רוח בלהות מרחפת
מעל הכלכלה העולמית: העלאה בשכר. זו, מסבירים כמה ממומחי הכלכלה, סכנה רצינית
הדורשת התייחסות מיידית. הנה על כן דיון בווריאנט הקורונה מסוג Wage Economics ובקיצור, EW, הפושה במקומותינו.
באופן מעט תמוה,
תחילת התופעה נרשמה בשנת הקורונה הראשונה שהיתה עמוסה בפיטורי עובדים, חופשות ללא
תשלום וסגרים על עסקים ותנועה. הכל דיברו על שפל, אבל השכר עלה.
כלומר הוא לא
עלה. הוא רק נרשם כעולה. רוב המפוטרים והחל"תים השתכרו פחות מאלה שהמשיכו
לעבוד. כאשר מדברים על "השכר עלה" מדברים על ממוצע. ומכיוון שבעלי השכר הנמוך
נעלמו מהסטטיסטיקה, הממוצע עלה מבלי ששכר הנשארים עלה כלל. זה מאפיין בולט של
ממוצע: הוא מבלבל את המוח.
הממוצע עלה
בתקופת הקורונה ועתה הוא ממשיך לעלות. ההבדל הוא שעתה, ובהרבה מדינות, יש
"מחסור" בעובדים. גם המילה מחסור טעונה בבעיות. קחו אדם שלא עבד בתקופת
הקורונה האכזרית וקודם לכן עבד כמלצר. עתה הוא מציע את שירותיו מחדש ומבקש שכר
גבוה יותר. אם המעסיק הפוטנציאלי מסרב – נרשם מחסור בעובדים. למעשה אין מחסור
בעובדים. יש מחסור במעסיקים שלא למדו על ביקוש והיצע בבתי הספר למנהל עסקים.
יש מעסיקים
שמבינים את המצב ומשלמים יותר. מכאן מתקבלת התמונה של השכר העולה. אנחנו, אם כך,
חיים בעולם מופלא: בעת משבר השכר הממוצע עולה. ועם תום המשבר השכר הממוצע עולה.
רשימת הצרות
מה הבעיה?
השבועון "האקונומיסט" מצביע על שתי בעיות. האחת, אם השכר עולה –
האינפלציה עלולה לעלות ובכמה מקרים היא עולה. ואכן, כפי שדווח גם כאן, יש מקרים –
הובלה של סחורות בראש הרשימה – של עליה משמעותית במחיר והתארכות זמני אספקה; למשל,
של מכוניות חדשות.
בעולם הכלכלי
המודרני שבו הריכוזיות גדלה והתחרות פוחתת יש תאגידים שיכולים להגיב בקלות
להתפתחות השכר בהעלאת המחיר לצרכנים. אך, כפי שקל לראות, כפיית תחרות אינה עומדת
בראש העדיפויות של מדינות הדוגלות ב"תחרות חופשית".
הבעיה השניה היא
"עליית חלקו של השכר בהכנסה הלאומית". זה עניין חמור במיוחד כי אם השכר
עולה וההכנסה הלאומית לא עולה – הרווח קטן. "אודיוקודס" הישראלית מדווח "הארץ" שעליית השכר "חתכה את הרווח הרבעוני".
מה רע או טוב
בירידת רווח (שגם הוא נתון ממוצע)? זו ממש לא שאלה כלכלית. זו שאלה פוליטית נטו.
עם שכר יותר גבוה "ההכנסה הלאומית" יכולה לעלות ועימה גם הרווח – הכל
עניין של זמן. אבל מי שהוא בעל השקפה ימנית משתין במכנסיים כאשר הרווח יורד ולוא
לזמן קצר.
מהטעם הזה ברור
מדוע השבועון הימני שכח לשאול את השאלה המעניינת: שכר של מי עלה? בנק אוף אמריקה
דיווח כי העלה את שכר כל עובדיו ב – 5%. זאת תופעה נדירה. לרוב מעלים שכר רק של
עובדים שמקבלים הצעות מפתות ממתחרים, ושל מנהלים.
