אתחיל את המאמר
הזה בעניין שלא שייך לעניין. לאחר שלוש שנים לפרוץ מגיפת הקורונה נראה שהיה צדק
מסויים בדעתם של מתנגדי החיסונים/המסכות/הסגרים. הם טענו שהקורונה אינה בגדר איום
קיומי. עברו שלוש שנים והתברר שאמנם חיסונים מקטינים בשיעור משמעותי את התחלואה
אבל גם מחוסנים יכולים להיות חולים ובעיקר שהם יכולים להיות נשאי הווירוס.
ולענייננו: מתבשל
מהלך שיכול – בהעדר תגובה ישראלית הולמת – לפגוע בחיים כפי שאנחנו מכירים אותם.
חיפשתי בתקשורת
ובפוליטיקה איזכור להחלטת האיחוד האירופי מהשבוע, בהליך כמעט סופי, לאסור מ־2035 על
מכירה של מכוניות עם מנועי דיזל, בנזין, גז לבישול ושאר מרעין אקולוגיים. למעט שני
עיתונים כלכליים ואתר אינטרנט – שום כלום. ההחלטה לא היתה בגדר סוד. היא הומלצה
חודשים קודם לכן על ידי נציבות האיחוד האירופי. ועל אף זאת השרה להגנת הסביבה, תמר
זנדברג (מרצ), התעלמה. היא היתה עסוקה בהגשת הצעת חוק האקלים לקריאה ראשונה בכנסת.
מה יש בהצעת
החוק שלה? אתר המשרד פירסם את עיקרי ההצעה ב־606 מילים. מה כתוב שם לענייני פליטות
מזהמים? יש יעדים. יש מועצות. יש ועדת שרים. יש ועדת מומחים. יש ועדה אקדמית. יש
ועדה להערכת סיכונים. ויש חובה לדווח לכנסת. וואו.
הסיכום שלי:
כלום. סליחה – לא כלום.
27=10
הנה התחכמות
מהסוג שנתניהו היה מתגאה בה. יש יעד לפליטת גזים מסויימים בשיעור של 27% עד לשנת 2030.
יעד זו מילת קשקשת בירוקרטית שלא מחייבת דבר. בכל שנה יש "יעד גירעון
בתקציב". אז מה? אם חורגים מהיעד אין עונש. אלא שהיעד שנקבע ביוני 2022 הוא
27% מהפליטה ב־2015. בהערכה גסה זה שווה ל־20% מהפליטה של השנה. ויהיה כ־10%
ב־2030. למה? כדי שלא נתאמץ יותר מדי. למה אין עונש על אי עמידה ביעד המגוחך הזה?
ככה.
מדוע ההחלטה של
האיחוד האירופי היא איום קיומי? מה לישראל והחלטה שכזו? האירופים לא פראיירים. הם
יחוקקו עוד כמה שנים חוקים שיטילו מכס ששיעורו יעלה בהדרגה על יבוא מוצרים
שבייצורם ובהובלתם השתמשו במנועי דיזל, בנזין ומזוט. מזוט? בהחלט. ההחלטה פוסקת
שגם ענף הספנות יצטרך לעבור מהפך אקולוגי.
התקן האירופי
עכשיו ניתן
דעתנו על אבוקדו, במבה ושאר ירקות. ובסך הכל כ־4 מיליארד דולר יצוא סחורות שנתי מישראל
לאיחוד האירופי. אם נשחק בנדמה לי נוסח זנדברג כל היצוא הזה עומד בסכנה של מכס.
לישראל מותר לייצא לאיחוד האירופי ללא מכס רק מוצרים שעומדים בתקן אירופי. ואם,
כצפוי, התקן האירופי ישתנה ויצמצם ברכיבים שנוצרו תוך כדי זיהום – ישראל תיתפס לא
מוכנה.
כל זה קשור
למכחישי קורונה. קבוצת המכחישים הרלוונטית עתה היא מכחישי ההתחממות הגלובלית. יש
מכחישים פעילים והם, בענייני אקלים, קבוצה קטנה יחסית. ויש מכחישים מוסווים
שטוענים, כמו זנדברג, שצריך יעד ומועצות ומומחים אך בפועל לא מזיזים אצבע. להפך.
הממשלה החליטה לסגור בהדרגה תחנות כוח לייצור חשמל המבוססות על שריפת פחם. ומה
התחליף הממשלתי? הוא אינו אנרגיה סולארית – בישראל יש מחסור חמור בקרני שמש - אלא
תחנות הפועלות על שריפת גז טבעי הפולט מזהמים. האם במבה שתטוגן בתנור חשמלי תעמוד
בתקן האירופי?
נניח שאני מכחיש
שבעיות האקלים מקורן במעשי ידי אדם. אבל האיחוד האירופי מונהג בידי אנשים שחושבים
אחרת. בצדק? לא בצדק? זה לא מעניין. הם יכולים לעשות לנו צרות צרורות.
