משלל הנימוקים נגד ההסכם שרקחו הליכוד והמפלגות החרדיות
בעניין מימון בתי ספר גם ללא לימודי ליבה אהבתי במיוחד את זה שקבע שהעדרם "מונע
מהחרדים לצאת לשוק העבודה" ובכך אף "תורם לעוניים", כדברי אחד מהמומחים
הפרשנים.
מכאן גם מובנת הכותרת שנתן עיתון "הארץ" למאמר
המערכת שלו: "נתניהו רע לחרדים". מה שפחות מובן זה מידת הבורות ומידת הטפשות
שיש כאן.
כך יתרום ההסכם, אם יתממש, לשוק העבודה ולהכנסה של החרדים:
המימון הציבורי יגדיל את ההכנסות של המורים בבתי הספר החרדיים, הוא גם יאפשר להעסיק
יותר מורים ומכאן קצרה הדרך לא רק ליותר תעסוקה אלא גם ליותר הכנסה ופחות עוני. עד
כאן הבורות.
מכאן לטפשות. אם חינוך הוא להכשיר את הנוער לאותו שוק עבודה,
אז למה בלימודי ליבה לומדים, למשל תנ"ך או ספרות עברית? מה זה עוזר, חוץ
מלהכשיר מורים למקצועות האלה וכמה מבוגרי תיכון יעבדו במקצוע שדורש הכשרה כימית?
במובן הזה נתניהו מצויין לחרדים. הוא רק רע לבני אדם.
חוקרי כלכלת החינוך זיהו בשנים האחרונות שינוי דרמטי: אחרי
עשרות שנים שבהן ההשכלה תרמה להכנסה ויותר השכלה הניבה יותר תשואה –
המגמה משתנה. מעסיקים לא מסתכלים על תעודת בגרות. כמעט לא מסתכלים על תואר אקדמי
ראשון וגם דוקטורט מסייע רק למי שמחפש עבודה במוסד אקדמי או רוצה להיות רופא. חייל
ששיחק בצבא ביחידת מחשוב ואין לו שום כישורים השכלתיים אחרים שווה יותר מדוקטור
לשירה עברית או מורה למתמטיקה 5 יחידות.
ההסתכלות על בתי ספר כמרכזים להכשרה מקצועית היא טפשות
במקרה של ההדיוטות ומביישת במקרה של הפרשנים.
העתיד החינוכי
ועכשיו לגופו של ההסכם. סביר להניח שהוא יעבור את המבחן
המשפטי רק בתנאי שכל בית ספר, ולא רק החרדיים, יוכל להתעלם מאותה ליבה. ואני שואל:
אם בית ספר יבחר ללמד את שפינוזה במקום את "הנביא" ההזוי יחזקאל. האם זה
רע? זה פחות ליבה? האם יחזקאל חשוב יותר מגדול היהודים של כל הזמנים? נלך הלאה.
חוץ מכמה חולי מדעי הרוח, אין ספק שכל השאר בעד שנהיה אומת היי־טק. אז בשביל מה
צריך ללמוד עברית? בסדר, בשביל לקנות במכולת. אבל מי צריך ספרות עברית? לא עדיף
להמיר עברית ביותר אנגלית ובתוספת אוקראינית, כדי לדבר עם המתכנתים בשפתם?
האם לא הגיע הזמן, אחרי הבלוף־בולשביזם החינוכי שהקימה כאן
מפא"י, לפלורליזם? בלי כפייה מלמעלה. הדבר היחידי שראוי לכפייה הוא סקרנות
ואת זה אף פעם לא הכניסו לתכנית הלימודים. כנראה שזה גם די קשה. אז אם מוותרים,
האם לא עדיפה משנתו של הדיקטטור הגאון זצ"ל מאו דז'ה דונג, שברגע של חולשה
כתב: מאה פרחים יפרחו...ומאה אסכולות מחשבה.
הממשלה הבאה
ויהיו רגעי נחת. למשל כאשר שר החינוך, איתמר בן גביר, יחתום
על צ'ק למימון בית הספר על שם הרה"ג אוסמה בן לאדן זצקוללה"ה שבו ילמדו
על מיקומה של דיר יאסין בתרבות האנושית. כמו גם תורת גניבת קרקעות לעת נכבה. זאת לצד
אסטרונומיה ובה כדור הארץ נע סביב השמש, ולא להפך כפי שטוען האסטרונום יהווה ושינן
בן גביר בבית הספר.
לבסוף, תרומה קטנה למפלגות החרדיות. יש בעיה עם אמינותו של
מר נתניהו. למי הוא לא שיקר? לכן, הנה הצעתי: אל תיכנסו לממשלה של נתניהו לפני
שהוא מחוקק את ההסכם. אם תמהרו להיכנס, תשכחו מהמימוש. תבררו אצל גנץ – עכשיו,
שהוא ימני כמוכם – איך זה עובד.
