לכבוד
נשיא אוניברסיטת תל אביב
רקטור אוניברסיטת תל אביב
הנדון: מנואל טרכטנברג
לא מכבר קיבלתי מסמך שכתב מועסק שלכם –
פרופסור מנואל טרכטנברג. זה אמנם מסמך מדיניות ולא מחקר אקדמי אבל בשתי הקטגוריות
הוא, איך לומר, מקבל ציון עובר בקושי ולא בבית ספרנו.
המסמך עוסק במדיניות התחבורה
"לטווח הקצר". פרופ' טרכטנברג ושותפיו לא מתיימרים לתיקונים יסודיים
במערך התחבורה. עינם צופייה 4-5 שנים קדימה. גם במגבלה הזו יש כאן בעיות
רציניות.
אתחיל דווקא ברעיון המרכזי במסמך, הטלת
מס על שימוש ברכב ולא על אחזקת רכב. הגודש בכבישים, הפקקים, בזבוז הזמן והזיהום
כולם נוצרים בשימוש ברכב. מכאן ההצעה המרכזית: לבטל את מס הקניה על רכב חדש, לבטל
את המס על הדלק, לבטל את אגרת הרישוי השנתית ובמקומם להטיל מס שימוש ברכב.
בכל מכונית יותקן אביזר אלקטרוני (צ'יפ)
שישדר לרשויות היכן נסעת, כמה נוסעים היו עמך, באילו שעות נסעת – וכל הרכיבים האלה
יהיו הבסיס למס החדש. בהחלט הצעה חביבה, שווה בדיקה אבל לא הגונה.
ראשית, החוקרים טוענים שהמס שלהם מכיל
את כל שימושי הרכב. וזה ממש לא נכון. השימוש הכי נפוץ ברכב כלל לא ממוסה בשיטה
שמציעים טרכטנברג ושותפיו. מדוע הוא מעניק פטור ממס על חניה בכביש ציבורי? פרופסור מפוזר או רשלנות
מקצועית. החניה, לא מיותר לציין, תופסת שטח כביש שיכול היה לשמש את התנועה. תחשבו
על נהיגה ברחוב אבן גבירול בתל אביב כאשר אין מכוניות חונות בצדי הרחוב.
שנית,
המס הזה לכשעצמו פוגע במטרה חברתית הנובעת משימוש ברכב: זיהום. ביטול מס
הדלק מביא לתוצאה שדין מכוניות חשמליות והיברידיות כדין זללן דלק רב זיהומי. כבר
היום ישראל לא עומדת ביעדי צמצום הזיהום – והנה בא פרופסור וממליץ להזיק עוד יותר.
וכמו עם החניה – הנושא כלל לא מאוזכר ולא מנותח והעיקר: אינו מנומק.
שלישית, טרכטנברג עושה תרגיל בחשבון.
הוא לוקח את תקבולי הממשלה ממסי רכב בשנה מסוימת, מחלק אותם בקילומטרז' שנסעו
המכוניות ומגיע למס הממוצע הרצוי והראוי. אבל שוב, פיזור דעת? רשלנות? הוא כלל לא
מסביר מדוע תקבולי המס הנוכחיים הם אלה הראויים. יש כמה חוקרים, אפילו מהימין
הפוליטי-כלכלי, שהראו שהמסים הנגבים לא מפצים על הנזקים שגורמים כלי הרכב. הרשלנות
הזו, אני חושב, לא מקרית. טרכטנברג פוזל לפוליטיקאים. שר האוצר אמר שלא יעלה מסים,
וטרכטנברג מציע מס חדש שלא מכביד את הנטל. יש שיאמרו שזה ליקוק.
רביעית, בהתחלה לא האמנתי שזה אכן כתוב.
הפרופסור מגלה שמי שנוסע באוטובוס גורם
נזקים. זה חידוש. מינימום פרס נובל.
כך זה עובד: פלוני עומד בתחנה ובכך מאלץ
אוטובוס לעצור. הנה נזק ראשון – האטת התנועה של האוטובוס. מעניין, כאשר מכונית
חונה שעתיים זו לא בעיה. כאשר אוטובוס עוצר לחצי דקה זה מפגע תחבורתי. עכשיו תתארו
לעצמכם שפלוני מיודענו נכנס לאוטובוס עם נוסעים אחרים. הצפיפות באוטובוס גדולה וזה
מאוד לא נעים ויש כאן נזק שהנוסע הנוסף לא משלם. ולבסוף, הנוסע בטח יבקש לרדת בתחנה כלשהי. שוב עצירה. שוב נזק.
אבל הפרופסור שלכם לא מתעייף. הוא מציע
לשפר את התחבורה הציבורית באמצעות.....הפחתת מספר התחנות. או אז יהיו פחות נוסעים
שיעצרו את האוטובוס, ויהיו פחות עצירות של אוטובוסים. חבל שלא הלך עם זה עד הסוף:
שלא יהיו כלל תחנות ואז האוטובוס ייסע הכי מהר ולא יהיה מי שיצטופף ויזיק. על זה
היה מקבל נובל גם בפיזיקה וגם בקוסמטיקה.
חינוך מחדש
קראתי שלפי הדין המינהלי מי שממנה אדם
לתפקיד מוסמך לפטרו. לא צריך לפטר את פרופ' טרכטנברג. מספיק לשלוח אותו לשנת השתלמות במחנה חינוך מחדש שלאחרונה נודע כי נפתח לבני האויגרים במערב
סין. כך ייווצר
תקדים מבורך לפרופסורים שאיבדו את דרכם.
