למה בשדה התעופה נותנים למטוסים "לטייל" בנסיעה איטית ברחבי השדה, ואיך זה קשור לכך שצריך להטיל מס על טיסות לחו"ל
מי שחבר במועדון "הנוסע המתמיד" מכיר את התופעה: צברתם די נקודות (או מיילים) המזכים אתכם בכרטיס טיסה חינם, נניח ללונדון. שמחים וטובי לב אתם מבקשים לממש את ההשקעה, אלא שאז אתם מתבשרים כי עליכם להשליש 350 דולר כדי לטוס חינם. מה זה? התשובה כרגיל מתחלקת לשתיים: דלק ו"מסים. " דלק על שום זה שמחיר הדלק עלה. הוא תמיד עולה, מה לעשות. "מסים" זה סמנטיקה. הכוונה היא לאגרות שמשלמים לשדות התעופה, בלוד ובלונדון. אבל מס הוא תשלום לממשלה, ואילו כאן מדובר בכסף לנמל התעופה. אז מס אין כאן. אבל מן הראוי שיהיה.
וולפרם שלנקר וריד ווקר מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק ערכו מחקר שבדק את הקשר בין זיהום שמייצרים שדות התעופה לבין התחלואה באסתמה באזורים שבקרבתם . (NBER WP 17684) הם בדקו את הזיהום היוצא ממנועי המטוסים בעיקר כשהם "מטיילים" על הקרקע.
לנמלי תעופה יש מנהג, מטעמים כלכליים, למהר ולשגר את המטוסים מה"שרוולים" ולתת להם להסתובב בנסיעה איטית על הקרקע לפני ההמראה, כדי לפנות את השרוול להעלאת נוסעים לטיסה הבאה. מבחינת נמל התעופה השרוול הוא מוצר במחסור, ואילו קרקע לנסיעות מטוסים יש בשפע. בנסיעה הזו המטוסים פולטים הרבה זיהום.
הממצאים היו פשוטים למדי, אם כי קשים להוכחה סטטיסטית: יותר צפיפות בשדה התעופה מביאה ליותר זיהום, ויותר זיהום משפיע לרעה על מצב הבריאות.
המזהם משלם?
כבר הרבה שנים מקובל בקרב כלכלנים העוסקים בנושאים סביבתיים שגורם שמזהם אמור לשלם על כך. הממשלות לרוב נמנעות מליישם את הכלל, למעט במיסוי הדלק לתחבורה, שמקובל באירופה ובישראל, אבל לא מקובל, למשל, בארה"ב.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מתהדר במעשיו, אבל אצלנו אין מדיניות עקבית של גביית תשלום מהמזהם. מזהם המים הכי גדול במדינה, השפד"ן, קיבל מארדן פטור ממס על זיהום הים. בשנה האחרונה מפחיתה הממשלה במס הדלק, וארדן שותק. מה שלא צריך להפריע לנו לדון בעניין ברצינות.
כתוצאה מהמחקר מציעים החוקרים בשלב ראשון ליצור תמריץ לנמלי התעופה להקטין את הזמן בין היציאה מהשרוול לבין ההמראה. כלומר, לנהל את נמלי התעופה ביעילות אנרגטית. אם המטוסים יישארו יותר זמן מחוברים לשרוול, ופחות בנסיעה על הקרקע - הזיהום יפחת. אלא שבהיעדר מס, קשה לראות איך נמלי התעופה יתנהגו כך. הם מבקשים לשנע כמה שיותר נוסעים, ושרוולים הם מוצר יקר ובמחסור.
אם צריך מס, נשאלת השאלה למי הוא ישולם? הנזק נגרם לבריאות התושבים, ומי שמטפל בבריאות זו המערכת הציבורית. לכן נדרש מס שישולם לממשלה, המטפלת בחולים. הנה על כן ההצדקה להטלת "מס נתב"ג," על הזמן שבו המנועים פועלים כשהמטוסים על הקרקע.
במס הזה יש זווית חיובית נוספת מלבד התמריץ לחסוך בדלק: מסים עקיפים, נטען לא פעם, הם רגרסיביים. כלומר, פוגעים יותר בבעלי הכנסה נמוכה מאשר בבעלי הכנסה גבוהה. הטיעון הזה מפוקפק למדי, כי הוא מניח שכל מס עקיף מגולגל בהכרח למחיר המוצר לצרכן. כפי שיודעים רבים, גלגול כזה לא קיים בהכרח. אבל לצורך הדיון במס נתב"ג נניח שזה נכון.
השימוש בנמל התעופה הוא מצרך מובהק של בעלי הכנסה בינונית ומעלה. הפוך מסיגריות, למשל, שם ככל שההכנסה עולה - הצריכה יורדת. בטיסות לחו"ל, ככל שמדובר בבעלי הכנסה גבוהה יותר, כך הצריכה עולה. לכן מס נתב"ג, אם יושת, יפגע יותר בעשירים, שבנימין נתניהו ויובל שטייניץ ויתרו להם בעבר על מס המיליונרים.
8. 5. 2012
