לעצור את השיתוק

לכפות על הבנקים לא לצמצם ולא לייקר אשראי, להבטיח למעוניינים תשואה בקופות הגמל, להטיל מס עסקאות שיצמצם את התנודתיות בבורסה: כך צריך לטפל במשבר

 תהיה "תוכנית חירום,"  או שוועדת השרים לכלכלה תטרפד את היוזמה? התקשורת לוהטת במידע על תוכנית שנרקחה במשרד האוצר כדי לתקן את המצב. העיתונים ושאר כלי התקשורת בדעה שלצד הקדמת פרויקטים של תשתית, הגדלת תקציב הסיוע למחקר ופיתוח (מו"פ) ודחייה בתשלומי מסים, תטפל התוכנית גם בשוק ההון. איך? יש המציעים רכישה של איגרות חוב קונצרניות בידי הממשלה.

שתפו:

קרא עוד

כלכלנים באפלה

חוקרים באינדיאנה מדדו בפועל — ולא חישבו כמו שעושים תמיד — מה קרה לצריכת החשמל בעקבות המעבר לשעון קיץ • התוצאות מפתיעות, ומלמדות משהו על אופן החשיבה של כלכלנים

 כלכלנים אמורים להימצא בימים אלה עמוק  במרתפים. למעט מיעוט קטנטן, רוב בעלי המקצוע הזה הוכיחו בשנה האחרונה כי הבנתם את חיי הכלכלה קרובה לאפס. אחת הסיבות היא שכלכלנים נוהגים לחשב את העתיד, ועליו הם לומדים ממוחם הקודח או מהעבר. לפעמים יש כאלה שעובדים אחרת.

 מדי שנה מפרסמת התאחדות התעשיינים הודעה על יתרונות שעון הקיץ. ההיגיון שמאחורי שעון הקיץ הומצא כנראה בידי בנג'מין פרנקלין, ששם לב שאנשים ישנים בשעות הבוקר המוקדמות בעת שיש אור, ובלילה מתאמצים לקרוא באור הנר ונמנעים משינה בשעות החושך. פרנקלין חשב שאפשר לחסוך כמות אדירה של שעווה. המלצתו: להעיר את האוכלוסייה עם אור ראשון באמצעות ירי תותחים, ולהטיל מס על תריסים שמונעים מהאור להיכנס לבתים.

 בישראל הדיון סביב השעון מתחדד בגלל עמדת היהודים החרדים. לאלה יש עניין שביום הכיפורים הלילה יגיע מהר, וכי תפילות הבוקר לא יתקרבו לשעות העבודה. לכן הם רוצים שעון חורף מחודש אוגוסט. לטענת חילונים, זה גורם לבזבוז אנרגיה.

 קל לחשב: אם ממירים שעת אור בשעת חושך בה אנשים ערים, הם מדליקים את החשמל בבית. זה חשמל שלא היה מופעל אם בשעה הזו היה עדיין אור שמש. חישבו מהי הצריכה הממוצעת לשעה של משק בית ושל חנות, הכפילו בשעות החושך שנכפות עלינו בשעון החורף – והגיעו לממדי הבזבוז.

 נכון? מתיו קוטשן ולורה גרנט מאוניברסיטת קליפורניה לא חישבו, אלא הלכו למדוד בפועל .(14429 NBER WP)  במדינת אינדיאנה שבארה"ב הופעל שעון קיץ מכוח החוק רק ב.2006-  עד אז כל אזור במדינה בחר אם להפעיל שעון קיץ או לא. החוקרים בדקו מה קרה למשקי בית שעברו משעון חורף בקיץ לשעון קיץ בקיץ. כמה הם חסכו בפועל, לא על-פי תחשיב?

 ובכן, צריכת החשמל הביתית גדלה ב.1%-  החוקרים טוענים בלהט כי הממצא הזה אמין מאוד מבחינה סטטיסטית. גם מי שמפקפק בו, יכול להתרשם כי חיסכון אין כאן. אחת הסיבות האפשריות:  אמנם יש חיסכון בתאורה, אבל יש הוצאה נוספת על חימום או מיזוג, שהם צרכני חשמל גדולים יותר.

 אז הכלכלנים שבויים בחישוביהם, אבל לפעמים אפשר פשוט למדוד בפועל. בכל מקרה, זה מותיר לפחות סיבה אחת מצוינת להפעלת שעון קיץ: זה כיף, זה נעים. בשביל זה לא צריך כלכלנים.

אנחנו נשלם

 זה מביא אותנו לחכמי הכלכלה המקומית, שהחליטו להעלות את מחיר החשמל בכ5%-  למשך שנתיים כדי לסייע לחברת החשמל לממן את תוכנית הפיתוח שלה. זו החלטה שמביישת את עושיה, שנכנעו ללחץ פוליטי מסיבי. כבר כמה שנים שמשרדי התשתיות והאוצר עוצרים פיתוח של משק החשמל בתואנה שצריך לעשות "רפורמה."  רפורמה זה עוד קשקוש מצוי של כלכלנים שמבקשים לראות במציאות את השטויות הכלכליות שהם למדו בבתי-הספר לכלכלה על "תחרות" לכאורה.

 לשני המשרדים היה כוח בירבור רב. למעשה, לא עשו דבר. בסוף הם נכנעו ונתנו לחברת החשמל להקים עוד טורבינות לייצור חשמל. בגלל שחברת החשמל מפסידה ויש לה חוב ענק, לחצו המשרדים על רשות החשמל שתעלה את המחיר לצרכן, במקום שבעלי החברה יממנו את ההשקעה. הרשות נכנעה, ואנחנו נשלם.

 קחו, למשל, אדם בן .78  לפי הסטטיסטיקה תוחלת חייו היא ארבע שנים. מדוע הוא צריך לשלם עבור תוכנית הפיתוח של חברת החשמל? ומי ערב לכך שאכן הכסף שנגבה מאיתנו יוחזר? והאם נקבל ריבית הולמת על ההלוואה שאנחנו נותנים לחברה המפסידה? על כל אלה רשות החשמל לא מסרה דבר בהודעתה.

לבטח את החיסכון

 יכול להיות שהכסף שנלווה לחברת החשמל יתגלה כיציב כמו הכסף שהפקדנו בקופות הגמל. לכאורה הכל בסדר. כאשר הקופות "הרוויחו" בבורסה הגואה, המפקידים נהנו, ולכן אין מה להתבכיין כאשר הבורסה ירדה ומקצת החוסכים נבהלו ומשכו כספם בהפסד. זה גורלו של עולם.

 אלא שבריחת מיליארדים מחיסכון לטווח ארוך היא מסוכנת. במיוחד בעת הזו, שבה הבנקים מונעים אשראי מהציבור. נפילת בורסה כשלעצמה אינה יוצרת בעיה מקרו כלכלית. משיכה מסיבית של כספי חוסכים - בהחלט כן.

 לכן כדאי לממשלה לשקול תפנית במדיניות כלפי החיסכון הזה. כל מי שימשיך לחסוך עד לגיל פרישה, יתרת כספו תופקד בבנק ישראל ותזכה בתשואה של 2%  ברוטו לשנה אחרי הצמדה למדד. כל הפקדה לחשבון כזה תזכה גם בהטבת מס. מי שיבחר להישאר בקופת גמל שמשקיעה בבורסה, יוכל להמשיך בתנאים הקיימים, אבל הטבת המס תקטן מ25%-  ל5%-  בלבד. התשואה המבוטחת תחול גם על קרנות ההשתלמות, ותינתן רק למי שיחזיק את כספו עד גיל .67 

מי מפחד מירידה בדירוג

 מפתיעה במיוחד הייתה התגובה להורדת דירוג האשראי של ישראל על-ידי סטנדרד אנד פורס. חברת הדירוג בדעה שישראל מתקלקלת - והדירוג הופחת. שר האוצר ונגיד בנק ישראל נרעשו והסבירו לכל דורש כי מצבנו טוב. מה שכמובן לא נכון עקרונית. שני אלה גם חשבו שמצבה של ארה"ב הוא טוב, עד שהתברר אחרת. ואם היו חושבים שמצבנו רע? האם היו אומרים את זה בפומבי? בוודאי שלא.

 אבל על מה הרעש? מדובר בחבורת כלכלנים שרק לפני כמה חודשים הסבירו לנו שליהמן ברדרס זה עסק טוב. אלה אותם מביני אשראי שלא ראו מה קורה בעסקים שלהם נתנו דירוגים טובים. אלה אותם אנשים שהודו, בעקבות המשבר, כי טעו ולא עשו עבודתם נאמנה. אז מי שם קצוץ על דירוג האשראי של חבורת פוחזים, כלכלנים חסרי הבנה?

 יהיו מי שיגידו: העולם הפיננסי שם עליהם, ובגלל הדירוג המופחת תיפגע יכולת הממשלה לגייס הלוואות בחו"ל. זה קל לטיפול: אם ממשלת ישראל לא תתעקש ללוות כסף בעולם למימון גירעון תקציבי - הדירוג לא ישנה דבר. האם הממשלה תעשה כן - זה תלוי רק בה. למשל, היא יכולה להימנע מהפחתת המסים שתוכננה למועד שבו יועלו מחירי החשמל. לא צריך לתת לעשירים מימון ממשלתי לתשלום חשבון החשמל המוגדל שלהם.

4.11.2008

שתפו:

קרא עוד