בגנות הביזור

 

אני מבקש להתחיל את הדיון בהערה פוליטית-מפלגתית. במבנה השלטון שיצרה כאן מפלגת הליכוד אין לשרי הממשלה מטעמה כל השפעה. הם היחידים, דה פקטו, שראש הממשלה יכול לפטר. הם תמיד מצדדים בדעתו של נתניהו. אפילו אצל בן גוריון לא היה מסדר תוכים כזה.

השר לבטחון פנים, אמיר אוחנה, בולט בתכונת התוכי הזו אבל שאר השרים לא שונים. קחו למשל את שר החינוך, יואב גלנט, שמופקד על המערכת החברתית הגדולה ביותר. בשנה האחרונה המערכת הזו הצטיינה בחידלונה. במדינה מתוקנת מה שנעשה כאן בענייני חינוך היה מביא לכתב אישום בגין התעללות בילדים.

על הרקע הזה התגברה הדעה בקרב פעילי חינוך – חוקרים, מנהלים ומורים – שיש להוציא משר החינוך את סמכות הניהול ולהעבירה לרשויות המקומיות ו/או למנהלי בתי הספר. החלופה של דצנטרליזם חינוכי – העברת סמכויות למנהלי בתי הספר – היא הנושא דהיום.

לא מכבר קראתי מאמר שכתב ניסן אברהם, חוקר בפורום קהלת שעסק בשכר המורים. הוא תוקף את השיטה הצנטרליסטית שנהוגה לקביעת שכר המורים. כצפוי ממכון מחקר ימני, הוא טוען שמי שאשם בפערי השכר שבין מורים צעירים וותיקים הם שני אירגוני המורים. הם, ולא הממשלה של הימין. מילא, שיהיה.

אברהם לא מסתפק בביקורת. "השכר צריך להיקבע ברמה הבית-ספרית, על-ידי המנהל, בהתאם להערכת כישוריו וביצועיו של המורה", פוסק המבזר מהימין.

מד ביצועים

מה זה "כישוריו וביצועיו"? מגיע מורה צעיר לבית הספר של המנהל ומבקש עבודה. מה יודע המנהל על כישוריו של מורה? הוא יודע אולי את הציונים שקיבל המורה במכללה בה למד המורה לעתיד. זה כישורים להוראה? ומה זה ביצועיו? על זה לא יודע המנהל דבר. מה התשלום למורה הצעיר? בהתחשב במידע שבידי המנהל - אי שם סביב שכר מינימום – הרבה פחות ממה שישתכר המורה הצעיר לפי הסולם שכפו אירגוני המורים על ממשלת נתניהו.

עברה שנה ועכשיו יש ביצועים. מה הם? התלמידים של המורה הצעיר הוציאו ציון ממוצע נמוך יותר מהציון הממוצע של תלמידים בכיתה המקבילה. אז מה? יוריד לו את השכר? ואם בכיתה הזו רוב התלמידים מגיעים ממשפחות נטולות השכלה וכסף – איך ישקלל המנהל בין הציון במבחן באנגלית של התלמיד לבין המצב הסוציו-אקונומי של ההורים?

בקיצור: בולשיט.

הכסף מדבר

מכאן לשלושה עניינים שוליים:

ראשית, למה ציונים של מורים במכללה ושל תלמידיהם בבית הספר הם מדד נכון לכישורי וביצועי המורה? מאיפה צומחת התיאוריה המוזרה הזו? מה גם שאם המורה יודע ששכרו יהיה מותנה בציוני תלמידיו, קל יהיה לו לסדר שהציונים האלה יעלו כל שנה ב 10% - כפי שהוכיחו שורה של מחקרים במדינות שנקטו בשיטה הזאת.

שנית, טען הכותב מהימין המחשבתי שממשלת נתניהו נכנעת לאירגוני המורים. אם כך מה יהיה גורלו של מנהל בית הספר בעפולה כאשר אירגון המורים יודיע לו: או שתחתום על הסכם השכר שאנחנו כתבנו או שתהיה רק אצלך שביתה. מה יעשה המנהל?  הוא יכופף את אירגון המורים שנתניהו לא עמד בפניו?

שלישית, מאיפה למנהל יהיה כסף? אהה....הממשלה תיתן לו. והיא גם תיתן לו לחלק את הכסף כרצונו? ומה יאמר על זה מבקר המדינה? או שמא הממשלה תעשה מכרז בין המנהלים ותיתן כסף למנהלים שיציעו לנהל את הבית ספר במחיר הנמוך ביותר, כמקובל במכרזים.

בקיצור: בולשיט בריבוע.

הצעת ייעול

יש עניינים שבהם ריכוזיות אינה ראויה. למשל, אספקת רוב המוצרים והשירותים. יש עניינים שבהם ביזור הוא אסון. למשל, אקולוגיה, בריאות, חינוך, חוק ומשפט וביטחון.

 לבעלי דעה שונה יש לי הצעת ייעול: שהימין יתחיל את השיטה הדצנטרליסטית הזו בצבא. כל מפקד חטיבה יקבל תקציב וייקבע את שכר חייליו לפי כישוריהם וביצועיהם. זה, לפחות, יקטין מיידית את הסיכון שישראל תיזום התקפה על איראן.

שתפו: