לא רק באוניברסיטה מחנכים למחשבה כלכלית אחידה. מתברר שגם בסרטי ילדים ובספרי ילדים • על מוסר ההשכל הכלכלי של הארנב פיץ
|
לפני כשמונה שנים תהה פרופ' אריאל רובינשטיין שמא הוא ועמיתיו, הפרופסורים לכלכלה , אשמים במתן חינוך כלכלי גרוע לסטודנטים שלהם. רובינשטיין שם לב שבוגרי המחלקות לכלכלה חושבים בצורה אחידה, מוטה ומוטעה על העניינים הכלכליים שעל סדר היום. הוא הכין שאלון שאליו ניגשו תלמידי כלכלה , משפטים, מתמטיקה ופילוסופיה. בשאלון הוצגה שאלה על מפעל שרווחיו ירדו והוא נזקק להבראה. לנשאלים הוצגה טבלה ובה צוין הרווח של המפעל לצד מספר העובדים, נאמר להם שתפוקת המפעל תלויה רק במספר העובדים, והם התבקשו לקבוע מהו מספר העובדים שהמפעל צריך להחזיק לצורך שיפור מצבו.
למבחן כזה אין תשובה אחת נכונה. רובינשטיין התעניין האם תלמידי כלכלה משיבים אחרת מתלמידים אחרים, ואם כן - למה. התברר שאכן הכלכלנים מסתכלים על החיים באופן שונה מאחרים. הם קבעו את מספר העובדים הראוי על פי הרווח המרבי ליצרן. למה? כי זה מה שמלמדים בכלכלה : שהטוב מצוי ברווח המרבי.
מאז רובינשטיין מפיץ את הדעה שמשהו רקוב בממלכת הוראת הכלכלה , שהוא חלק ממנה. זה לא מקרה שאף כלכלן לא חזה את המשבר הפיננסי לפני שלוש שנים. זה לא מקרה שמעט, אם בכלל, השתנה בתוכניות הלימוד באוניברסיטאות מאז אותו משבר.
אלא שהשכלה כלכלית מוטעית לא נוצרת באופן בלעדי באוניברסיטאות. בשבוע שעבר התקיים בתל אביב פסטיבל אנימיקס - פסטיבל סרטי אנימציה, בו הוקרן בין היתר הסרט "המיץ של פיץ," עיבוד של הבימאי שרון גזית לספרו של מיקי סלע. מטרת הסרט לתת לילדים "מושגים וכלים ראשוניים מעולם היזמות והכספים. . . השילוב של עלילה משעשעת עם מסרים חינוכיים מסייעת לילדים לקבל את המסרים ולהטמיעם בהקשר חיובי. ילדים צעירים ייהנו מהסיפור תוך הפנמת המסרים, ואילו המבוגרים יותר יקבלו כלים לנושאים המעניינים אותם: כיצד מרוויחים כסף. "
מהם המסרים לילדים? כיצד מבוגרים מרוויחים כסף? באופן לא מפתיע, כאשר קונים צריך להשוות מחירים. וכאשר מייצרים, קונים תשומות בזול ומוכרים בחוכמה כדי לייצר רווחים. הדרך לכלכלה עוברת דרך הרווח, והמטרה היא - ראו מה עשו הסטודנטים לכלכלה - להביא את הרווח למקסימום. כדי להרוויח צריך להשקיע, כלומר לוותר על צריכה עכשיו כדי לקנות מכונה או תשומה כלשהי שבעזרתן אפשר יהיה לייצר יותר בעתיד ולהרוויח. זו ההוויה הכלכלית המוטמעת בספר ובסרט.
מה בין זה לבין החיים הממשיים? הדרך אל העושר ה"פיצי" היא להקים עסק קטן. אל תנסה בכלל להיות שכיר, רוץ מיד להקים עסק, למשל דוכן למכירת מיץ - שמתחרז יפה עם פיץ - והנה נסללת הדרך אל העושר. במשחק הכלכלי של הארנב פיץ אין בנקים שלא נותנים אשראי כדי להקים את העסק (בחיים הישראליים אין בנק שיעניק הלוואה לתפרן כמו פיץ,( אין תאגידי ענק שלא תוכל להתחרות בהם (נסו למשל להקים דוכן למכירת טלפונים ניידים ללא הסכם מראש עם סלקום, פרטנר, פלאפון ומירס, שלא לדבר על השגת רישיון להקים דוכן כזה בכיכר העיר. ( יחי החלום הזעיר-בורגני בו הכל אפשרי.
במובן הכלכלי, "המיץ של פיץ" דומה מאוד לסיפור על ארנב אחר. "מר ארנב מחפש עבודה" הוא שם ספרה של לאה איני, שיצא לאור בראשית שנות ה. 90- בספר ההוא היה ארנב שחיפש עבודה (מה יש בהם, בארנבים, שסופרים רואים בהם דמויי אדם. (? הוא לא פוטר, הוא לא היה מובטל כתוצאה מכשלי שוק העבודה, אלא סתם כך, יום אחד נמאס לו - והוא הלך לחפש תעסוקה. הארנב דוחה עבודה כעוזר קוסם, כי הוא לא רוצה להיות עוזר, הוא ארנב עם ראש גדול. הוא גם מסרב לעבוד במרוץ תפור שבו עליו להפסיד נגד צב. לא בגלל אי מוסריות ההצעה, אלא כי הוא טיפוס תחרותי שלא מוכן להפסיד. אבל הוא נענה ברצון להצעה להיות שותף-משגיח על פועלים עקשנים שדורשים תנאי עבודה משופרים. האידיאל הספרותי, אז והיום, הוא אפוא להיות העצמאי הקטן, לעתים השוטר, שהוא בעל הבית, בעל המרות. להתחיל את העבודה כשכיר זוטר לא בא בחשבון.
כאשר ספרים וסרטי ילדים מייצרים את הדימוי הקלוקל הזה של הכלכלה , קל להבין על איזו קרקע נובטת ההשקפה של הסטודנט לכלכלה , לפיה מה שחשוב לקביעת מספר העובדים הוא הרווח המרבי של הבעלים, ולא כל רווח אחר.
לא שאי אפשר היה אחרת. ב"מיץ של פיץ," כמו כמעט בכל ספר ילדים, יש דמות שלילית. חיליק הקרנף הוא ערס טיפוסי שמתנכל כל העת לפיץ, ללא כל סיבה. ניגוד בין הרע והטוב חיוני לעלילה, אבל אם טורחים בעניין הזה, אפשר היה לחשוב על רעים שמפריעים להרמוניה הכלכלית שמוצגת בספר ובסרט. למשל הבנקים. מוחמד יונוס, פרופסור לכלכלה מבנגלה דש, קיבל את פרס נובל על הקמת בנקים שנותנים הלוואות בריבית נמוכה לעסקים קטנים. מדוע? כי בנקים רגילים לא נותנים הלוואות למי שאין לו הון, או נותנים בריבית נשך - כי הסיכון גדול. אפשר היה לחשוב על כך שפיץ יבקש למשל לחבר טלפון לעסק החדש שלו, כדי ללמד ילדים משהו על חשבונות התקשורת ששולחות חברות הטלפון. יש הרבה קרנפים רעים בעולם הכלכלי, אבל הם לא נמצאים בספר ולא בסרט.
ואם אנחנו בעולם הדימויים, אי אפשר בלי לדבר על היחס לנשים. אצל לאה איני הארנב שמצא עבודה "כדאי שיחפש גם. . . ארנבת. " אצל סלע העניין עוד יותר חד: הארנב רואה ארנבת-נסיכה ומיד מתאהב בה בגלל יופייה. הזכר הארנבי מתרשם רק מהמראה. הנקבה עושה "סלקציה" בין מחזריה על פי טיב המתנות המוצעות לה. כאילו שהיא טווסה הבוחרת בן זוג על פי צבעי זנבו. ללמדנו כי אישה קונים בכסף. זה, הרי, כל הסיפור: הריצה אחרי הרווח המרבי נועדה למצוא כסף לרכישת השמלה שבה תבחר, מכל מתנה אחרת, הארנבת הנסיכה. הכל עניין של שוק כלכלי - גם היחסים בין המגדרים.
24. 8. 2010
