גדעון עשת

  יש כמה דרוזים שמאמינים בגלגול נשמות, ויש יהודים שמאמינים שכאשר גברת משיח תואיל לבוא - העצמות יתחברו מחדש ויקומו לקלל זה את זה . אבל הדעה הרווחת היא שמוות הוא עניין סופי, ומה שנותר לעשות הוא לקבוע את העיתוי . עניין לא פשוט . על כן מינו ועדה, ועדת סל התרופות .

  לפעמים יש יתרון כאשר שר האוצר חושב שראש הממשלה הוא שפן כלכלי . בחודש הראשון לכהונת הממשלה סגר נתניהו הסכם עם ההסתדרות מאחורי גבו של שטייניץ . שר האוצר ידע שאם ימתח את חבל הסכסוך עם ההסתדרות יותר מדי - התרגיל יחזור על עצמו . אחרי יום של שביתה , נתניהו היה מזמין את עיני וסוגר איתו הסכם . לכן, כמו שכתוב בספרים, סגרו עסקה רגע לפני נתניהו .   מכיוון שעיני ידע מה שידעו כולם על יחסי נתניהו-שטייניץ, ההסכם נוטה לטובת ההסתדרות בהשוואה לנקודות המוצא של שני הצדדים . - 8%   עלות המשוערת של ההסכם - הוא מספר שקרוב הרבה יותר ל 10 . 5%- (עמדת הפתיחה של ההסתדרות) מאשר ל 1 . 5%-   (עמדת הפתיחה של הממשלה . (   מבחינה מתמטית, המספר הוגן למדי . הוא מכסה את הפער שבין האינפלציה הצפויה וזחילת השכר האוטומטית ומעניק הטבה נוספת לאמהות עובדות ולעובדים לעת פרישה מעבודה .   מנקודת ראותו של שר האוצר, מדובר בכישלון . גם בגלל שהמספר כלל לא דומה להצעת הפתיחה, אבל בעיקר בגלל שהוא לא השיג שום "שינוי מבני . "   גם אחרי ההסכם יהיו עובד...

  הנה שתי עובדות רלוונטיות לסכסוך העבודה במגזר הציבורי: האחת, עופר עיני הוא גדול שונאי השביתות . השנייה, האוצר לא סוגר הסכם לפני ששובתים . זו, משעשע לומר , סיטואציה מעט מוזרה . בימים שבהם ח"כ עמיר פרץ היה יו"ר ההסתדרות שני הצדדים רצו שביתה   בכדי לסגור הסכם .

  הדבר בולט במיוחד במהדורות החדשות ברדיו . שם נוהגים לדווח כי "המסחר בבורסה הסתיים במגמה חיובית" כאשר מדד מחירי המניות עלה, ובתואר "מגמה שלילית" כאשר מדד מחירי המניות ירד .   זו דרכם של עורכי החדשות בקול ישראל וגלי צה"ל להביע דעה פוליטית . הם בעד אינפלציה במחירי מניות .   ולכן כאשר המדד עולה - הם מספרים סיפור חיובי . וכאשר מחירי המניות יורדים עורכי החדשות מאוכזבים מאוד, ולכן התופעה נקראת שלילית .   מדוע עורכי החדשות האלה שונאים אינפלציה של חולצות, עגבניות, חשמל ודלק, אך אוהבים אינפלציה של מניות? מה שחשוב הוא, שבדיווחים מהסוג הזה יוצרים העיתונאים מצג שנפיחות בורסאית היא טובה . כאילו לא היינו במשבר נפיחות שכזה רק לפני שנתיים . 28 . 9 . 2010

  המפגינים נגד מתנחלי שייח' ג'ראח הקימו סוכה . עיריית ירושלים הרסה אותה . יש בעיר מאות סוכות , בעיקר של עסקים, על מדרכות וכבישים . אותן אף אחד לא הורס . הנה דוגמה צנועה למונופול רישוי מתעמר .

התחרות טובה והמונופול רע? לא תמיד • עד היום אין מי שיתחרה בחברת החשמל הכושלת • לעומת זאת, רשות שדות התעופה מנסה לסגור חניון מתחרה זול יותר מהחניון שלה   מה עדיף: מונופול או תחרות? לרוב הכלכלנים    המקצועיים התשובה חד-משמעית: תחרות . זה מכיוון שנטעו להם בראש מודל של תחרות שלרוב לא קיים במציאות .   בחיים הממשיים המצב מסובך הרבה יותר .

מחקרים בארה"ב קבעו שהעלאת השכר העלתה את השקעת המעסיקים בעובדים ובטכנולוגיה, ועודדה צעירים ללמוד • ואצלנו? חלק מהתועלות נמנעו בגלל מדיניות ממשלתית   בנק ישראל ומשרד האוצר מודאגים ממה שעלול   לקרות בשוק העבודה . כפי שדווח כאן לא מכבר, בשני המוסדות רואים סכנה בקצב, המהיר יחסית, של ירידת שיעור האבטלה . המשך המגמה עלול להביא ללחצים לשכר גבוה יותר ולסכנה לפריצה אינפלציונית .   לפיכך הצעתי לפני כמה שבועות תרופה לנזק האיום שאבטלה נמוכה עלולה להביא . איך נעצור את התעסוקה הגדלה והולכת ואת האינפלציה שהיא תביא? התרופה שהוצעה היא העלאת שכר המינימום . רבני בנק ישראל והאוצר מאמינים, באמונה שלמה, כי העלאת שכר המינימום יוצרת אבטלה . מכאן שאם השכר אכן יועלה, האבטלה תעלה, ותימנע הסכנה האינפלציונית מכיוון שוק העבודה .   התיזה הכלכלית המופלאה שהוצגה כאן לא החזיקה הרבה זמן מעמד . בימים אלה התפרסם מחקר* של פרופ ' ריצ'רד סאטץ' מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד, "ההשלכות הבלתי צפויות של העלאת שכר המינימום ,"   המלמד כי להעלאת שכר מינימום י...