לפני עשרות שנים הגיע למקום עבודתי סוכן
מכירות של "קלאב הוטל". בימים העתיקים ההם העניין לא היה מוכר כלל
ועובדי "ידיעות אחרונות" נבחרו מהראשונים להתענג מהשיטה – תרגיל שיווקי
מוכר. מחיר של שבוע היה זול מאוד וכן גם מחיר האחזקה. אני, רואה שחורות מיומן,
ניסיתי להיכנס לעורו של היזם. איך זה יכול לעבוד? תהיתי.
שאלתי את סוכן המכירות האם מחיר האחזקה
הוא קבוע. תשובתו החיובית היתה מפתיעה. הצעתי לו שיפנה לשולחיו ויאמר להם שיש לקוח
שמתעקש שהסכום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן. ברגע שהם לא הסכימו הבנתי היכן קבורה
הקומבינה.
מחיר האחזקה, מתברר, נקבע באופן בלעדי
בידי בעלי המלון. השיטה מוכרת לכל מי שקונה מדפסת. מחירה היום זיל הזול. איפה
תופסים את הצרכן? כשהוא קונה מחסנית דיו.
מדוע ראוי להזכיר את תרגילי השיווק
האלה? כי בימים אלה פירסמה הממשלה –
באמצעות רשות החשמל המפקחת על משק החשמל - קול קורא למימוש התחרות העתידית
בייצור ומכירת חשמל.
הרפורמה נחקקת
כמה מילים על ה"רפורמה בחשמל"
שנחקקה לא מכבר. תוקם חברה ממשלתית שתנהל את ייצור החשמל. מה זאת אומרת? שכל כמה
זמן, אפילו חצי שעה, יתקיים מכרז בין יצרני חשמל, על המחיר. הצרכנים יוכלו להתקשר
עם ספקים או מתווכים בחשמל ולקנות מהם את החשמל שימשיך לנוע על החוטים של חברת
חשמל הממשלתית הקיימת (חח"י).
זה נשמע מאוד תחרותי עד שרואים שלכ – 96%
מהצרכנים אין מונים שמודדים צריכה כל חצי שעה. את המונה הנפוץ קוראים אחת לחודשיים
עובדי חח"י, המחיר לקילוואט קבוע. זה מאוד פשוט אבל זה לא "תחרותי".
אז איך תהיה תחרות אם רוב מוחץ של
המונים לא יודעים ולא יכולים לדעת את כללי המשחק? יש לזה תשובה פשוטה: הממשלה
יכולה להתקין מונה רציף בכל בית, כזה שיאפשר לצרכן החרוץ לדלג מספק לספק לפי המחיר
שיוצע וכל זה בעזרת אפליקציה בטלפון שתאפשר לצרכן גם להורות למכונת הכביסה לעבוד ב
12 בלילה ולמדיח שעתיים מאוחר יותר. אבל אם זה פשוט אז בשביל מה יש ממשלה? נכון,
כדי לסבך.
חדש: לחם אחיד
לא יתקינו לנו מונים "חכמים".
אבל יציעו לנו חשמל במחיר אחיד. מחיר אחיד? הרי את המוצר הזה יש גם היום, לא? יש
ויש. אז מה חידשו רבותינו במשחק המחשמל הזה? שנוכל לקנות חשמל במחיר אחיד
ב.....סלקום. היא תהיה, נניח, מתווך רשום ומוסמך, תקטוף קופונצ'יק מהתיווך וכמובן
שהכסף יעבור דרכה. אבל יהיה כיף.
אני מציע גם לפלאפון להיכנס לתיווך
מחשמל. בחודש האחרון נפלה להם המערכת והצרכנים היו מנותקים. זה קרה גם לסלקום לפני
שנים. האם נפילת מערכת הטלפון תפיל לנו את החשמל בבית? ומה קורה אם התקשרנו בחוזה
עם עבד את משה – ייצור ושיווק חשמל בע"מ? ואלה נפל להם המנוע?
יש ביטוח?
בשביל זה יש חח"י. היא תיתן ביטוח
לכל המתחרים הפרטיים שלה שאם יקפוץ להם הפיוז – היא תזרים חשמל לצרכנים כולם ולא
רק לשלה. וכמה עולה הביטוח הזה? ומי משלם – אנחנו או עבד את משה ייצור ושיווק
בע"מ? ואם המשווק משלם – הוא מגלגל את זה עלינו – לא? זה מאוד דומה למחסנית של
דיו.
אבל בכל העולם עושים את זה, מסבירים
מומחי החשמל. בכל העולם יש גם מחלות, זיהום, צפיפות וטמטום. אז צריך לייבא? אלא
שהניסיון העולמי הוא חד משמעי:
מחיר = "שיערוך סטטיסטי"
ראשית, בכל מדינה יש, אחרי שהנותרים קנו
את המתחרים שלהם, כ – 3 יצרנים. זו לא תחרות, זו תחפושת של תחרות.
שנית, תנאי הכרחי לתחרות היא קיומה של
אבטלה. צריך שיהיו מספיק ספקי חשמל מובטלים כדי שהמחיר ירד. תתארו לעצמכם את המצב
הבא: יש 5 יצרנים שווי יכולת יצור של חשמל. לכולם יחד יש כושר ייצור של 110% משיא הצריכה
של חשמל. נניח שאחד מהם הוא עבד את משה ייצור ושיווק חשמל בע"מ. מי שמנהל את
משק החשמל עושה מכרז. 4 ספקים מגישים הצעה במחיר 2 שקלים לקילוואט. כמה עבד ומשה
מציעים בהנחה שלייצר חשמל עולה להם 1.4 שקלים?
טעיתם: הם לא מגישים הצעה. הם הולכים
לישון ומחכים שהשיטה תתפוצץ כי בלעדיהם אין מספיק חשמל, ולכן המחיר יקפוץ לשמים
ואז אולי הם יאותו להשתתף במשחק. זה בדיוק, ממש בדיוק, מה שקרה בקליפורניה בשנת
2000.
והשורה התחתונה: המחיר שתשלמו יהיה
בהתאם ל"שיערוך סטטיסטי של הצרכנים". הבנתם?
