כ – 12%
מהנשים וכ – 20% מהגברים בישראל מעשנים. השיעורים האלה לא שונים מהותית מהשיעורים
שנמצאו באירופה. אלא שהנתונים על השיעור הממוצע מפספסים את הסיפור היותר מעניין
מאחורי העישון.
יודעי סטטיסטיקה
אזוטרית מכירים חלק מהסיפור. ככל שההכנסה עולה אנשים מעשנים פחות. או, ליתר דיוק,
מוציאים פחות מהכנסתם על רכישת טבק לסוגיו. במובן הזה טבק שייך לקבוצה קטנה מאוד
של מוצרים. ברוב המוצרים והשירותים הצריכה גדלה ככל שההכנסה עולה. בארצות הברית
צריכת המבורגר + צ'יפס מתנהגת באופן דומה לטבק. לפחות בעניין הבורגר יש לכאורה
טיפת היגיון – ג'נקפוד שם זול בהרבה. בטבק החידה יותר קשה לפיצוח. טענת ההתמכרות
לא מסייעת כי מדוע עניים יותר מכורים מכל השאר?
בישראל ההוצאה
המשפחתית הממוצעת על טבק היא 129 שקל לחודש. כך מצא סקר הוצאות משקי בית האחרון
(2018). אלא שהעשירון העליון – 10% בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר – מוציאים 74 שקל.
בעשירון התחתון (10% בעלי ההכנסות הכי נמוכות) ההוצאה היא 188 שקל. למעשנים
המספרים האלה נראים מגוחכים. בכל זאת חפיסת סיגריות עולה כ – 40-35 שקל. כלומר
ההוצאה החודשית הממוצעת למעשן חפיסה ביום היא כ – 1125 שקל לחודש. אלא שזו טיבה של
סטטיסטיקה. כאשר 80% מהאוכלוסייה לא מעשנים כלל – האפס שלהם מטה את הנתונים כלפי
מטה.
הסבר אחר לפער
העישון בין בעלי הכנסות נמוכות וגבוהות הוא שהעניים סובלים כל כך שסיגריה היא
נחמתם היחידה.
עוני ועישון
על הקשר שבין עישון ותחלואה מיותר לכתוב. ככל שניתן לשפוט מהנתונים הרי שיעור התמותה מקילו קורונה זעיר בהשוואה לשיעור התמותה מקילו טבק. מה שמביא לתוצאה שהעניים לא רק טעוני הכנסה אלא גם עתירי תמותה.
כל זה אינו בגדר
חידוש. אלא שלאחרונה התפרסם מאמר שבוחן את העישון בקרב קבוצה באותו גיל ולאורך
חייהם. הרעיון היה לפצח את הקושיה האם עוני גורם לעישון או עישון גורם לעוני. האם,
זו שאלת המחקר, מי שהחל לעשן בגיל צעיר נדון להכנסה נמוכה לכל חייו בהשוואה למי
שלא עישן כשהיה צעיר.
הממצאים
מפתיעים, או לפחות הפתיעו אותי. החוקרים, שהחלו לעקוב אחרי בני עשרה ב - 1997 מצאו
כי כבר בגיל 23 יש פער הכנסה בין מעשנים
ללא מעשנים. הפער הזה צומח בגיל 30 ל – 40% אצל נשים ול – 25% אצל גברים – לטובת
הלא-מעשנים. אלה הנתונים הגולמיים. אבל גם אחרי שמתקנים אותם לעניינים כמו השכלה
למשל, הפער נשאר משמעותי והוא דומיננטי יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.
המחקר אמריקאי.
בארה"ב אין ביטוח בריאות ממלכתי ובהרבה מקרים המעסיק מבטח את העובדים. חברות
הביטוח שם למדו כי עישון גורר יותר הוצאות לתיקון נזקי העישון. מכאן שהןגובות פרמיה גבוהה יותר ממעסיק לפי שיעור המעשנים שבין עובדיו.
חידת נשים
החוקרים תהו לפער בהשפעת העישון בין נשים וגברים. מדוע פער ההכנסות בין נשים מעשנות ולא מעשנות גבוה יותר מאשר אצל גברים. התשובה שלהם היא שהפער מקורו בתעסוקות השונות. נשים מועסקות יותר במקצועות "מנטליים" בעוד שגברים מועסקים יותר במקצועות "פיסיים". במקצועות הפיסיים הפער בשכר בין המעשנים ללא מעשנים קטן ככל שהעבודה הפיסית קשה יותר. לכן גברים מעשנים ייטו לבחור במקצוע פיסי קשה כדי לשפר את שכרם.
מה למדנו היום
בגן?
שחשוב להיטפל
ולטפל בעיקר בנוער. הצרה מתחילה מוקדם, יחסית. כי גברים מעשנים שבוחרים בעבודה
פיסית אמנם סובלים יחסית מפער ההכנסה אבל מפסידים
כי אינם בוחרים בעבודה "מנטלית" שמניבה הכנסה גבוהה יותר. ושנשים, גם
בעניין הזה, בממוצע יותר נבונות מגברים. שיעורן במעשנים קטן יותר.
