עתה, כאשר הממשלה עומדת להכריז על מסיבת סיום הקורונה התפניתי לקרוא על מצבן של נשים בשנה האחרונה. כך מצאתי, באתר שדולת הנשים, מאמר שכותרתו "כולם נפגעים מקורונה, אך צריך לדאוג לאלה שנפגעות יותר". התשובה לשאלה מי נפגע יותר מצויה בגוף הכותרת, בה יש נפגעות יותר ואין נפגעים יותר. מכאן קצרה הדרך לדרישה מהממשלה לתת – לא חשוב כרגע מה נותנים – יותר לנשים. בלשון מקצת הפמיניסטיות מדובר בהעדפה מתקנת.
בהזדמנות קודמת נסיתי להעכיר את האווירה סביב ההצעה לביזור מערכת החינוך. ההסתכלות אז היתה דרך תפקיד המנהל כמנכ"ל-דיקטטור של בית הספר. הפעם אני מבקש להיטפל להורים ולילדיהם – התלמידים.
מאז שאמנון
רובינשטיין היה שר חינוך ניתנה דחיפה ממשלתית לבתי ספר פרטיים. בתי הספר האלה
גובים שכר לימוד גבוה וגם מקבלים תקציב ממשלתי. גם בתי הספר הלכאורה ממלכתיים הם,
בפועל, אזוריים. כלומר ילד שגר בסביון ילמד בבית הספר בסביון. החלוקה הדמוגרפית של
מרבית שכונות העיר היא ביטוי למעמד הסוציו-אקונומי של ההורים. וכך נשמר הקשר בין הכסף-אזור
המגורים-בית הספר.
אני מבקש להתחיל
את הדיון בהערה פוליטית-מפלגתית. במבנה
השלטון שיצרה כאן מפלגת הליכוד אין לשרי הממשלה מטעמה כל השפעה. הם היחידים, דה
פקטו, שראש הממשלה יכול לפטר. הם תמיד מצדדים בדעתו של נתניהו. אפילו אצל בן
גוריון לא היה מסדר תוכים כזה.
השר לבטחון
פנים, אמיר אוחנה, בולט בתכונת התוכי הזו אבל שאר השרים לא שונים. קחו למשל את שר
החינוך, יואב גלנט, שמופקד על המערכת החברתית הגדולה ביותר. בשנה האחרונה המערכת
הזו הצטיינה בחידלונה. במדינה מתוקנת מה שנעשה כאן בענייני חינוך היה מביא לכתב
אישום בגין התעללות בילדים.
(*) כולל המלצה למי לבחור
בלאקרוק (BlackRock) הוא מהתאגידים הגדולים
בעולם. לפי כתבי הרבנית ויקי פדיה בלאקרוק מנהלת כספים בכ – 6.5 טריליון דולר. לשם
השוואה סך הרכוש במדינת ישראל כולה מסתכם בכטריליון דולר אחד. זה אומר שהתאגיד הזה
גדול פי שישה ממדינת ישראל. אנחנו, לפחות במונחי כסף, הזנב הקצוץ של הכלב הענק
הזה.
לא מפתיע, על
כן, ש"הארץ" בחר לראיין את ענת לוין מנכ"לית הזרוע הישראלית של
התאגיד האמריקאי הזה במסגרת המדור "היום שאחרי" שבו מתראיינים מביני דבר
במה שצפוי לנו ביום שנדביר את קורונה לממדי בן דודה – השפעת.
ראשית אני מבקש לומר כי אין לי מושג בגנטיקה. עד כדי כך אני בור שפיתחתי במהלך השנים תיאוריה אבולוציונית חתרנית. כוהני כל הדתות המונותיאיסטיות מתארים את האבולוציה כ"מוצא האדם מהקוף" – ולכן עניין מעליב, מטופש ומנוגד לכתבי הקודש. בתיאוריה שלי מוצא השימפנזה (עם 98% גנטיקה תואמת לאדם) הוא מהאדם. הממצא המדהים הזה – המלצות לפרס נובל יתקבלו בברכה - הוא בכך שכדי לעבור מקוף לאדם צריך לפתח את קדמת המוח ממצב שטוח עד קעור למצב כמעט קמור. כלומר לפתח חתיכת מוח ענקית. זה פרוייקט מסובך, במיוחד לקופים. לעומת זאת לעשות את ההפך די קל. חוטפים מכה בראש והמוח מצטמק ואז האבולציה מפצה באמצעות פרווה נעימה ויכולת לטפס על עצים כדי לברוח מנמרים.
פרופ' אפרים צדקה הוא ישראלי פורה למדי בתחום המחקר הכלכלי. לא מכבר הוא התראיין על המצב והטיח ביקורת על מדיניות הממשלה בשנת הקורונה.
נוהג בידי
להיטפל דווקא לעניינים השוליים העולים משיחה שבין עיתונאי ופרופסור. שוליים במובן
שהעניינים האלה כל כך מוסכמים שהעיתונאי כלל אינו מקשה על המרואיין. אבל אם חושבים
מחוץ לביצה הישראלית הדי סרוחה – המצב עצוב למדי.
בראשית השבוע פגשתי את ב' – בעל מסעדה שנפתחה שוב. הנה מהלך השיחה, בהיבט הכלכלי, בינינו.
אני: (מציץ
במסעדה החצי ריקה) נדפקת!
ב'. (מרים גבה)
אני: נגמר
החל"ת, נגמר מענק ההפרשים הממשלתי, הארנונה תעלה, אין תיירים. נדפקת!
ממשלת הוד מלכותה אלישבע השנייה הניחה השבוע על שולחן הפרלמנט בלונדון את הצעת התקציב לשנה הקרובה המתחילה בחודש אפריל. שלושה עניינים מרכזיים, כך מסכם ה"גארדיאן", עלו מההצעה.
א. שבשנה הקרובה לא יהיו שינויים והמדיניות הקיימת תישאר.
ב.שמהשנה שלאחריה יועלה מס חברות מ – 19% ל – 25% ויוקפאו הטבות המס כמו זיכויים וניכויים.
ג. שבמקביל תוגדל הטבת המס (הפחת) על השקעות.
עד כאן סיכום קצר של נאום ארוך.
אחת התופעות של "תקופת הבחירות" היא ההצטמקות של הזרם הפוליטי הנקרא שמאל. עד לפני חודש כאשר ספרו את מספר חברי הכנסת של השמאל הגיעו ל – 20. חיברו ביחד את הרשימה המשותפת, מרצ, ושאריות מפלגת העבודה.
או אז פרשה
רע"מ מהרשימה המשותפת והשמאל הצטמק. ואין בדיחה יותר עצובה מהמתמטיקה
האלקטורלית הזו. רע"מ היא מפלגה חרדית-איסלמית. אם תרצו היא שילוב של
ש"ס עם אללה. איך קורה שש"ס נספרת בימין ורע"מ בשמאל? זה שקר
פוליטי שמעיד על איך אנשי שמאל חושבים: שאם מישהו הוא ערבי – הוא שמאל. יש בעולם
מאות מיליונים ערבים בהרבה מדינות – ואף לא אחת בשלטון שמאל. ערבים הם אנשים כמו
יהודים: לרוב, כמוהם, הם לא בני אדם.
