באמשים אלה, בהם
הממשלה מטרללת את בוחריה בהחלטות המשתנות חדשות לבקרים ונובעות מפראנויה
מיניסטריאלית נטולת מרפא, חיפשתי נושא שיסיח את הדעת מהווירוס ומעלליו. למזלי נחת
בתא הדואר שלי מאמר על "כלים להתמודדות עם הגודש בכבישים". שמחתי על אף,
אחרי פיסקה או שתיים, שהמחבר, ששמו/ה נשאר עלום, הסביר כי יש צד חיובי לווירוס:
הוא מקטין את הגודש בכבישים כי יותר אנשים עובדים "מהבית". שמחתי התגברה,
כי זה מראה שהשמאל בשלטון, שהרי לפי המידע הממשלתי שני שלישים מחולי הקורונה
נדבקים בבית. ללמדנו על הצלחת המזימה השמאלנית להחליש את אזרחינו ולהכין את הקרקע
למתקפה האיראנית/לבנונית.
אבל, מסביר
המאמר שהוכן בבנק ישראל, הצד החיובי של קורונה – צמצום הגודש בכבישים – לא מצליח
לשנות את המגמה של גידול מספר המכוניות והשימוש בהן. הממשלה תורמת לגודש, אבל זה
לא כתוב במסמך (הפחד!!!), כי היא מגבילה את השימוש בתחבורה הציבורית ובכך מעודדת
את הפרטית. וכך אנחנו נדונים להתפוקק עד
כדי עצירה, אלא אם כן נעשה את המתבקש: שיפור השרות של התחבורה הציבורית וייקור
השימוש בתחבורה פרטית.
המאמר מונה את
הצרכים בשיפור התחבורה הציבורית. רכבות, אוטובוסים, חנה-וסע, נתיבי לתחבורה
ציבורית "ועוד". אלא שה-"ועוד" הזה מנופח בכסף רב אבל
בעקרונות מועטים. העיקרון הכי חשוב בתחבורה ציבורית הוא שהיא תהווה תחליף לנסיעה
ברכב פרטי. אבל בישראל, גם אם ההשקעות בתחבורה ציבורית יגדלו מאה מונים – זה לעולם
לא יקרה. לכן, ויסלחו לי המומחים של בנק ישראל, המסמך הוא בולשיט.
מדוע?
כדי שתחבורה
ציבורית תהיה תחליף לפרטית היא צריכה לספק שרות קרוב לנוחיות של מה שפעם נקרא
הפרייבט. המכונית הפרטית זמינה כל הזמן. וכל עוד תחבורה ציבורית, אפילו בחינם, לא
תהיה זמינה 24 שעות ביממה ובכל יום מימי השנה – אין תחליפיות בין תענוגות הפרטית
לקמצנות הציבורית.
אז איך הנושא
נעלם מהמסמך? כי הם מ-פ-ח-ד-י-ם. ברור
שאיסור על תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים של היהודים הוא ביסוד העניין. אבל בבנק
ישראל לא רוצים לטפל בנושא הפוליטי הרגיש הזה גם כשהוא קריטי לתחליפיות שבין פרטי
וציבורי. אז מה עושים? מתעלמים מהפיל הזה שמסתובב בחנות החרסינה של התחבורה
הציבורית. ההתעלמות היא פוליטית.
החניה
65% מהישראלים משתמשים ברכב פרטי לנסיעה מהעבודה ואליה. אני מעריך כי רובם מקבל מהמעסיק שלהם "הוצאות רכב" או רכב צמוד. ולְמה נִטפל בנק ישראל? לחניה במקום העבודה, שהיא הטבה פטורה ממס. אכן ראוי לבטל את הפטור ממס על ההטבה הזו. יותר מזה: ראוי להטיל מס על חניה בכל כביש בכל שעה – כן, גם באמצע הלילה, ולאסור על חניה בכביש המשמש תחבורה ציבורית. להסיר את העדפת הדיירים באזור מסויים להחנות את רכבם. אלא שכל זה נשכח.
מה שגם נשכח היא
לבטל את הבלוף הנקרא "הוצאות רכב" ולקבוע כי כל תשלום ממעביד לעובד יהיה
חייב בהפרשה לפנסיה ובמקביל לקבוע כי תשלום עבור רכב פרטי לא יוכר כהוצאה לצורכי
מס.
הפוליטיקה של הגודש
ואחרון וחביב. מאחורי המילה תחבורה ציבורית מסתתרות רבבות מוניות "ספיישל" שהן למעשה תחבורה פרטית. מדוע לתת למוניות שכאלה העדפה בנתיבים ובמיסוי כאילו שיש משהו ציבורי בהן? עד שנזכרים כי אלפי נהגי מוניות התפקדו לליכוד....
