זה נראה כמו מכה של פטיש 9 קילו על ראש האומה. אין אפילו יכולת לערער על ההחלטה. חוק טל - הפוטר למעשה קבוצה של יהודים הקרויים תלמידי ישיבה מגיוס לצבא - יפול שדוד בעוד כמה חודשים. מה יהיה?
טוב להתחיל דיון מהסוג הזה בשאלה מה ראוי שיהיה. כיוון שמדובר ביישומה של חובה חברתית - קיום צבא - יש שתי דרכים עקרוניות למילוי החובה הזו.
נתחיל בדרך הפשוטה - והיא לבטל את החובה.
אפשר לקיים צבא בלי גיוס חובה. הרבה מדינות עושות את זה, ביניהן בריטניה וארה"ב. מקימים צבא של שכירים שזהו מקצועם, משלמים משכורת ולצידה הסדרי ביטוח נדיבים - בכל זאת המקצוע הזה עלול להיות מסוכן. אם חסרים חיילים, מעלים את השכר כדי למשוך עוד לענף. אין סיבה עקרונית לגייס אנשים מכוח חוק וללא תשלום. ואם מישהו תוהה מה יקרה אם לקראת עוד איזה "מבצע ברזל" בעזה הרבה חיילים יתפטרו ממשרתם, יש לנו הרי נשק שכבר נוסה בהצלחה בעבר הקרוב. שמו נילי ארד, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, שאסרה על רופאים להתפטר. חיילים? קטן עליה. צבא שכירים הוא בהחלט אופציה סבירה, ולא אנחנו המצאנו את הגלגל הזה.
מגייסים את כולם
ויש דרך מורכבת: לגייס את כולם בחובה. אבל כולם זה באמת כולם, בלי הבלופים והתרגילים שהחלו עם קום המדינה. כולל נשים בזמן שווה לגברים. כולל אנשים מכל הדתות והלאומים. כל אזרח חייב גיוס. זה פשוט, לפחות על הנייר. בחיים זה מורכב יותר. מה נעשה עם סרבני מצפון, במיוחד ערבים ושאר בני מיעוטים (שמלבד דרוזים, צ'רקסים ובדואים, שר הביטחון לא טורח לשלוח להם צווי גיוס גם היום,( דתיים שבאמת מאמינים באי-אלימות ועוד שכאלה? הפתרון הוא גיוס אזרחי לצד גיוס צבאי. מי שלא רוצה שירות צבאי של שלוש שנים יעשה שלוש שנים וחצי שירות אזרחי. הרבה קשישים נזקקי סיעוד יש במקומותינו ועוד שלל משימות לא-צבאיות אחרות.
למה לא מגייסים ערבים?
זו דרך כל כך הגונה, עד שבמדינה הכל כך לא הגונה כשלנו ברור מדוע היא לא עולה לדיון רציני. הפעם היחידה שבה שר הביטחון ניסה לגייס ערבים לצבא הייתה בשנות ה50- של המאה הקודמת. פנחס לבון תיכנן קומבינה: הוא יגייס ערבים, ומשיסרבו, כך האמין, יוכל לגרשם אל מעבר לגבול. הצווים נשלחו והערבים הגיעו ללשכות הגיוס. מה שלא מפריע, מאז ועד היום, לומר עליהם שהם משתמטים כתלמידי ישיבות. הפתרון הזה גם יהיה נוח לצבא, שלא באמת מעוניין בחרדים, סרבני מצפון, ערבים ועוד שכאלה בשורותיו.
אלא שבמקרה כזה תיחשף המטרה האמיתית של אי-גיוס ערבים: אם יגויסו איך נוכל להמשיך ולהפלות כנגדם בחיי היום-יום? לכן בג"ץ לא הסתפק בביטול חוק טל אלא נתן לממשלה ולכנסת זמן למצוא סידור אחר. אפילו בג"ץ, שלכאורה נשלט בידי השמאל, מחפש קומבינה, אבל פחות מנקרת עיניים מזו הנוכחית.
מה שמביא אותנו לדרך הריאליסטית. החלפת קומבינה בקומבינה. במקום חוק טל ימציאו רבותינו חוק דל. יחליפו אות פה, מילה שם. יעשו מעין "קריטריונים" דמוי אלה שעשו הרבנים שטייניץ ואטיאס באשר לזכאות לדיור מוזל (ותק בנישואין הצליח שם. למה שלא יצליח כאן. (? ואז, איך לא, יהיה מי שילין וילך שוב לבג"ץ.
23. 2. 2012
