הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה שוקלת הענקת מעמד "תיעוד" לשתי התוכניות הכלכליות של ערוצים 2 ו. 10- די מפתיע לגופן של התוכניות האלה, ומאוד מפתיע בהתחשב בכך שמקצוע הכלכלה עבר השפלה קולקטיבית, שאמורה להוריד את ה"מדע" הזה מסדר היום הציבורי. לא רק שאף אחד לא חזה את המשבר הכלכלי של ,2008 כולם טענו אחר כך שעומקו יהיה הרבה יותר גדול מכפי שהיה. על פי מבחן התועלת, כלכלנים צריך להכניס לבוידעם.
דוגמא לפרובלמטיות של המקצוע ניתנה עם פרסום מחקרה של מיטל גראם, מחטיבת המחקר של בנק ישראל, שביקש לתהות על שכר המנהלים בחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה. 2. 5 מיליון שקל היה השכר הממוצע של המנכ"לים בשנה שעברה. האם המספר הזה ראוי? נמוך מדי? גבוה מדי? איך שופטים עניין שכזה?
הראש הכלכלני(ת ( שופט זאת כך: האם שכר המנכ"ל קשור לביצועי התאגיד - לרווחיו, לגודלו, למחיר המניות שלו? אם נמצא כי שכר המנכ"ל עולה בתקופה של גאות ברווחים, הרי לנו קשר הגיוני. ואם נמצא כי בתקופות של שפל, הפסדים ומניות צונחות יש ירידה בשכר המנכ"ל - יהיו שיאמרו שלא רק היגיון יש כאן, אלא אף מידה של צדק. וגם עוד עניין שנחשב עד מאוד בעיני הכלכלן המצוי: יעילות.
גראם היא כלכלנית צעירה, אך עבודתה זכתה לבקרה, פיקוח וביקורת מכמה פרופסורים, ובהם יו"ר המועצה הכלכלית - חברתית במשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל. שלא לדבר על הבוסית של חטיבת המחקר, קרנית פלוג. כולם סמכו ידיהם על הדרך שבה נבדק העניין, ואף אחד לא שאל אם המלך עירום.
אז מה הוא העירום של שכר המנכ"לים? אחת האפשרויות היא להסתכל עליו בהשוואה לשכר שאר העובדים בתאגיד. קשה להניח שגם המנכ"ל הכי יעיל יצליח ללא עובדים מוצלחים. לכן, אפשר היה לחשוב, ואז גם לבדוק, מה הקשר בין שכר המנכ"ל לבין שכר העובדים האחרים. אבל השאלה לא נשאלה.
אפשר גם לשאול, האם החברה בכללותה יכולה לסבול שכר מנכ"לים של 2. 5 מיליון. לשם השוואה: השכר הממוצע במשק כולו, כולל המנכ"לים האלה, היה בערך 130 אלף שקל לשנה. בערך אחד חלקי . 20 והשכר המנכ"לי הממוצע בחברות גדולות הוא 4. 8 מיליון שקל, כאשר 37% מהתאגידים הגדולים משלמים 6 מיליון ויותר.
האם אי שוויון תורם ללכידות חברתית או שמא לאפאתיה? למעט ציון העובדה ששכר המנכ"לים עלה ב104%- בתקופה הנבדקת לעומת 13% בשכר הממוצע במשק - השאלה לא נבדקה.
והנה עוד דבר שנשאר עלום: נניח שלמנכ"ל הממוצע היו משלמים מחצית ממה ששולם בפועל, מה היה קורה לרווח? צריך לחפש בנספח מוצנע, ולמצוא אמירה שלפיה שכר גבוה לא מניב רווחים גבוהים. אז אולי בעצם נשלם למנכ"ל את השכר הממוצע של עובדיו?
גראם לא יודעת לומר אם 2. 5 מיליון זה בסדר. היא יודעת להגיד רק אם השינוי בשכר המנכ"לי צמוד לשינוי ברווחיות התאגיד. כלומר, מבין כל השאלות המעניינות, יש לנו תשובה לשאלונת קטנה אחת: נמצא קשר בין מצב הרווחיות לרמת השכר. לכאורה, היעילות הכלכלית מתפקדת, במובן הצר של המילה. אלא שמנהלינו החביבים לא יוצאים טוב: בחמש השנים האחרונות גם הקשר הזה אבד.
מה קורה מאז? אין שאלה ואין תשובה.
במקביל לפרסום המחקר הסתיימה השבוע סדנה בינלאומית בהיסטוריה ופילוסופיה של המחשבה הכלכלית. זהו תחום טעון טיפוח של הכלכלה, בו נשאלות שאלות שכלכלנים לא אוהבים: למה? בשביל מי זה טוב?
פרופ' דייב קולנדר סיכם זאת כך: הכלכלן המצוי שואל שאלות קטנות ולא חשובות, שלגביהן יש לו תשובות. ומה עם השאלות החשובות? לא אצל כלכלנים.
16. 12. 2010
