שני ישראלים זכו בפרס נובל לכלכלה. אני מנחש שאם ישאלו את ישראל אומן ודניאל כהנמן מה דעתם על העלאת הריבית ברבע אחוז התשובה תהיה שזה לא חשוב, ובעיקר שזה לא מעניין אותם. שניהם זכו לפרס היוקרתי בזכות חקר נפש האדם. כהנמן, הפסיכולוג שביניהם, מנסה שנים להבין, לחקור וללמד מה עושה אותנו מאושרים. ואילו אומן מנסה לתרגם את הנפש למערכות מתמטיות שאפשר לחקור אותן באמצעות משוואות, פונקציות, נגזרות ושאר ירקות מהבאסטה המתמטית.
עד כמה רחוקים השניים מכלכלה קונבנציונלית
אפשר ללמוד מכך שכאשר הם לימדו באוניברסיטה העברית, אומן השתכן במחלקה למתמטיקה
וכהנמן במדעי הרוח. הם לא נראו בבנין לימודי הכלכלה.
מבחינה מקצועית, הם משוייכים ל"כלכלה
התנהגותית" שהוא ענף שמנסה לבחון אם בני האדם הם רציונלים כפי שמניחים במודל
הכלכלי המקובל: כאלה שמבקשים להביא למירב (to maximize) את הרווח והתועלת האישית. במבחן הזה שני גיבורנו נפרדים.
איפה האושר והכסף?
כהנמן מצא, בין השאר, כי הרגע הכי מאושר
בחיי האדם הוא בהפסקה שבה הוא נפגש עם עמיתיו לעבודה ליד מכונת הקפה ומלהגים על
משחק הבייסבול האחרון, על הנדנדה שהתקלקה בגן העירוני ושאר עניינים שבתחתיתו של
עולם. כסף, הכנסה, ריבית ועושר לא היו מעורבים ברגע הזה.
לעומתו, אומן עמל להוכיח כי כל מה שאנחנו עושים בכלכלה זה רציונלי. למשל, פלוני ואלמוני לא מכירים זה את זה. פלוני מתקשר לאלמוני ומודיע שיש לו 1000 שקל והוא מבקש לחלוק אותם עם אותו אלמוני. פלוני מסביר לאלמוני כי אם ישיב בחיוב להצעה הכספית שיגיש – הוא יקבל את הכסף בלי שיידרש ממנו דבר. ואם יסרב – לא יקבל דבר. פלוני מסביר לאלמוני כי מדובר באירוע חד פעמי ובין השניים לא יהיה קשר נוסף.
בהמשך, פלוני מציע לאלמוני 200 שקל מתוך ה-1000, ואלמוני מסרב להצעה.
האם אלמוני הוא אדם רציונלי או מטורלל?
בהרצאה שנשא אומן לפני כשנה וחצי הוא טען
שהתשובה חיובית. כי קבלתה כרוכה בהשפלה מחיר ההשפלה גדול יותר מהתמורה הכספית.
הצרכן הנבון
אני מניח שבגישה הזו גם מבחן התרומות הוא
רציונלי. במבחן ההולנדי הזה הלבישו סטודנטים בחולצות. מחציתן מותגים ומחציתן לא
מזוהות. הסטודנטים נקשו על דלתות בתים וביקשו תרומה לצדקה. מבין מקבלי תרומה היה
רוב מוחץ לאלה שלבשו מותגים. הגיוני, לא?
או מבחן היינות. לקחו נבחנים שהתבקשו לחוות
דעתם על טיב יינות. לכל כוס יין הוצמד מחירה. התוצאה: רוב גדול פסק כי היין הכי
יקר הוא הכי טוב. בפועל כל היינות היו זהים. הגיוני, לא?
הדרך לדיאטה
הדיון הזה נועד לפתור עניין מעיק: השמנת יתר
אצל נשים צעירות. השמנת יתר נמצאת ברקע התחלואה בסוכרת, שהיא המחלה הקטלנית של
המאה הנוכחית. חברות התרופות קפצו על המציאה עם "תרופות מרזות". אלא
שהתועלת מפוקפת, יקרה ולא כלולה בסל התרופות. כאשר זו הבעיה נדרשים כלכלנים
לפתרון.
נייר עבודה מצא את התשובה: תחרות מלכת
היופי. ובארה"ב, שם נערך המחקר, בתחרות "מיס אמריקה" - תחרות יופי
של 51 צעירות כל אחת ממדינה שונה. הממצא: כאשר הזוכה היא מהמדינה "שלי"
ויש רעש תקשורתי גדול סביב ההצלחה במדינה הזוכה – נרשמת ירידה במשקל של נשים
צעירות.
הנה לנו דיאטה זולה ובריאה ואני ממליץ לפנות
לפרופ' ישראל אומן שיתן תו תקן שזה גם רציונלי לאישה נמוכה מ־1.70 מטר, והנחשבת מכוערת
בסטנדרטים של עיתון "לאישה" שאירגן בארץ את התחרות. רק נדרש לסדר שבכל
תחרות תזכה אישה מעיר שונה – כדי שתועלת הדיאטה תתחלק באופן שיוויוני. ושלא תגידו
כי כלכלנים מסתגרים במגדל שן אקדמי ותלושים מהמציאות.
בתיאבון.
