התמונה מוכרת: אחרי פיגוע מתייצבים שרי
הקבינט מול המיקרופונים ומולם העיתונאי הנוקב: "האם לא מדובר במחדל ממשלתי
מתמשך?" והשר משיב: "ראשית, אני מבקש לשלוח מכאן את תנחומי
למשפחות.....".
וכך, באנלוגיה, התייצבו נציבי המס
לדורותיהם, יועציהם המשפטיים ומיטב המשפטנים תחת כל מיקרופון ובתשובה לשאלה, לא
ממש חשוב מהי, הם משיבים: "ראשית, אני מבקש להבהיר שלהחזיק תאגיד בחו"ל
אינו עבירה על החוק. וגם תכנון מס אינו עבירה...."
כל זה בעקבות חשיפת "מסמכי
פנמה" - מסמכים שהודלפו מחברת עורכי
דין מוסק-פונסקה שמקום מושבה הרשמי, אבל לא העיקרי הוא בפנמה ובפועל מחזיקה משרדים
"תחת כל עץ רענן"....
הגדיל לעשות עו"ד דב וייסגלס שהשיב
כי הקים תאגיד באחד מאיי האין-מס כי נזקק לתאגיד לצורך הלוואה למימון השקעה, משום שהבנק
לא הסכים לתת הלוואה לאדם סתם. היינו אמורים לחשוב שוייסגלס נדרש לעורך דין פנמי
כי ההשקעה היא בפנמה או באיי אין-מס. ממש לא. ההשקעה היא בבויבריק אחר לחלוטין.
ומה רע במשרד עורכי דין וייסגלס בתל אביב, שיקים תאגיד ישראלי ובעל המניות שלו
יהיה דובי וייסגלס שבאמצעות התאגיד יקבל את ההלוואה המיוחלת לצורך השקעה בבויבריק?
היה פקיד שומה?
הכל חוקי הסבירו. וסביר שהם צודקים.
למעט במקרים שהישראלי עם התאגיד באיי
אין-מס שכח לדווח. אולי יתברר כי הדמנציה פושה באלפיון העליון ללא הכר. מסכנים.
אז שלא יבלבלו לכם את המוח. מדובר
בגנבים.
זאת אומרת גנבים במובן המוסרי של המילה.
במובן המשפטי הצר הם בכלל חסידי אומות העולם. עובדה: הם לא מפלים לרעה עורכי דין
מפנמה. ועובדה הם לא מחרימים את איי אין מס. הם חסידים אמיתיים, ליברלים ורגישים.
רגישים במיוחד לכיסם.
בכיס של הישראלי המצוי יושב פקיד שומה.
פיחס אחד גדול. אצל שכירים, לא עלינו, הוא יושב עוד לפני הכיס. אצל עצמאי הוא ממש
יושב בתוך הכיס ולוקח מעשר. אבל אצל תאגיד. או-הו, שם הוא לא יושב בכלל. במיוחד
אצל תאגיד ויינרוט דיסקבריז אין וירג'ין איילנד. שם אין באמת פקידי שומה חמדנים
כמו זה הישראלי – שגוזל כסף מהמאון העליון כדי לממן מטוס F-35. בכלל, במאון העליון ממש מתנגדים לתקציב הביטחון המנופח. לדעתם
המטוס בכלל לא ראוי ובטח שלא רצוי. אז למה לשלם בשבילו?
כשליבאי פוגש את בייגה
איך סידרו שהכל חוקי? איך סידרו ששקל בריבית
על חסכון משלמת 25% מס ואילו שקל בתאגיד ויינרוט דיסקבריז משלם אולי אחוז – וגם זה לא פה?
מה שהזכיר את בייגה שוחט שהיה שר אוצר
ויום אחד יצא מבית הכנסת של האוצר עם הארה: אנחנו חיים במדינת רווחה הדואגת לטיפול
במחלותינו. אז למה מי שנפגע מרשלנות של רופא ממשלתי זכאי לפיצוי מעבר לטיפול?
במונחי היום זה בערך חצי מיליארד שקל לשנה – זה התשלום לחברות ביטוח על פרמיות.
דוד ליבאי, אז שר משפטים ועורך דין שפרנסתו על
עניינים שכאלה, בשם זכויות האדם, איך לא, קבר את הרעיון.
הנה הצעה לחיסול המחלה הפנמית
וגרורותיה: אסור לגוף זר לפעול בישראל. גוגל רוצה לפעול בישראל? בבקשה, שתקים
תאגיד ישראלי. תאגיד ישראלי ינכה מס מכל תשלום לגורם זר כאילו גם הוא ישראלי. וכל ישראלי שמחזיק נכס בחו"ל
ישלם מס כאילו הוא ישראלי. לצורכי מס, כל העולם הוא ישראלי.
