19 בינואר 2005

הגבר הוא רק חשבון בנק



אם יש לנו מונוגמיה, יש לנו חידה שראוי לפתור אותה


 במבוא למחקרמסתרי המונוגמיה,"  שהופיע לאחרונה, כותבים שלושת המחברים אריק גולד, עומר מואב ואבי שמחון מהאוניברסיטה העברית כי „קל להסביר פוליגמיה [ריבוי נשים אצל גבר אחד:[  אי-שוויון בעושרם של גברים הוא שעומד בבסיס אי-השוויון במספר הנשים שלהם.  לו כל הגברים היו שווים לא היתה כל סיבה לאשה לבחור להיות אשה שנייה של גבר בעת שבקלות היא יכולה להיות האשה היחידה של מי שהוא טוב במידה זהה."


  הקטע הזה ראוי לציטוט כי הוא משקף את צורת החשיבה הרווחת אצל מעצבי המדיניות הכלכלית-חברתית.  העולם בנוי מאטומים: מיליוני אנשים שבאופן עקרוני שווים זה לזה. הם אמורים לנוע בעולם ולבחור באופן חופשי מה לעשות, עם מי לעשות ואיך לעשות. אלא מאי? הם לא בדיוק שווים, כלומר הם בכלל לא שווים. במצב אי-שוויון הפוליגמיה היא המשטר הראוי והמתבקש.  ואם יש לנו מונוגמיה, לפחות באירופה, אמריקה ובחלק מאסיה אך לא באפריקה – יש לנו חידה שראוי לפתור אותה.


 בהצגת הדברים הזו יכול מי שרוצה למצוא את הפתרון: אם מקור הבעיה הוא באי-שוויון בין הגברים (נעזוב עתה את אי-השוויון בין הנשים, הן הרי לא חשובות,(  כל מה שמעצב מדיניות זקוק לו זה לטפל באי-השוויון הזה. ואם מקור הבעיה הוא בעושר, הבה – למען המונוגמיה, לפחותנשווה את העושר של כולם.


 אי-השוויון ברכוש ובהכנסה של הורים, אפשר לצטט כאן חוקרים בתחומים אחרים, הוא גורם מרכזי גם בהסברת מידת ההשכלה של הילדים. הנה מנגנון הורשה של אי-שוויון הפועל דרך מערכת ההשכלה שכרגיל ממומנת בחלקה בכספי ציבור. אלא שכאשר בא האדם המצוי ומציע טיפול באי-שוויון כצעד מרכזי בתיקון עוולות הוא מוצא את הכלכלנים מסבירים: רגע...


  וברגע הזה נשמעות מילים אחרות. מסבירים לנו כי אי-שוויון חיוני לצמיחה. כי העשירים חוסכים יותר ומשקיעים יותר. מסבירים לנו כי יש קניין פרטי וחשוב ביותר לשמור עליו. ואז, בכסות של זכויות אדם, מחוקקים חוקה או חוקי יסוד שמעגנים את שמירת הקניין הפרטי כערך הגובר על השוויון, כלומר כערך שגובר על זכותה של האשה לבחור את הגבר שלה.


 שלא לדבר על תיאור העולם שבו האשה היא מוקד הכוח. בסיפור הפוליגמיה של הכלכלנים האשה היא שבוחרת לה לעתים להיות אשה שנייה אצל גבר בעל הון, ולעתים היא מעדיפה את הסידור הזה על פני היותה אשה ראשונה אצל גבר נטול הון. הגבר בסיפור הזה הוא בסך-הכל חשבון בנק שנשים מחליטות איך לחלקו בינן לבין עצמן. ואם במקרה הרב הראשי המתיר פוליגמיה והוא גבר, ואם במקרה אין רבנית ראשית – הכל תוצאה מכוחן השוויוני של נשים מול הגברים.
19.1.2005