מה קורה כאשר ראשי ביה"ס לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב ממש מודאגים
הפעם מתבקשים קוראי הפינה הזו להשיב על שאלה בטרם יהיו זכאים לקרוא את יתרת הכתבה. לשאלה ארבע תשובות, אך רק אחת מהן נכונה. השאלה: מהו האיום הממשי על המשק? התשובות:
א) סגירת בית-הספר לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב.
ב) עקב התערערות המצב הבטחוני משקיעים זרים ימשכו את כספם.
ג) סילבן שלום יחזור לכהן כשר האוצר.
ד) ארצות-הברית תיכנס למיתון ותסחוף את הכלכלה העולמית ואת כלכלת ישראל לשפל.
גם אני מתלבט בין התשובות האפשריות. בימים אלה מצאתי מסמך, שנכתב בידי מומחי כלכלה מהמעלה הראשונה, ושם התחבאה התשובה. המסמך נכתב בידי פרופ' מנואל טרכטנברג, מי שהיה עד לא מכבר ראש בית-הספר לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב. פרופ' יצחק גלבוע, מחליפו, וגם פרופ' אסף רזין מבית-הספר לכלכלה הביעו תמיכה בתוכן המסמך. נושא המסמך, מיום :16. 9. 05 "רעיונות לשיקום בית-הספר לכלכלה, טיוטת הצעה בדקה ה. "90-
„לדאבוננו הרב, בית-הספר לכלכלה מצוי בתהליך מואץ של קריסה, שכעת נראה כבלתי נמנע," נכתב במבוא. הקריסה העתידית נובעת מחוסר היכולת לגייס מורים צעירים וטובים. אלה לא מוכנים לבוא בגלל השכר הנמוך ועומס העבודה בהוראה. כדי למנוע את ההתמוטטות מציע המסמך לתת לכל מרצה זוטר תוספת של כ 12,000-שקל לחודש – כך שישתכר כפול מהשכר הנוכחי. הסגל הבכיר יזכה אף הוא להכפלת שכר, שלטענת מחבר המסמך הוא 17,000 שקל לחודש. כמו כן מוצע לצמצם את שעות ההוראה השבועיות מ8- ל. 6-4-
לא, זו לא טעות. מרצה באוניברסיטה מלמד 8 שעות בשבוע. מכיוון ששנת הלימודים משתרעת על פני כחצי שנה קלנדרית, המשמעות היא שהוא או היא מלמדים בממוצע 4 שעות בשבוע. דיברתי עם כמה פרופסורים על נטל ההוראה, וכולם הסכימו כי הוא שוחק ובלתי נסבל. ממש צריך להאמין להם.
במדור הזה נכתב לא פעם כי לכלכלנים – וזו הכללה גורפת ולכן לא מדויקת – יש ראש גדול ושכל קטן. הם מתיימרים להביא לתיקון העולם בטענות מדעיות לכאורה. ההוכחה לכישלון המדע הזה היא בניבוי העתיד. אני לא מכיר כלכלן שמצליח לנבא יותר ממחצית האירועים. כמו להטיל מטבע.
מסמך טרכטנברג וחבריו מלמד פעם נוספת כי כלכלנים הם טיפוסים בעייתיים. נתחיל עם המידע על המשכורת. האם מרצה מתחיל משתכר 12,000 שקל לחודש? האם פרופסור מן המניין משתכר 17,000 שקל לחודש? התשובה: כן, ולא. את השכר הזה מקבלים מורים שעושים חלטורות בנוסף על משרתם האוניברסיטאית. אבל 80% מהסגל האקדמי מקבל תוספת לשכר הזה. מחצית מהתוספת – כ– 13%- ניתנת על עבודה בזמן מלא באוניברסיטה, ללא חלטורות.
מדוע מסמך טרכטנברג מציין את המספרים הנמוכים? ההשערה שלי היא שבבית-הספר לכלכלה אין מורה שאינו מחלטר: במשרה נוספת באוניברסיטה אחרת, בייעוץ כלכלי, בוועדת השקעות של מוסד פיננסי. החבורה הזו מעולם לא התפרנסה רק מעבודה באוניברסיטה. לכן הם מתקשים בידיעת השכר האמיתי.
מאיפה יבוא הכסף לתוספות השכר? "תרומות מאנשי עסקים בארץ. " זה נראה כל-כך מובן מאליו שקשה להפריז בחשיבות גועל הנפש הזה. קודם פרופסור פלוני יקבל תרומה מאיש עסקים, ואחר-כך הוא ייעץ לממשלה איך לטפל באי-השוויון בהכנסות, בחוק עידוד השקעות הון, במיסוי עסקים. העובדה שראשי בית-הספר לכלכלה מוכנים למכור את עצמם לאנשי עסקים, וליצור ניגוד עניינים מובנה בעבודתם, כלל לא מעסיקה אותם.
אבל זה לא מספיק. צריך גם לבלף. היום המכסה המתישה של 8 שעות הוראה לשבוע היא ממש 8 שעות שלמות ויקרות. ההצעה של חכמי הכלכלה היא שבתוך 8 השעות ייכללו גם „הכנת קורס ליבה" ,"ריכוז קורסי ליבה" ו"השתתפות בסדנאות. "
בדרך מלכלכים על הקולגות. הקולגות הם ממדעי הרוח. בשפה של מחברי המסמך הם קרויים "הצד המזרחי," בעוד שכלכלה זה „הצד המערבי. " מי שהעניין מעורר אצלו אסוציאציות עדתיות, מתבקש להירגע. הכוונה, די בטוח, היא למבנה הגיאוגרפי של האוניברסיטה התל-אביבית. הטענה כלפי המזרחיים: חלק מהם לא ממש עובד קשה, בהשוואה לפרופסורים לכלכלה.
ואם אפשר – אז גם לקחת עוד כסף מהצד המזרחי. כך זה נכתב: "כמו כן נבקש מהאוניברסיטה לשלם עבור איתן, איש המחשבים," שכיום שכרו משולם מתוך כספי קרנות הכלכלה. עוד מציעים הכלכלנים המכובדים "העברת פירות המכונים הקיימים – מרכז ספיר ומכון פורדר – לטובת העניין. " אני משער שכיום הפירות האלה (רווחים מתרומות, המשמשים למחקרים במסגרת המכון) הולכים בחלקם לכלל האוניברסיטה ולמחקר. האוניברסיטה גובה תקורה (עבור שכר דירה, חשמל, מים, שימוש במחשב וכו(' מכל קרן ומרכז מחקר. מה שהכלכלנים רוצים זה לא לשלם, ולקחת את הכסף כשכר לעצמם. אז מה אם האוניברסיטה בגירעון ועל סף פשיטת רגל?
מחבר המסמך ער לתרגילים העקומים המוצעים, לכן הוא כותב: "מהלך הפניית פירות המכונים יצריך הסדרים מוסדיים לא פשוטים. " אני מתרגם: נצטרך לעשות תרגילים על שאר הסגל האקדמי באוניברסיטה. איך? "להערכת אישים יודעי דבר זה בהחלט אפשרי (ראה עמדתו של נשיא האוניברסיטה. "( שוב תרגום שלי: מתארגנת קנוניה, ולטענת מחבר המסמך, כנראה בהסכמת נשיא האוניברסיטה, איתמר רבינוביץ.
בכלכלה יש מושג הקרוי "פרטו אופטימום. " לפיו, מצב חברתי משופר מוגדר כמצב שבו שופר מצבו של פרט אחד לפחות, ומצב כל השאר לא הורע. ההגדרה הזו, אבן פינה בהוראת הכלכלה, היא שמרנית. הגדלת אי-השויון הכלכלי, למשל, מוגדרת כשיפור. אבל הסגל הכלכלי של תל-אביב לא חולם להפעיל פרטו אופטימום באוניברסיטה שלו. שם, כדי שלכלכלנים יהיה שיפור – מותר לצפצף על כולם.
נזכרתי שטרם הומצא פתרון כתב החידה מראשית הכתבה. התשובה הנכונה היא א. ' איך אני יודע? כי כך כותב פרופסור טרכטנברג: "קריסתו של בית-הספר פירושו דעיכת הכלכלה כדיסציפלינה בארץ בכללותה, דבר המהווה איום ממשי על המשק. "
27.9.2005
27.9.2005
