קשר נגד הקניין הציבורי

שר האוצר ויו"ר ההסתדרות מעניקים לעובדי בנק דיסקונט מתנה שאינה מגיעה להם

 זה ייראה מעט מוזר, ולרבים אפילו קיצוני, אך צריך להעמיד לדין ציבורי את ח"כ בנימין נתניהו וח"כ עמיר פרץ. האשמה: קשירת קשר נגד הקניין הציבורי. הנה סיפור המעשה (או תמצית כתב האישום:(

  ממשלת ישראל, שנתניהו הוא שר האוצר שלה, מבקשת למכור את מניותיה בבנק דיסקונט.


קוראים לזה הפרטה, והשבוע אמור להסתיים המכרז הבינלאומי הרלבנטי. ועד עובדי הבנק הערים קשיים, לרבות הפסקות עבודה ועיצומים מסוגים אחרים, נגד המכרז. הוועד רצה שעובדי הבנק יקבלו תמורה להפרטה. בשיא המשבר נכנס לתמונה ראש הארגון היציג של העובדים, עמיר פרץ, וסיכם עם שר האוצר כי העובדים יקבלו לפחות 250 מיליון שקל (מינימום של כ50,000-  שקל לעובד(. והסיכום הזה הוא הוא קשירת הקשר נגד קניין הציבור.

 ראוי לומר בראשית הדברים כי לעובדי בנק דיסקונט לא מגיעה תמורה על מכירת מניות הבנק. כאשר פלוני מוכר מניות של "טבע" לאלמוני, איש בחברה זו אינו שותף לעסקה. בצדק דרש ועד העובדים כי הנהלת הבנק תחתום על הסכם עבודה ארוך-טווח, כדי שהעברת השליטה על הבנק לא תהיה עילה לפיטורי עובדים או להרעה בתנאי העבודה. אך מה לזה ולגזל הרכוש הציבורי?

 ועד העובדים ועמיר פרץ הסתמכו על זכותם המקובלת של עובדי חברה ממשלתית מופרטת לרכוש עשירית ממניות הממשלה בהנחה של .25%  אלא שבנק דיסקונט, על אף שהולאם ב,1983- מעולם לא היה חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק. אדרבה, כל ניסיון להפוך את הבנק לחברה ממשלתית היה נתקל בשביתה של העובדים. הם לא היו מסכימים להיכפף לכללי השכר של השירות הציבורי כפי שנקבעו בחוק החברות הממשלתיות.

 וזה לא סוף הסיפור. העובדים, ונתניהו קפץ משמחה למשמע העניין, לא רצו את המניות בהנחה. הם רצו מזומן. מה עשה שר האוצר? לא רק שנתן להם מזומן אלא שחישב אותו לפי הנחה גדולה משמעותית מזו שניתנה לעובדי חברה ממשלתית. והעיקר: הוא גם חישב את המזומן ע"פ מניות שאינן בידיו. 13%  ממניות הבנק (בשווי של כ800-  מיליון שקל) מצויים בידי גורם פרטי, אך נתניהו משלם על כאילו הנחה "ברכישת" המניות האלה. חוצפה משוועת. אחרי כל אלה הוא מוסיף עוד כמה עשרות מיליונים של שקלים כי יש לו אידיאולוגיה של הפרטה ,והציבור חייב לשלם על הפרטה.

 מעניין יהיה לראות את עמיר פרץ מנסה לקבל תמורה לעובדים כאשר השליטה במניות מפעל תעשייתי תועבר מגורם אחד למשנהו. האם כאשר יצחק תשובה קנה את מניות "דלק,"  כאשר משפחת שטראוס השתלטה על "עלית,"  כאשר "נסטלה" רכשה מניות ב"אוסם" – עמיר פרץ היה בסביבה?

 לא, ולא ולא בריבוע. אלא שפרץ חושב שרכוש הציבור – להבדיל מקניינם של בעלי הון – הוא הפקר. מכאן תביעתו לגזול מהקניין הציבורי לטובתם של יקיריו מקרב עובדי הבנק (עובדי בנק לאומי הם הבאים בתור.(  בדיוק כמו נתניהו שעושק למען נוחיותו האידיאולוגית. קשירת קשר כבר אמרנו?

 חלק מהכסף ייגזל מהבנק. כלומר מבעלי מניות של הבנק מקרב הציבור הרחב. לרוב אלה גופים, כמו קופות גמל, שהציבור חוסך בהם. הנה מי שיכול להיות היזם להגשת כתב אישום.

9.1.2005
שתפו: