עובדי בנק הפועלים ויתרו על תוספות שכר בתמורה למניות בבנק. יש שהגדירו את המהלך כמהפך בתחום יחסי העבודה. אין יותר קידום אוטומטי במשכורת. ואם הבנק מרוויח – כך גם העובדים.
אם עובדי הבנק היו מסכימים על החלפת תוספות שכר אוטומטיות בחלוקת רווחים, היה בזה היגיון. הרבה היגיון. זה אפילו היה מועיל. אלא שהעובדים לא הלכו על זה. הם הלכו על מניות. ומי שחושב שיש קשר בין רווחים לבין מניות עושה טעות. טעות גדולה מאוד.
הטעות היא כפולה: גם ההנהלה לא נהגה בחוכמה. במקום שלעובדים יהיה תמריץ שהבנק ירוויח, עתה יש להם תמריץ שמחיר המניה בבורסה יעלה. מה שההנהלה עשתה זה לתת לעובדים תמריץ למניפולציה במניות. וראינו מה קרה באנרון ובפארמלט כאשר להנהלה ולחלק מהעובדים יש תמריץ במניות, ולא ברווחים של אמת.
העובדים טועים כי הם חושבים שמחיר המניה של בנק הפועלים משקף רווח עתידי. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. בורסה זה דבר נזיל. לפעמים זה עולה, ולפעמים זה מתמוטט. רק לשם הדגמה: במדינות נורמליות (ואין הרבה כאלה) מחייבים לרשום מתן אופציות למניות כהוצאה שוטפת. אם האופציות של העובדים יירשמו כך, רווחי הבנק ייפלו, ויש סיכוי שגם מחיר המניות ייפול. העובדים הימרו על הבורסה, לא על עתיד הבנק שבו הם עובדים. וזו טעות גדולה.
מה נכון לעשות? במקרה שהעובדים מוותרים על תוספות אוטומטיות שיש להם בהסכמי עבודה, התמורה צריכה להיות ישירות מתוך רווחי הבנק. וגם אז נדרשים העובדים להביא מטעמם רואה חשבון, כי לא כל הוצאה שרושמת ההנהלה רלוונטית לפעילות השוטפת של הבנק (בה העובדים מוותרים על שכר תמורת רווח. (
וכמקובל בישראל: על העובדים להכניס סעיף מנכ"ל. בחודש יוני ייכנס אלי יונס לתפקיד מנכ"ל בנק המזרחי. אני חותם כאן ועכשיו כי בדו"חות הכספיים של 2004 יהיו מחיקות „)הוצאות(" גדולות. כך עושה כל מנכ"ל חדש. לכן נדרש סעיף מנכ"ל למקרה שהמנכ"ל מתחלף. נוסחת חלוקת הרווח צריכה להיות פרוגרסיבית: הרווח המיועד לעובדים יגדל ככל שהרווח עצמו גדל.
כל הדברים האלה נכתבים למען עובדים במקומות אחרים: אל תיתפסו להבלי האופציות. אם כבר – חלוקה ברווחים האמיתיים.
23. 3. 2004
