עזוב את ועדת בכר ,עזוב את המדיניות המוניטרית, עזוב את חוק בנק ישראל * אם אתה רוצה להטביע חותם, תחשוב פוליטיקה: תחשוב על הסכסוך, על הסכנה לדמוקרטיה, ואיך אתה יכול, באמצעות מדיניותך, לעזור * נגיד א-פוליטי? אין דבר כזה
שלום ד"ר פישר,
וולקם טו איזראל. המדור הזה מקנא בך. בגילך קיבלת אופציה לא רגילה – להתחיל בקריירה חדשה. כדאי שתדע שאתה חריג. בישראל 2005 מי שגילו מעל 45 כמעט לא יכול למצוא עבודה חדשה. באת הלום, אני משער, גם בגלל הצעת הקריירה, שלא היתה מוצעת לך בארצות-הברית, וגם בגלל הציונות שבנשמה. אם תפעיל את מיטב התבונה, הידע ושיקול הדעת ותמצא איך "לשכנע" את שוק העבודה הישראלי שמבוגרים שווים, ולרוב עדיפים, על צעירים בשוק העבודה – תצדיק כל שקל מהמשכורת שלך.
אני משער שנציגי הסוכנות היהודית כבר הגיעו אליך. ואם לא – זה קרוב. יספרו לך על "זכויות. " הרי אתה עולה חדש. אוטו ופריג'ידר בלי מסים, מענק קליטה. תחשוב רגע לפני שאתה מנצל את הזכויות האלה, כי ברגע שתתפתה לנצל אותן, לא תוכל בעתיד להתעסק עם הנושא הזה במסגרת תפקידך.
האם מדינת ישראל צריכה מהגרים? לא ולא. האם ראוי לעודד הגירה למדינה הצפופה הזו? בוודאי שלא. האם זה הוגן לתת למשפחת פישר סיוע כלכלי להגירתה? ממש לא. אז מול הפיתוי לקנות לרודה אוטו בלי מס (אתה ממילא תיסע בוולוו הציבורי,( עומד השיקול לטפל בנושא חשוב. והוא חשוב גם בהיבט הפוליטי, שעליו נדבר עוד מעט קט.
באגדות סיפרו שהמאפיה היתה משיגה שיתוף פעולה באיומים. במציאות האמריקנית המאפיה השתמשה בפיתויים. עמוד מול הפיתוי של "עולה חדש," דחה באדיבות את ה"זכויות" והקם צוות שיבדוק מי צריך את זה.
אומרים שאתה מומחה לכלכלת ישראל. שנים הרבה היית מגיע הלום לצורכי מחקר. אתה ומיכאל ברונו, מי שהיה הנגיד החמישי של הבנק המרכזי, הייתם צמד-חמד. לימים היית בעמדת פיקוח מטעם משרד החוץ האמריקני על תפקודה הכלכלי של ממשלת ישראל. אם אתה רוצה להטביע חותם על מה שקורה פה, תשכח את עיקרי הדברים.
נכון, נגיד בנק ישראל אמור לטפל במדיניות המוניטרית. אלא שהקרבות המוניטריים הסתיימו. בנק ישראל בשליטה מלאה. חבל לבזבז זמן ואנרגיה על שינויים שוליים בניהול המדיניות הזו. יש לך דברים חשובים יותר לעשות.
קראתי בעיתון שאתה רואה לנגד עיניך שלוש משימות דחופות: קידום המלצות ועדת בכר, קידום החקיקה לשינוי חוק בנק ישראל וטיפול בסכסוך העבודה בבנק המרכזי. תרד מוועדת בכר. ראש הממשלה ושר האוצר הוציאו מההמלצות את העניין הכלכלי החשוב ביותר: שיטת גביית העמלות על-ידי הבנקים. אז שהם יתבשלו במיץ שרקחו. לא תהיה לך כאן תרומה ייחודית. חבל על הזמן.
קודמך, דוד קליין, חשב שתיקון חוק בנק ישראל הוא עניין חשוב ביותר. ביוזמתו הכין הבנק הצעת חוק, שהבטיחו לך כי היא תחוקק טרם כניסתך לתפקיד. כמו שאתה רואה, אתה בתפקיד והחוק לא תוקן. לא נורא. יעקב פרנקל ודוד קליין הצליחו להדביר את האינפלציה בלי תיקון בחוק. בניהול המדיניות המוניטרית בנק ישראל עושה מה שבא לו בראש. כלומר, מה שבא לך בראש. בינינו, מה אתה צריך איזו ועדה מוניטרית שתבלבל לך את המוח איך ואיך-לא לקבוע את הריבית?
מה גם שהגיע הזמן לחשוב על ההתאבדות, במובן המוניטרי, שלך. התיקון המוצע לחוק בנק ישראל בא להקים מקדש לשקל. יכול להיות – פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי דוחף את זה כמה שנים – שהגיע הזמן לחשוב על ביטול השקל. יש שתי חלופות רציניות: הדולר והיורו. מבחינה מוניטרית אין כמעט הבדל בין השקל העצמאי, הדולר והיורו. ההבדל האחד שנותר הוא שכרגיל הריבית על השקל תהיה גבוהה יותר מאשר על שני המטבעות החלופיים. האם בשביל ריבית מעט יותר גבוהה ראוי לקיים את השקל? שלא לדבר על זה שברגע שנבחר בדולר או ביורו, הממשלה תיאלץ לרסן את גירעונותיה במידה רצינית. ואתה הרי מאמין גדול בריסון תקציבי הממשלה וגירעונותיה.
המאמץ המחשבתי והמחקרי בנושא הזה, והתפנית שהוא יכול לחולל, ראויים פי-כמה מחוק לעצמאות השקל . נכון, אם נחליף את השקל ביורו, אתה תהיה די מיותר. אז תחשוב על פרויקט שיימשך חמש שנים – עד תום הקדנציה ותחילת הפנסיה.
החלפת המטבע חשובה לא רק לכלכלה . אתה והמדור יודעים שהנושאים המוניטריים מוסדרים בצורה מוצלחת , ועל סדרי העדיפויות של הממשלה יש לך השפעה מעטה, אז הבה נגיע לדבר החשוב מכל: פוליטיקה.
רוח רעה נושבת במדינתך החדשה. קבוצה לא מבוטלת של אזרחים החליטה שהממשלה והכנסת אינן לגיטימיות. אנשיה הולכים להפעיל כוח כדי למנוע את ביצוע המדיניות והחוקים. אל תקנה את השטויות על משאל עם: החבורה לא נדרשה למשאל עם טרם מעשה ההתנחלות. לעומת זאת, קיצוץ קיצבאות, לשיטת החבורה הזו, יכול לקרות בלי משאל עם.
יתברר לך מהר מאוד שהישראלי השבע נטול אנרגיות כדי להגן על הדמוקרטיה. הממשל האמריקני מברבר הרבה, אבל למעשה אדיש לסכסוך הישראלי-פלסטיני. התרדמה הסכסוכית מטעה. שום דבר לא נפתר. השלטון הישראלי מדבר בקול כפול: התנתקות מחד גיסא וטיפוח מתנחלים מאידך גיסא. כמו שהדברים נראים כעת, יש סיכוי, לבטח לא מבוטל, שאתה תהיה נגיד של אין-מדינה. ואין-מדינה זה כולל גם אנרכיה, שאנחנו עלולים להיות בדרך אליה.
איפה אתה בפוליטיקה הזו? יכול להיות שאתה מאמין שאתה לא-פוליטי, או שראוי שבתפקידך הציבורי תהיה לא-פוליטי. אין דבר כזה. תחשוב איך ביטול השקל יכול באחת לתרום למאבק נגד שוברי הדמוקרטיה. הרי אנחנו נהיה אז קרובים למדינה שאת המטבע שלה נאמץ. תחשוב איך שוויון מוניטרי בינינו לבין הפלסטינים יכול לתרום להסדר הסכסוך. ותחשוב על הפלסטיני, שלא יידרש כל בוקר להציץ בפניו של מנהיג ציוני דגול על פני המטבע שלו.
26.4.2006
