חברת דירוג האשראי Moody’s הורידה את דירוג החוב של חברת החשמל, תוך אזהרה שהעתיד נראה גרוע יותר. על רקע תוכניות הפיתוח של חברת החשמל, הפחתת הדירוג תקשה עליה למצוא מימון. בימים האחרונים הועלו הצעות שונות: שהממשלה תגדיל את הון החברה, שהממשלה תדלל את אחזקותיה במניות החברה, שחברת החשמל תמכור תחנת כוח, שמחיר החשמל יועלה, שהחשמל ינותק, וששכר העובדים יקוצץ. מה לעשות?
א. במעלות המודי'ס
בערך באותו מועד שבו מודי'ס הפחיתה את הדירוג, הודיעה חברת דירוג האשראי מעלות כי דירוג החוב של חברת החשמל הוא – AAA" התחייבות בעלת רמת הסיכון הנמוכה ביותר. למנפיק יכולת מעולה לפרוע את התשלומים בגין ההתחייבויות. " על-פי דיווחי חברת החשמל, חזרה מעלות ואישרה את הדירוג הגבוה הזה גם החודש. אז מי צודק? מודי'ס או מעלות?
יהיה מי שיטען כי מעלות בודקת חוב בשקלים, ומודי'ס – חוב בדולרים, ומכאן ההבדל. מי שמקבל את הגישה הזו מעריך כי יש אפשרות שחברת החשמל לא תפרע הלוואה שלקחה בחו"ל, וכן תפרע הלוואה שלקחה בארץ. זה תרחיש מטופש למדי.
יהיה מי שיטען כי מעלות היא חברה ישראלית רשלנית, ואילו מודי'ס היא חברה בינלאומית יוקרתית. מה שסביר הוא שדווקא מעלות מכירה את הסחורה הישראלית טוב יותר. יכול להיות שהדירוג של מעלות הוא יחסי לחברות ישראליות, מה שאומר כי באמת מידה ישראלית החוב של חברת החשמל הוא מעולה. אבל מכיוון שכל המדינה הזו לא שווה הרבה – בקנה מידה בינלאומי גם חברת החשמל שווה פחות.
חשוב ללמוד מההבדלים כי כלכלה זה עניין של דעה, לא עניין של מדע. אין שום דבר מדעי בדירוג האשראי, כמו גם בהצהרה ש"צמצום הגירעון הממשלתי יניב צמיחה. " יש רק דעות של כלכלנים, ועל דעות חובה להתווכח.
ב. במורד השכר
לאגודת שונאי יורם אוברקוביץ' הפתרון הקלאסי: לטפל בשכר של עובדי חברת החשמל ולצמצם דרסטית את מספרם. עלות תוכנית הפיתוח של חברת החשמל היא בערך מיליארד שקל לשנה. נניח קיצוץ של עשירית בעלות העבודה – ואין מפעל ישראלי שעשה את זה – וחסכנו 100 מיליון שקל. לא שיש לזלזל במספר הזה. אבל הוא פשוט לא בפרופורציה לבעיה.
מכאן ועד להסכם שסילבן שלום סגר עם אוברקוביץ' המרחק גדול. איך שר אוצר רציני, שר אוצר אחראי, מאשר תוספת שכר בחברה מפסידה? איך הוא מעז לעשות כן בחברה שלא מסוגלת לתת לבעליה – אזרחי מדינת ישראל – דיבידנד על ההשקעה. עם שר אוצר כזה, אפשר להבין מדוע ישראל תתפורר בדירוג האשראי שלה.
ג. מנתקים את השאלטר
שר האוצר כנראה תפס שהוא עשה שטות מוחלטת. אחרת קשה להבין מדוע נציג משרדו הופיע לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת עם ההצעה לפתרון הבעיה: אם אין כסף זר לבנות תחנת כוח, אז שלא יהיה חשמל. אצלנו נוהגים להאשים את ועד עובדי חברת החשמל שידם על השאלטר..
רעיון מטורף שכזה לא עולה בשום מדינה מתוקנת, אלא בעת התמוטטות מערכת החשמל. כמדיניות, הממשלה צריכה לדאוג שיהיה חשמל, ולא שיהיה קיצוב בחשמל. אבל עם ההנהגה הנוכחית, מי יודע? אולי נלמד את העולם המפותח משהו חדש: חיים בלי חשמל.
ד. מפגע תחנת הכוח
אחד ההבדלים הגדולים בין סוגי איגרות החוב של חברת החשמל הוא שהאיגרות שהונפקו בארץ נטולות בטחונות, ולעומתן האיגרות שהונפקו בחו"ל מבוטחות באמצעות שעבוד נכסי החברה. זה הזמן לעסוק לרגע בהצעה, שלפיה חברת החשמל תשיג מימון לבניית תחנת כוח חדשה על-ידי מכירת תחנת כוח קיימת, אשקלון למשל.
מדובר במכירת נכס של החברה. יש לשער כי מי שמחזיק באיגרת חוב שהונפקה בחו"ל, לא ייתן יד למכירת נכס שכזה, ואם ייתן – יבקש שהתמורה תשמש לפדיון מוקדם של איגרות החוב. המסקנה היא שכנראה לא יהיה אפשר למכור תחנת כוח, ואם אפשר יהיה – לא יישאר כסף לאחר פיצוי בעלי איגרות החוב.
הבה נניח שעל אף האמור לעיל אפשר למכור את תחנת הכוח באשקלון. מי יקנה? אף בנק לא ייתן מימון לרכישת נכס ישראלי ללא התחייבות ממשלתית לרכוש את החשמל שייוצר. כלומר, תידרש ערבות מדינה למכירת תחנת כוח. אז מה עשינו?
ה. במעלה התעריפים
במודי'ס העלו אפשרויות לפתרון הבעיה. למשל, על-ידי העלאת מחיר החשמל. מנכ"ל חברת החשמל, יעקב רזון, הציע לבצע משהו דומה בצורה עקיפה על-ידי "מתן גידור מלא לחוב המט"חי של החברה. " שני חכמי חשמל, פרופ' חיים בן שחר וד"ר אשר בלס, הציעו לבטל את מרכיב ההתייעלות במחיר החשמל. דוד אסוס, מנהל רשות החשמל, הגוף הציבורי המופקד על מחיר החשמל, כבר הודיע כי לא יקום ולא יהיה. אסוס צודק. הנהלת החברה, עובדיה ובעליה הם שצריכים לחבור למציאת פתרון, לא הצרכנים שנתונים בנושא הזה תחת עול המונופול.
ו. מזרימים הון
בממשלה דחו מכל וכל את ההצעה שבעלי החברה יזרימו לה הון. יש לממשלה הזו חוצפה לא קטנה: במשך שנים היא נתנה לחברה – בתור הבעלים – היתר לשחוק את הונה. תוספת השכר שעליה יש עתה מחלוקת היא הוכחה טובה עד כמה הממשלה התרשלה בשמירה על הנכס הציבורי הזה.
כל בעל מפעל פרטי בעיירה נידחת מצליח לקבל סיוע ממשלתי כשהוא נקלע לקשיים. רק לחברה ממשלתית זה אסור? למה?
ז. ההיגיון בתהום
רשאית ממשלת ישראל להתמחדל עד אובדן ההכרה. זו לא תהיה הפעם הראשונה. האמת היא שחברת החשמל לא זקוקה להון נוסף, ולא להלוואות נוספות. כל מה שממשלת ישראל צריכה להודיע לחברה הוא שאין עליה חובה להוסיף תחנות כוח. בזה יורדת כל פרשת המימון מסדר היום.
ומה יהיה על החשמל? אם נתעלם מהצעת האוצר לחיות בלי חשמל, התשובה פשוטה להחריד: ממשלת ישראל תוציא מכרז להקמת תחנת כוח. ראו איזה דבר מופלא: נקבל תחנת כוח זולה) כי אין השכר הגבוה של עובדי חברת החשמל,( שתוחזק בידיים פרטיות (שכידוע הרבה יותר יעילות מהידיים המגושמות של חברה ממשלתית,( ותנהל תחרות עם חברת החשמל הוותיקה.
אז איך זה שאף אחד לא חשב על גן העדן הזה? האמת היא שחשבו. הממשלה הוציאה מכרז כזה וקיבלה הצעה אחת – לחשמל יקר יותר מזה של חברת החשמל.
אין מי שיקים כאן תחנת כוח פרטית זולה באמת. אין מי שיקים כאן תחנה מבלי שהממשלה תיתן ערבות מדינה לחשמל שייוצר ולמחירו. אין דבר כזה הפרטה של חשמל, כפי שאין דבר כזה הפרטה של מים. ואם נותנים ערבות מדינה, למה לא לתת אותה לחברת החשמל?
4. 2. 2003
