבודה תהיה קשורה לתפוקה של העובד ולא לחקיקה של פרלמנט?

"יש קשר בין תמורה לתפוקה, אבל לא צריך להגזים בקשר הזה. בשבדיה יש מערכת מקיפה של מעורבות ממשלתית בשוק העבודה, וראה זה פלא – רמת החיים בשבדיה לא שונה מהותית מזו שבארה"ב, עם תוספת אחת: חלוקת הכנסות שוויונית הרבה יותר. שבדיה, וכמה מדינות דומות לה, הן ההוכחה שלאורך זמן אין סתירה בין רמת חיים וחקיקה למעורבות בשוק העבודה. בכל מקרה: אין כל עדויות שתשלום שכר נמוך הוא הגורם שעומד מאחורי הצמיחה הכלכלית ורמת החיים גם בארה"ב.

 נניח ששכנעת ששכר מינימום הוא דבר ראוי. איך קובעים אותו? בכמה כסף מדובר? האם מדובר בהחלטה "כלכלית" או פוליטית?

"בסופו של דבר זו החלטה חברתית-פוליטית. החברה קובעת מספר שבא לייצג את רמת החיים המינימלית של אדם עובד. רצוי שההחלטה הזו תיקח בחשבון גורמים כלכליים."

  מהו שכר מינימום ראוי? איך יודעים אם זה 3,300  שקל – המצב הנוכחי בישראל – או 4,300  שקל לחודש, כפי שמציעה ההסתדרות?

"ראשית, לא הייתי קובע את שכר המינימום בהשוואה לשכר הממוצע. השכר הממוצע מושפע מאוד מתשלומי שכר מנופחים למנהלי חברות ענק. הייתי קובע ומצמיד את שכר המינימום לשכר החציוני (השכר שהוא האמצעי במדרג כל המשכורות המשולמות במדינה.( באשר לגובה השכר, צריך להסתכל על ההיסטוריה הן של מדינות אחרות והן של ישראל, ולבחון האם שינויים – מטה ומעלה – השפיעו על הכלכלה. שלישית, שיעור האבטלה אינו גורם חשוב בהחלטה. ארה"ב הכניסה את שכר המינימום בעת האבטלה הגדולה, וכאמור מחקרים שלי ושל אחרים מראים כי שכר מינימום ברמה סבירה אינו יוצר אבטלה. רביעית, אחרי שעושים את כל החשבונות האלה, הייתי מנחש כי בערך מחצית השכר החציוני הוא שיעור סביר, לבטח בארה"ב."

סליחה? זה עתה התפרסם דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית על ישראל המזהיר מפני האבטלה שיוצר שכר מינימום. צמד כלכלני האוצר הראה באותות ובמופתים את נזקי שכר המינימום, ואתה טוען ששכר מינימום ברמה סבירה לא תורם לאבטלה?

"הנה סיפור שילמד אותך משהו על כלכלנים. רוב המחקרים על שכר מינימום ותעסוקה נעשו לגבי בני עשרה. כלכלנים ראו כי אצל בני  19-16 יש שיעור גבוה מאוד של מקבלי שכר מינימום. זה נכון, אבל נכון חלקית. רוב מקבלי שכר מינימום אינם נערות ונערים, כי אם אנשים בוגרים. בכל מקרה, המחקר הכלכלי מצא בשנות ה60- של המאה הקודמת את הקשר השלילי שבין העלאת שכר מינימום לבין תעסוקה. בשנות ה80- הכל התמוטט: שכר המינימום ירד והתעסוקה לא עלתה. המחקר הכלכלי היה מבולבל, ולכן בראשית שנות ה 90-החלטנו, חברי דיוויד קרד ואני, להיכנס לנושא. אז הייתי בדעה המקובלת כי שכר מינימום עולה משמעו תעסוקה יורדת."

  ומה מצאתם?

"בארה"ב יש שכר מינימום פדרלי, ובנוסף לו כל מדינה רשאית לקבוע שכר מינימום שונה וגבוה יותר. ניו-ג'רזי בחרה להעלות את שכר המינימום מ4.24- ל 5.05-דולר לשעה באפריל .1992  חקרנו מה קרה בניו-ג'רזי לעומת פנסילבניה, המצויה מעבר לנהר ובה לא חל כל שינוי בשכר. בדקנו מסעדות אוכל מהיר כמו ברגר-קינג וקנטקי-פרייד-צ'יקן. להפתעתנו, מצאנו כי שיעור התעסוקה בניו-ג'רזי לא השתנה לעומת פנסילבניה, ובכמה מקרים אף עלה. עשינו עוד בדיקה: היו מקומות בתוך ניו-ג'רזי ששילמו יותר משכר מינימום. השווינו אותם למסעדות בהן הועלה השכר – ושוב, לא נמצא כל הבדל בתמונת התעסוקה. כמה שנים מאוחר יותר הועלה שכר המינימום הפדרלי, כך שהשכר בפנסילבניה עלה לעומת השכר בניו ג'רזי, שכבר היה גבוה. שוב, לא מצאנו כל ירידה בתעסוקה בפנסילבניה כתוצאה מהמהלך. זה מראה שהעלאת שכר המינימום לא מביאה בהכרח לירידה בתעסוקה."

  המחקר הזה זכה לקיתונות של בוז ולביקורת נוקבת. הנה מה שכתבו עליו צמד כלכלני משרד האוצר: "סביב מאמר זה התפתחה ספרות מקצועית ענפה שהצביעה אחת לאחת על כל הטעויות המקצועיות, הלוגיות והטכניות לכאורה של עורכי המחקר....צוות חוקרים שיחזר את הנתונים תוך שימוש בנתוני שכר בפועל (ולא בסקר טלפוני, כפי שנעשה במחקר המקורי) וגילה כי מספר המשרות דווקא פחת ב."4.5%-

"וזהו? כאן הסתיימה סקירת הדיון? כלום לא הביאו לציבור כאן מאמר של קרד ושלי שהתפרסם ב"אמריקן אקונומיק ריוויו" עם טענות הנגד (הריוויו הוא הביטאון הכלכלי הנחשב ביותר בעולם המערבי – ג.ע?(  הטענה העיקרית כלפינו היתה בעניין הסקר הטלפוני. נכון, שאלנו את מנהלי המסעדות על מספרי המועסקים אצלם לפני ואחרי העלאת שכר המינימום. לנו זו נראית דרך הגיונית. מתנגדינו טענו כי המנהלים לא ידעו את האמת, או שדיווחו לא נכון . מעניין: אף אחד לא טען שמנהלי המסעדות בפנסילבניה לא טעו בדיווחים. רק מנהלי המסעדות של ניו-ג'רזי, שדיווחו על אי שינוי או אף גידול בתעסוקה, טעו. שיהיה. בתגובה פנינו אנחנו לנתוני משרדי המס והביטוח הלאומי של אותן 400 מסעדות. לקח לנו שנה וחצי לבדוק את נתוני התעסוקה במסעדות האלה – ושוב הפתעה: הנתונים של התעסוקה תאמו לדיווחים שנתנו לנו מנהלי המסעדות.

"במקביל בדקנו קצת את המידע של מתנגדינו. מצאנו כי רוב המידע נשאב ממעסיק אחד שהפעיל 30 מסעדות, ורובן המוחץ דווקא בפנסילבניה ולא בניו-ג'רזי."

  מה קרה למסעדות, ובמיוחד לרווחים בהן?

"ככלל, רובן העלה קצת את המחירים. העלאת המחיר כיסתה את גידול העלויות. אבל לא מצאנו ששיעור המסעדות שנסגרו היה שונה מהותית מאשר השיעור במסעדות שבהן לא הועלה שכר המינימום. כדי להיות בטוחים אפילו הלכנו לכל מסעדה שלא השיבה לשאלון שלנו כדי לבדוק אם לא נסגרה בינתיים."

 בשבועות האחרונים מתגלים אצלנו מקרים רבים של שומרים מנומנמים בחברות פרטיות, שזכו במכרזים מטעם משרד הביטחון לשמירה ליד חומת ההפרדה שבין ישראל ופלשתין. השומרים האלה, כרגיל, מקבלים שכר מינימום.

 האם יש קשר בין גובה השכר ועומק הנמנום?

"תרשה לי לא לדבר על ישראל. אמנם אני מגיע לכאן אחת לשנה, אבל אני אורח ותו לא. בשוק העבודה נהוג לומר כי אתה מקבל מה ששילמת עבורו. שילמת מעט – קיבלת מעט. אני יכול להשאיל ממה שקרה בארה"ב. שם, ערב המתקפה של ספטמבר ,2000  השמירה בשדות התעופה היתה בידי גורמים פרטיים, ששילמו שכר מינימום. העבודה, כלומר השמירה, היתה ברמה מחרידה. לאחר המתקפה הממשלה הלאימה את שירותי השמירה האלה והתשלום הוא בהתאם. כעת מנסים לחזור להפרטה חלקית, אך הממשלה הכניסה תנאי: יש לשלם לשומרים שכר כמו לעובדי מדינה. ואת זה עשה ממשל רפובליקני. אגב, בהרבה מקומות במכרזים ציבוריים הממשל מחייב את המשתתפים לשלם את השכר הנהוג בענף, לבטח בהסכמים קיבוציים."

  וזה הגיוני?

"יש לי ספקות, במיוחד בגלל האכיפה. גם בממשל קלינטון, הלכאורה שמאלי יותר, האכיפה הייתה בעייתית. האיגודים המקצועיים אמורים להתלונן על הפרות, אבל גם להם אין מקורות כלכליים מספיקים לזה. לדעתי האישית, ראוי להתמקד באכיפה רק בעניין שכר מינימום. לא נראה לי אפשרי וחיוני לפקח על כל השכר."

 האם אין סכנה ששכר מינימום מוגדל יתגלגל לשכר יותר גבוה בכל הדרגות ולאינפלציה של שכר?

"כאשר אני בוחן את ההשלכות בארה"ב, התשובה היא שלילית. שכר המינימום השפיע על השכר מעל למינימום, אך לא בהרבה. מצאנו 'גלגול' שכר על עוד כעשירית מהעובדים. חלק מהגלגול הזה נעשה דווקא ביוזמה של המעסיקים.

"הנה דוגמה מאלפת: בעת העלאת שכר המינימום בארה"ב בראשית שנות ה90-  איפשר החוק שלא להעלות את השכר המינימלי של בני עשרה. כלומר, נתנו אפשרות חוקית להפלות לרעה עובדים צעירים. הממצאים מראים שרוב המעסיקים בחרו לשלם יותר גם לצעירים, כי מה שחשוב למעסיק לא פחות מהשכר זה יחסי עבודה טובים והגינות. אם יש לך עובד טוב בן ,19  מדוע לשלם לו פחות מאשר לעובד בן  ?20 מדוע להסתכן ביחס גרוע, באפליה?

"בכל מקרה, חשוב לציין כי במידה שיש גלגול הוא תופס, חלקית כאמור, רק במקומות בהם שכר המינימום הוא השכר האפקטיבי. לא מצאנו כל גלגול או שינוי בשכר במקומות שמראש שילמו יותר משכר המינימום. לכן הדיבורים על אינפלציה של שכר הם מוקדמים מדי".
  
האם ההיגיון בזכות שכר מינימום לא מוביל למסקנה שראוי גם שכר מקסימום?

"נראה לי שהפתרון המוצלח יותר לשכר מוגזם מצוי במערכת המס ובשיעורי מס פרוגרסיביים (העולים עם גידול בהכנסה – ג.ע.( אנחנו לא רוצים לפגוע במוטיבציה של עובדים מצליחים. אני מודע לתשלומי המיליונים למנהלים בכירים, אבל כל עוד לא מדובר בשחיתות, לא הייתי מחוקק שכר מקסימום. צריך נוהלי עבודה תקינים במועצות מנהלים, וצריך שמועצות מנהלים ייתנו משקל יותר גבוה לאינטרסים של בעלי המניות".

קרוגר, כמו רבים מעמיתיו "כלכלני שוק העבודה," עוסקים לא רק בשוק העבודה אלא בהשלכות חברתיות של השכר ופעריו. אחת הדוגמאות להרחבה הזו היא בחינוך. שאלתי את קרוגר איך הוא מסביר את העובדה שישראל, שהיתה במקומות גבוהים בתוצאות מבחני מתמטיקה, מדעים והבנת הנקרא, הידרדרה למקומות תחתונים ומבישים.

"זו אינה רק תופעה ישראלית. מוצאים אותה גם בארה"ב. חלק מההסבר נעוץ בשיפור הדרמטי במעמד האישה. לפני חמישים שנה, לנשים היו מעט אפשרויות בשוק העבודה ולכן הטובות שבהן היו מורות. היום הנשים המוצלחות יותר מוצאות תעסוקה במקומות אחרים, ולכן רמת ההוראה ירדה.

"וזה המפתח בחינוך: המורים. והפתרון פשוט – שלמו יותר למורים כדי למשוך עובדים טובים. ויחד עם זה, התשלום המוגדל צריך להיות קשור לביצועי המורים. ראוי לשאול מורים איך הם בוחנים את הצלחתם. יש לשלב בין מדדי המורים האלה להצלחות של תלמידים במבחנים. אין מדד אחד, למשל ציוני התלמידים, שלפיו יתגמלו מורים, אבל חייבים לחפש מספר מדדי הצלחה לשכר המורים. זה המפתח." 

האם עניים נוטים להפוך לטרוריסטים?

קרוגר חושב שלא.  בשנים האחרות משקיע קרוגר בחקר הטרור. הבנק העולמי, שנשיאו ביקר בישראל ובפלשתין בשבוע שעבר,  מחזיק בדעה שיש קשר בין עוני לבין טרור, כלומר אנשים עניים נוטים יותר להיות טרוריסטים. הבנק העולמי ממליץ לפעול לצמצום העוני גם מהטעם האנטי-טרוריסטי הזה.

 קרוגר חושב שמדובר במשאלת לב. אין קשר בין עוני וטרור. רוב הטרוריסטים, והוא כולל כאן את קבוצת בדר-מיינהוף בגרמניה, את הבריגדות האדומות של איטליה, את פעילי החמאס הפלשתינים ואת המחתרת היהודית של שנות ה,80- היו ממעמד בינוני גבוה ומשכילים. עוני הוא דבר שאינו רצוי, אבל אינו אשם בטרור.

 מה כן?
 קרוגר בדעה שהכל פוליטיקה. דיכוי מוביל לטרור. היעדר זכויות אדם מוביל לטרור. היעדר דמוקרטיה תורם לטרור. הכלכלה – לאו דווקא.

28.12.2004