כמה הפסדנו שאלה
בדאגה מגישת החדשות בטלוויזיה והפרשן המומחה השיב בנחרצות: 35 מיליארד. ומיד טרחו
והסבירו כי כל אחד מאיתנו שותף בהפסדים – במיוחד בפנסיה, אם וכאשר נגיע אליה בבוא
היום.
מכיוון שהעניין לא
מובן מאליו הנה ההסבר: לא היו לנו 35 מיליארד שלשום ולכן גם לא באמת "הצלחנו"
להפסיד אותם. כמו שאמר קוהלת: הבל הבלים, הבורסה הבל.
ראוי להתחיל את
הדיון הזה עם מבט על הדיווח השיגרתי בימים כתיקונם. כרגיל, ביום שהבורסה עולה, מדווחים שהבורסה
חיובית. מדוע זה חיובי כשמחירי המניות עולים, וממש גרוע כשמחירי דירות עולים? איך
הגענו למצב שבו אינפלציה בבורסה היא אחלה,
בעוד שכל אינפלציה אחרת מעוררת חרדה? פה קבור הכלב הכלכלי: בראייה הכוזבת כאילו
בורסה תופחת היא חיובית, ולכן כשהיא יורדת – אסון לאומי, ואפילו, מנתוני אמש,
בינלאומי.
הפרשן שהוזמן
ממהר לספק נפיחה משלו: על הממשלה להתכנס בדחיפות ועל נגידת בנק ישראל להוריד את
הריבית. למה? כי צריך לשוב ולנפח את בועת הבורסה יקירת הפנסיה והפרשנים.
הרווחנו? הפסדנו?
בעולם המסחר
במניות, מי שמדבר על המספרים מוכרח למכור מעשיות. אם קנית מניה בשקל ולא מכרת
כשמחיר המניה היה 100 – אז לא הרווחת. ולכן, כאשר מחיר המניה יורד ל – 90 גם לא
הפסדת. לא היו לך 100, ואם לא מכרת אמש, גם אין לך 90. הכל מספרים באוויר ופניקה
בחיים.
אז מה הסיפור
האמיתי, זה שכן שייך לחיים שלנו? שיש לנו בנק מרכזי שכבר שנים מנפח בכסף זול את
הבורסה ואת הנדל"ן. ואין לנו ממשלה שתרסן את ההבל האינפלציוני הזה. כולם
עומדים נפעמים מול מסכים ירקרקים והמספרים העולים. בדיוק כמו שב – 1984 עמדו
המונים בוכים מול מחירים עולים של אורז ושניצל. אלא שאז הממשלה תפסה שמשהו רע קורה
ועשתה מעשה. וכעת היא – וזה נמשך 7 שנים –
ממחדלת עצמה. היא מאפשרת לנפיחות הבורסאית להעצים אשליה של עושר שלא נברא.
קו פרשת הפנסיה
הממשלה לא מסתפקת במעשי ההבל האלה. את הצעירים –
מתחת לגיל 40 – היא מחייבת לחסוך לפנסיה בקרנות שאותן היא מאלצת לשים את כספי
החוסכים לעת זיקנה על קרן האינפלציה הבורסאית. וכך נוצר הרושם שאם רק תמשיך
האינפלציה המוטרפת בבורסה – באדיבות בית הדפוס בניהולה של ד"ר קרנית פלוג
ובמיחדול הממשלה – הפנסיות הממשיות בעוד 30 שנה יביאו את כולם לגן עדן. גן עדן של
שוטים שחושבים כי כאשר כתוב על מסך המחשב שמניית מסוימת נמכרת במחיר 600 זה אמיתי. לא היה אמיתי, ולא
יהיה אמיתי.
סדנא דארעא חרא
מה שאפשר לומר
לזכותם של רבותינו מהממשלה ומבנק ישראל הוא שמפגעי המדיניות הכלכלית שלהם אינם חריגים בנוף העולמי. אפילו
הסינים, הלכאורה קומוניסטים, בנו היכלי בלוף פיננסי כמקובל בוול סטריט ובשאר מרעין
בורסאין.
פעם היו כלכלנים
שהטיפו כי ראויה הבורסה באשר היא מפגישה חוסכים ומשקיעים. היום כבר ברור שהיא
מפגישה הדיוטות (חוסכים לפנסיה) עם פיננסיירים שמשתלטים על רווחים מדומים, פורטים
אותם לעמלות ובונוסים ממשיים - ונעלמים כשיש הפסדים.
אז מה עושים? כל
עוד אנחנו בוחרים ממשלות ונגידות המשתחוות למולך החזירי הזה – גורלנו יטלטל ממשבר (בורסה)
למשבר (של אבטלה). ורק אם תיווצר קואליציה פוליטית שתשים קץ ל"שוק
החופשי" המתזז - בוודאי ככל שנוגע
לכספי פנסיה – ניוושע מהנזק.
(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 25.8.2015)
