ב־1969
קיבלתי צו לשרות מילואים באותה יחידה בה הייתי בצבא. כשהגעתי קרא לי מפקד היחידה
שהסביר כי יש הוראה חדשה: "לירות על הסירות של הבדואים". מה קרה? שאלתי.
והוא השיב כי זו ההוראה של אלוף פיקוד הדרום החדש, אריאל שרון. ומה ההצדקה, תהיתי?
הם מבריחים נשק לרצועת עזה.
שאלתי
אם יסתפק בעצירת הסירות ובדיקתן והוא השיב "ממש לא. האלוף הסביר כי צריך
להפחיד להרתיע". אם כך, השבתי, אני לא מתכוון לבצע את הפקודה. באותו יום העלו
אותי על המטוס שחוזר מסיני ובכך הסתיים הקטע הקרבי שלי בשרות הצבאי.
מאז
ידעתי שהוראות הפתיחה באש הכתובות בלוח חוקי הצבא הם עניין נזיל. חשדתי כי בעת
הזו, כאשר שר המשטרה מחלק רישיונות לנשק לטרוריסטים וכשישראל ביקשה סיוע מיוחד של
פצצות במשקל כבד, אפשר יהיה לדעת כמה נזיל מצב ההוראות.
פניתי
ל"מקור בכיר" בפנטגון שתחילה צחק על בורותי. היום, הוא הסביר כל פצצה
במשקל של חצי טון ומעלה באה עם בינה מלאכותית ושמפעיל הפצצה חייב "לדבר"
עימה לרבות על היעד (בדיוק קוסמולוגי של 10 מטר) וכי בכל פצצה יש גם אפליקציה של
תרגום משפה לשפה.
זייפתי
תעודת כתב העיתון הצבאי והיתר כניסה לכל מתקן צבאי והלכתי למאגר התחמושת אי שם
בקרבת העיר ירושלים בעומק של 300 מטר.
מפקד המאגר שמח שעושים פירסומת למקום העבודה שלו והציע לי
"לשוחח" עם ניקיטה.
ניקיטה מסבירה
"במה
אני יכול לעזור לך?" נשמע הקול המוכר של הבינה המלאכותית. את מה אסור לך
לפוצץ? שאלתי.
ניקיטה:
מתקנים לא צבאיים, כמו בית ספר.
אני:
ואם יש מידע שבבית ספר יש טרוריסט מאירגון החמאס?
ניקיטה:
אז נדרש אישור מהמפקד שלי בארה"ב.
אני:
ואם הוא מאשר?
ניקיטה:
אני עושה סריקה של החוק הבינלאומי והתקדימים ההיסטוריים.
אני:
אני מבין שהיה איתך כאן סאשה, האח שלך שפוצץ בית ספר בעזה. מה הוא סיפר לך על המבצע?
ניקיטה:
שאם זה טרוריסט אחד – אסור אלא אם כן הוא היטלר. אם זה יותר נדרש אישור מיוחד.
אני:
ומה קרה בפועל?
ניקיטה:
סאשה ואני שוחחנו עד הרגע האחרון. הוא
סיפר שהתקינו עליו תוכנת שליטה מיוחדת שמאפשרת עידכון של הרגע האחרון לנתוני היעד.
אני:
ומי מפעיל את העידכון?
ניקיטה:
מי שמטיס את הכטב"מ.
אני:
מי זה? המדינה? הממשלה? שר הביטחון? הרמטכ"ל?
תשובה:
סג"מ רבקה לנדאו ממרכז השליטה במפקדת פיקוד דרום.
אני:
בטוח שזה לא נתניהו?
ניקיטה:
מי זה, הוא לא ברשימת המוסמכים להטיס כטב"מ.
התחביב של המדינה
זה
הרקע לדיון על האמירה של יו"ר מפלגת
הדמוקרטים, יאיר גולן, שאמר בראיון לרדיו "מדינה שפויה לא מנהלת לחימה נגד
אזרחים, לא הורגת ילדים כתחביב". שונאיו המרובים של גולן האשימו אותו
"בעלילה נגד צה"ל". תומכיו עשו תרגילי התעמלות לשוניים להסביר שהוא
לא התכוון לצבא אלא לממשלה.
קשקוש
מוחלט
במקרה
המתואר בשיחה עם ניקיטה צריך להעמיד לדין את סג"מ רבקה לנדאו על הביצוע ואת
מפקדיה ומפקדי מפקדיה על הפקודה הבלתי חוקית בעליל. ואם האלוף יאיר גולן לא התכוון
לזה אלא "לממשלה" אז טוב עשה שר הביטחון שהורה לקחת ממנו את הדרגה. כי
מותר להיות פוליטיקאי שקרן. ראו למשל הבוס של שר הביטחון. אבל גנרל? לא בבית ספרנו
ולא בבית ספרם.
