הנה קושיה באוריינות פיננסית: במדינת רוריטניה (מדינה פיקטיבית שחביבה על בוחני כלכלה באוניברסיטה) יש 5 בנקים. בנק ראשון מעניק לחוסכים לשנה בפקדון סגור ריבית של 1.02%. בנק שני – ריבית של 0.99%. בנק שלישי – ריבית של 7.02%. בנק רביעי – ריבית של 1.03% והבנק החמישי בריבית של 1.035%.
שאלה:
יש לכם 10,000 שקל או דולר ואתם מבקשים לחסוך אותם בפקדון סגור. באיזה בנק תפקידו
את הכסף?
לפני
שנה בדיוק התמוטט מטבע הקריפטו טרה־לונה. החברה שהמציאה אותו היתה ערב ההתמוטטות
בשווי של 50 מיליארד דולר ומסחר של מיליארד
דולר ליום. יומיים אחרי כן שני המספרים האלה התאפסו. נייר עבודה שהתפרסם לאחרונה
ביקש למצוא איך זה קרה ומה שחשוב לא פחות: מי הפסיד יותר מזולתו לעת ההתמוטטות.
מטבע
קריפטו מתיימר לעשות משהו שמנוגד לכל ההוויה הכלכלית כפי שאנחנו מכירים אותה.
בכלכלה ביזורית אין דבר כזה יציבות מוחלטת. יש זמנים של יציבות ויש לא פחות זמנים
של אי יציבות. יותר מזה: תקופות יציבות – למשל בתחום מחירי מוצרים – מתאפיינות
ביציבות ממוצעת כאשר בתוך הסל יש מוצרים שהתייקרו ומוצרים שהוזלו, ובממוצע –
יציבות שכרגיל מוגדרת כאינפלציה של 2% לשנה. אבל אין, ולא היה מצב שבו כל המחירים
היו יציבים. מטבעות הקריפטו הם, ראשית לכל, לא מטבע במובן הפיסי המוכר. ושנית, מתיימרים
להיות יציבים.
מכיוון
שהמילה "יציב" לא מובנת מאליה – יציב ביחס למה? – התאגיד שהנפיק את לונה
הציע גם מטבע קריפטו יציב בהשוואה למטבע קונבנציונלי ספציפי. אבל אם יש קריפטו
צמוד לדולר – במה הוא עדיף על דולר של ממש הנהנה מגיבוי הממשל האמריקאי על
זרועותיו?
קול המון
לענייננו
הטכניקה של ביצוע "יציבות" אינה חשובה. מה שחשוב הוא לשכנע את ההמון שזה
יציב. ואכן המספרים של ביטקוין (הקריפטו הכי פופולרי ומוכר) הם אסטרונומיים. עד
כדי כך שאין היום בנק מרכזי אחד שאינו מתלבט, מקים ועדות, משחק משחקי כאילו – הכל
כדי לייצר מטבע דיגיטלי יציב. מה זה שקל יציב? קוראים מוזמנים לעיין בהודעות בנק
ישראל בנושא. גילוי נאות: זה משעמם המחץ.
היו
ימים, כלומר מאות שנים, שהיו מי שחשבו שזהב הוא הדבר הכי יציב. בסין מי שלוהק
לתפקיד הזהב היה המלח. הזהב איבד מחוסנו כאשר החלה הבהלה לזהב וכרייתו מכל ג'ורה
אפשרית. העולם הוצף בזהב שכרו הספרדים ביבשת אמריקה – והזהב הפך לברוקולי. כלומר
מתנדנד במחיר. הדולר האמריקאי שהיה צמוד זהב במטרה לשמור יציבות התנתק לפני כ־50
שנה. היום זהב הוא כמו מניה. כמו קובלט. כמו אלומיניום. ללא שום ייחוד כלכלי.
הטענה
של מצדדי הקריפטו היא שבעוד הדולר מודפס בהתאם להחלטת הבנק המרכזי האמריקאי – הקריפטו
חסין מפני הגחמות של הפוליטיקאים ונגידי הבנק המרכזי. הטענה היא שהיציבות שלו
נוצרת מתוקף הקושי הטכנולוגי שב־"הדפסת" קריפטו (הידועה גם כ־"כריית"
קריפטו), שאמור למנוע אינפלציה.
קול פונזי
אלא
שזה לא מדוייק. ככל שיותר משקיעים מכרו דולרים וקנו קריפטו כך נאלצו ממציאי
הקריפטו להגן על המפקידים הקודמים מספקולציה. וכמו כל מניה, או בועה או מרגרינה,
כל מטבעות הקריפטו התנדנו כשיכורים בפאב כאשר בעל הפאב מודיע שבשעה הקרובה הכל על
חשבון הבית.
כאשר
יש נהירה למוצר, מצאו החוקרים, זה האות שצריך לדאוג.
מי ברח
בזמן? העשירים מתרגמים דאגה לבריחה וקופצים ראשונים מהטיטניק הפיננסי. בדיוק מה
שקורה בעת שהעדר שהשקיע במניות פישמן שינה כיוון. היו פרות שניחשו נכון לפני כל
השאר. ואלה היו הפרות השמנות.
והלקח?
אל תהיה שותף לעדר. ואם את פוגשת בנק שמציע לך 7% ריבית כאשר כל השאר מציעים 1% -
תברחי מהבנק המיטיב עמך עוד לפני שהפקדת בו שקל אחד. הוא בנוי על הונאה נוסח פונזי.
