אני יודע שזה לא מכובד להיטפל לחולי אמנזיה. אבל כאשר החולה אינו אדם אלא אירגון יש חשד שהשיכחה אינה מקרית אלא תירוץ להסתרת מידע. השבוע פירסם משרד האוצר פרק מדו"ח הכנסות המדינה ל – 2023. הפרק עוסק בהטבות המס ובשוויין הכספי. אבל מי שמחפש שם פירוט של כל הטבה ומחירה – יתאכזב. תחילה חשבתי שזאת עוד דוגמא לכך שהאוצר פשוט לא יודע מה קורה כאן ועכשיו. כמו למשל שהנתונים האחרונים על הכנסות משקי בית הם מ - 2018.
לפיכך פניתי לדו"ח קודם, משנת
2019. מתברר שאכן המשרד הממשלתי הזה סובל אמנזיה כרונית ולחילופין חשוד בהסתרת
מידע.
מכאן ימשיך המאמר לתאר את הטבות המס
שנעלמו.
א. ברשימת ההטבות יש שיעור מע"מ אפס על ירקות
ופירות. אפשר היה לחשוב שזו הקטגוריה היחידה עם מע"מ אפס. אבל זה רק
הצ'ופצ'יק של הקומקום מבחינה כספית. יש מע"מ אפס על כל היצוא. סך כל היצוא
הוא בערך 600 מיליארד שקל. שימו 17% על הסכום הזה וחסל כל הגידול העודף בגירעון הממשלה. הכי תמוה: שיעור מע"מ אפס על טיסות
לחו"ל. בטיסה לראש פינה יש מע"מ. ללונדון אין. מילא. אבל כמה שווה
ההטבה? גם זה אין.
ב. אבל, יאמרו מביני המס, כל מדינה נוהגת כך. זאת כדי למנוע כפל מע"מ. אם
כך מדוע תייר ששוכר חדר במלון בישראל לא משלם מע"מ ואילו ישראלי שמתארח במלון
בישראל – משלם. הנה לכם אירוע שבו אין חשש לכפל מע"מ ועל אף זאת יש מס אפס רק
לתיירים.
ג. האוצר
שכח את הטבת המע"מ לישראלים שרוכשים מוצרים בדיוטי פרי. איך שוכחים דבר כזה?
ואיך שוכחים את הטבת מס הקניה שיש בחנויות האלה?
ד. משרד
האוצר מחשב את ערך הזיכוי במס שניתן להורים לילדים. כמו גם זיכויים וניכויים
בחסכון. מה בדבר כל הזיכויים האחרים? מדוע זיכוי תושב לא נכלל כהטבה? מדוע הזיכוי
במס הכנסה שחל על 485 יישובים מחובר לזיכוי ל"כוחות הביטחון" שם השכר גבוה במיוחד? הממשלה מפעילה מבחן הכנסה לזכאי קיצבת
סיעוד. מדוע אין מבחן הכנסות לזיכוי ממס?
ה. המדינה
מחלקת קיצבאות ומענקים. מדוע הטבת מס להשקעה במפעל מחושבת עד האגורה האחרונה,
ואילו מענק ממשלתי ליולדת – פטור ממס. ולא
רק פטור – אלא שהפטור לא נרשם כהטבה.
ו. עצמאי
שמרוויח מיליון משלם מס שולי של 50%. תאגיד שמרוויח מיליון משלם חצי מזה. ברור שיש
כאן הטבה. מילא שהיא לא מוצדקת – כי תאגיד הוא יצור משפטי נפרד מבעלי המניות ולכן
הם פטורים מחובות התאגיד. אלא שהיא לא רשומה במסמכי האוצר.
ז. האוצר רושם כהטבה את ההישבון (בעברית של הדיוטות: ההחזר) במס הסולר על מכוניות
לעסקים. אבל נמנע לרשום כהטבה את המיסוי הנמוך, בהשוואה לבנזין וסולר, על פחם וגז
טבעי. גם ההטבה הזו לא מוצדקת – מיסוי דלקים צריך להיות זהה לפי שיעור המזהמים
שהשריפה מייצרת – אבל מדוע היא לא מחושבת? כנראה כדי שלא נדע עד כמה העיוות הזה
ענק מימדים. קחו מטוס הנוחת בישראל עם מטען של מקררים מסין. הוא מזהם את האוויר
הישראלי ולא משלם אגורה כמס על הנזק. ראו כאן על פסיקת בית הדין האירופי באשר
לזיהום האוויר בשוויץ.
מתי נחשפת ההטבה? כאשר משרד האוצר
מבקש להעלות מס. כך עשה כאשר מצא לנכון לבקש להעלות את המס על פחם. אז נחשף גם
הנזק ששריפת פחם גורמת – בערך 650 שקל לכל טון של פחם. זה, למעשה, שווי ההטבה במס.
תכפילו ב – 6 מיליון טון יבוא פחם ואפשר יהיה לבנות לכל אלה שמתים באוהלה של תורה
בית למות בו.
נזכור: כ־70% מההטבות משולמות ל־30% בעלי ההכנסה הכי גבוהה.
