כדי שאפשר יהיה לטעון שתחרות מורידה מחירים, נדרשים כלכלנים להניח הנחה על טבע האדם. הכלכלנים, לפחות אלה שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, טוענים שטבע ההומו-אקונומיקוס הוא להגדיל את התועלת שלו למקסימום.
במודלים פשטניים מחליפים את התועלת ברווח, ומניחים שהאדם הכלכלי מבקש להביא למקסימום את רווחיו. הבה, על כן, נשחק במשחק הבא: אני נותן לשחקן מס' 20 1 שקל. הוא יכול לשמור אותם לעצמו, או לשלוח אותם לשחקן מס' . 2 גם לשחקן מס' ,2 שאינו מכיר את שחקן מס ,1 יש שתי אפשרויות: לשמור את הכסף, או להחזיר חלק ממנו לשחקן מס' . 1 שחקן מס' 1 לא יודע מה יבחר שחקן מס' ,2 אבל יודע שאם הוא עצמו יבחר לשלוח למס' 2 את הכסף, אני משלש את הסכום. זה המשחק, והשאלה היא מה עושה הומו-אקונומיקוס?
התשובה של הכלכלן הסטנדרטי היא ששחקן מס' 1 ישמור את הכסף לעצמו. מה, הוא אידיוט לשלוח כסף מבלי לדעת מראש שיקבל תמורה? ואם שחקן מס' 1 הוא טיפש דיו לשלוח כסף לשחקן מס' ,2 סביר להניח שהאחרון ישמור את כל הכסף לעצמו. זה הפתרון של בית-הספר לכלכלה, הידוע גם כ„שיווי משקל נאש," על שם הכלכלן-המתמטיקאי חתן פרס נובל לכלכלה ג'ון נאש, שחייו היו לנושא הסרט „נפלאות התבונה. "
מתנגדי הקונסנזוס הכלכלי הזה יזמו אלפי משחקים מהסוג הזה ומצאו, כי ביותר ממחצית המקרים האדם אינו מתנהג כמו בספרי הכלכלה. הרוב נותן אמון בזולת ושולח לו כסף. שם המשחק הוא שיתוף פעולה (המניב רווח של 30 שקל לכל שחקן,( ולא רווח אינדיבידואלי.
בשנים האחרונות מתפתח ענף כלכלי חדש: נוירו-כלכלה. לכלכלנים יש רגש נחיתות מסוים בפני, למשל, פיזיקאים: בעולם הכלכלי קשה לעשות ניסוי מעבדתי נקי, והסטטיסטיקה, מתמסרת לכל תיאוריה. פרופ' פול זאק ושורה של עמיתים מנסים אפוא להוכיח שכלכלה זה מדע. עם הניורונים.
הם שיחקו את המשחק שתואר קודם לכן עם עשרות משתתפים. אלה הוכנסו בעת המשחק למכונת ,MRI שמסוגלת לראות תזוזה של ניורונים במוח, והחוקרים בדקו את תגובות המוח. זאק וחבריו משוכנעים בטיב הממצאים: אותם חלקי מוח ש„מטפלים" ברגשות של אמון, חמלה ודברים שכאלה הם שהגיבו בעת ששחקן מס' 1 שלח כסף לשחקן מס' . 2
תחשבו על זה: נניח שיימצא החלק במוח שמגיב לצמיחה כלכלית, רווחי בורסה ושאר ירקות כלכליים. כל מה שנותר הוא לשגר כמה ניורונים, והעניים יהפכו עשירים. קל להבין את הפיתוי הענק של הנוירו-כלכלה.
מומחים לתורת המשחקים ולמבנה המוח שעימם שוחחתי ספקנים. מדידת הנוירונים במוח, ובמוח יש המון נוירונים שעושים הרבה רעש, היא לדעתם בלתי אמינה. עדיין אין מיפוי של המוח ל„תפקידים," ולבטח אין יכולת לבודד זרמי חלקיקים הנעים במוח כדי להבחין בין רגשות כמו אוהב, מחבב ושונא.
אבל תארו לעצמכם שאפשר יהיה יום אחד לקחת את החרדים ואת הערבים, להכניס אותם למכונת נוירונים ולסדר להם את המוח שיפסיקו עם התנהגותם הסוטה. זאת, כמובן, יחד עם הגברים היהודים החילונים, שממשיכים לדרדר את הסטטיסטיקה של שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. לבריאות.
23. 12. 2003
