לינדה היא אישה
בת 31. היא בוגרת אוניברסיטה, וכאשר היתה סטודנטית הפגינה למען פירוז המזרח התיכון
מנשק גרעיני. עמדה במשמרת מחאה על אוזלת ידה של הממשלה בצמצום פליטות גזי חממה
וחתמה על עצומה שבבתי הספר לא יתירו להכניס גם בשר לצד בוטנים.
האם לינדה היא:
א.
פקידת בנק.
ב.
פקידת בנק פמיניסטית.
מה שנכתב לעיל
הוא וריאציה על סקר שאותו הזכיר פרופ' ישראל אומן בהרצאה שנשא לא מכבר באקדמיה
הלאומית למדעים. בסקר רב המשתתפים, יותר מ – 70% מהנשאלים השיבו כי לינדה היא
פקידת בנק פמיניסטית.
האם המשיבים
האלה הם אנשים רציונליים או מטורללים במידות שונות של טרלול.
אירוע שני
פלוני ואלמוני
לא מכירים זה את זה. פלוני מתקשר לאלמוני ומודיע שיש לו 1000 שקל והוא מבקש לחלוק
אותם עם אותו אלמוני. פלוני מסביר לאלמוני כי אם ישיב בחיוב להצעה הכספית שיגיש –
הוא יקבל את הכסף בלי שיידרש ממנו דבר. ואם יסרב – לא יקבל דבר. פלוני מסביר
לאלמוני כי מדובר באירוע חד פעמי ובין השניים לא יהיה קשר נוסף.
בהמשך, פלוני מציע
לאלמוני 200 שקל מתוך ה-1000, ואלמוני מסרב להצעה.
האם אלמוני הוא
אדם רציונלי או מטורלל?
הרציו של אומן
הטענה של אומן
היא שבשני המקרים המשיבים נהגו באופן רציונלי. בסיפור של לינדה יש סבירות גבוהה
שאקטיביסטית כמוה היא גם פמיניסטית. הסירוב של אלמוני אף הוא הגיוני כי חשש שיצא
לו שם של פרייר שנקנה בזול.
אומן הוא גם חתן
פרס נובל לכלכלה וגם חתן פרס ישראל. את שניהם הוא קיבל על תרומתו לתורת המשחקים,
שהיא ענף במתמטיקה בעל יישומים מגוונים – הרבה מהם בכלכלה, למשל באיך לבנות מכרז
ואיך לגשת למכרז. איך על תנובה להתחרות
בשטראוס ובטרה (שלושתם שולטים בשוק החלב ומוצריו). מה לו וללינדה, פלוני ואלמוני?
במודל המקובל הנלמד
בחוג לכלכלה, אחת מהנחות היסוד היא שהצרכנים הם רציונליים. למשל הם יעדיפו יותר על
פחות. תציע לצרכן ההגיוני מלפפון בשקל ושניים בשקל – הוא יבחר בשניים. על המודל
הכלכלי יש ביקורת רבה, בעיקר מצד השמאל. אלא שבארבעים השנה האחרונות התפתחה
ה"כלכלה ההתנהגותית" שבה, כך עולה מניסויים רבים, בני אדם רחוקים
מההגיון. אלמוני, אם היה הגיוני, היה עונה בחיוב להצעת ה-200 שקל, כי החלופה היא
אפס. לינדה יכולה להיות פקידת בנק מכל סוג שהוא כי אין מידע על דעותיה בהווה.
לפיכך, כך
טוענים כלכלני ה"התנהגותית", רבות מהטענות הכלכליות בנויות על ריצפת חול
ולא על ריצפת בטון. כאשר הבנק מעלה את הריבית בידיעה שנקנה פחות מלפפונים – הוא
מכשכש בזנב ומקשקש בראש.
אומן חולק על
"חוסר ההגיון" לכאורה. כפי שהוא ציין, יש דווקא הגיון רב בעמדות
ההפוכות. לפיכך אין בסיס לטענה שה"התנהגותית" מערערת את יסודות המודל
הכלכלי המקובל.
טרנספר לג'ינג'ים
מכיוון שאומן
הוא מתמטיקאי-כלכלי. מכיוון שהוא יהודי-דתי. מכיוון שהוא מכנה כל שפה שאינה עברית –
"שפת עם זר" אני מסיק שהוא ימני. לא סתם ימני –ארכי ימני. מה שהוא עושה
זה להצדיק שטיפת מוח. נניח שקם צורר באיזו מדינה ושוטף מוחם של המצביעים בצורך
לסלק מהמדינה את כל הג'ינג'ים. ואם אכן רוב המצביעים תומכים בו ומגרשים את אדומי
השיער – זה הגיוני לחלוטין. אם "פיליפ מוריס" מציגה פירסומת של גבר מעשן
"מרלבורו", והגברים אכן עושים כן – זה הגיוני, ולעזאזל הבריאות.
הרציו בשלייקס
לשבחו של אומן
הוא הביא אנקדוטה המפריכה את ההגיון שלו. הנין שלו, ילד קטן, שאל אותו "למה
נפוליון לבש שלייקס"? אומן בדק בזכרונו מה הוא יודע על נפוליון ועל אופנת
הלבוש במאה ה- 19 ולא מצא דבר. "לא יודע" פסק הרציונליסט לנינו.
"כדי להחזיק את המכנסיים שלא ייפלו" השיב הזאטוט.
