עתה כאשר אנחנו מתקרבים ל־100 ימי מלחמה הגיע הזמן להירגע מיצר הנקמה שנראה כי הגיע לסיפוקו ולהסתכל על העניין באופן יותר מפוכח. לפיכך הבלוג הזה שיגר השבוע את נציגו לקטאר שהיא הקודקוד, תרתי משמע, במשולש חמאס־קטאר־ישראל.
צרות של עשירים סיעודיים
ב־18 לחודש הודיע עיתון "הארץ" למינויו על התייקרות של 20 ש"ח לחודש שמקורה בירידת הכנסות מפירסום ותוספת לעלויות. ב־21 לחודש מצאתי במוסף הכלכלי של העיתון את הכותרת הבאה: "אצל המנכ"ל של הפניקס...שורת הרווח חשובה יותר מהמבוטחים".
האם דין עיתון מסחרי שונה מדין חברת ביטוח
מסחרית? העיתון מעלה מחיר כי הוא סובל מירידה בהכנסות מפירסום. חברת הביטוח סובלת
מריבוי קשישים סיעודיים המבוטחים אצלה.
היעלמות השמאל
אחת התופעות הפוליטיות המעניינות לעת המלחמה הזו היא מגוון הניסיונות להסביר מה יהיה לאחריה. רוב הפרשנים־נביאים בדעה שישראל עברה טראומה ב־7 לאוקטובר 2023 ובעקבותיה מה שהיה לא יהיה.
המאמר הזה נועד להציג אפשרות שונה: מה שהיה
הוא שיהיה, אך גרוע יותר. והדרך שנבחרה להציג את זה היא בשיקוף רנטגן של השמאל
הישראלי.
מלחמה לא קונבנציונלית – סיפור על X
ברגע של ייאוש בגלל מיעוט הגשמים החלטתי
להעניש את עצמי ולקרוא את ההודעות של דובר צה"ל מיום 7 באוקטובר ועד סוף
השבוע שעבר. אחת המילים הנפוצות בהודעות האלה היא "חיסול", בעיקר בהטיה
חוסלו.
מבחינה צבאית יכולות להיות כמה משמעויות
למילה זו. הפשוטה ביותר היא נהרגו; מי שנהרג אכן מחוסל מבחינה צבאית. אבל גם מי
שנלקח בשבי חוסל מבחינה זו, ומי שנפצע – סביר שלא ישתתף במלחמה הנוכחית.
מאה פרחים
השבוע התרחשו שלושה אירועים חינוכיים.
בראשון, בפורום אינטרנטי שרוב משתתפיו חוקרים ומנהלים בתחום החינוך פרצה קטטה.
הנושא: האם ראוי בעת הזו לאפשר ואף לתמרץ חשיבה ביקורתית בבתי ספר. זה גלש מהר לעניינים המתרחשים בעזה ובצפון
מלווים במטחי קללות. מנהל הפורום הודיע סטופ, ומי שישלח כתב קללות – היא לא
יתפרסם. מה שמלמד שאולי ראוי לתת לאו"ם סמכויות של מנהל הפורום במטחי פצצות.
טפשות מקיר לקיר
האתר "העין השביעית" פירסם השבוע כתבה על פועלו של שר התקשורת, שלמה קרעי, המבקש להנהיג בישראל משטר תקשורת כנהוג ברוסיה, הונגריה וכמה מדינות "דמוקרטיות" כמוהן. מהכתבה עולה כי עם תחילת המלחמה הודיע קרעי שהוא יפעל להפסקת פעילות "אל ג'זירה" הקטארית בישראל. המשרדים של אל ג'זירה בישראל נסגרו. בעלי זיכיון לטלוויזיה בישראל הפסיקו לשדר. אך כל אחד יכול בקלות לראות את הערוץ, למשל כאן; אולי בגלל שיתוף הפעולה של הממשלה שקרעי חבר בה, עם קטאר למימון החמאס. או, מי יודע, אולי הוא חבר טוב של עזמי בשארה, פעם קומוניסט אדוק ועתה תושב קטאר ובעל מעמד בתחנת הטלויזיה שקרעי איים לפגוע בה. בכל מקרה קרעי לא יכול באמת למנוע מאיתנו לצפות באל ג'זירה כל עוד יש אינטרנט. אבל בדיבורים הוא חזק.
איך לממן מלחמה בלי להתאמץ
הנה קושיה באתיקה כלכלית: מכר שלכם מתקשר ובין השאר מספר כי הגיע אליו מידע שחברת התרופות "בריאות לעם" הצליחה לפתח תרופה נגד דמנציה. המכר שלכם הוא אדם מהימן. יש לכם בחשבון העו"ש בבנק 150,000 שקל. האם תקנו מניות של חברת התרופות ב־100,000 שקל?
מקרה הפוך: יש לכם מניות של חברת התרופות
"לבריאות העם" בסך 100,000 שקל. נודע לכם ממקור מהימן שחברת התרופות
נכשלה במציאת התרופה נגד דמנציה, אך טרם פירסמה את זה. האם תמכרו את המניות מחשש
להתמוטטות מחיר המניה?
הסופרנוס בעזה
בארוחה משפחתית בסוף השבוע העלה אחת המשתתפים לדיון את השאלה מהי השיטה הנכונה להוציא להורג. האם צליבה, כפי שעשו הרומאים לישוע, עריפת הראש בגיליוטינה (היי-טק) או בגרזן (לואו-טק), שריפה, תליה על חבל, זריקת רעל או מכת חשמל. בסין, על פי השמועה, לא הורגים סתם וזהו אלא גם עוקרים מהמועמדים איברים להשתלה, למען בריאותם של מי שנשארו בחיים.
כדור בדולח בבור
היכן נמצא ה"בור" הירושלמי שבו מתקבלות ההחלטות על המלחמה? סביר שאם אתן את התשובה לשאלה הזו הצנזורה תשחט אותי וקלגסי בן גביר יעשו ממני קציצות בנוסח חמאס עזה. אבל המיקום הוא לא באמת סוד רציני. זה חייב להיות קרוב לבניין ראש הממשלה. והבניין הכי קרוב אליו הוא בנק ישראל. ואכן בבנק המרכזי, שלכאורה מתעסק בפיננסים, פירסמו השבוע מתי תסתיים המלחמה בעזה. והם יודעים את זה כי הבור נמצא במרתפי הבנק; שם גם טמונים מיליארדי שקלים ודולרים לעת חירום.
1400
מתנגדיו ומתעביו של בנימין נתניהו מחכים
לוועדת החקירה שתוקם (?) אחרי המלחמה. ובינתיים מכינים את טענות התביעה כנגד ראש
הממשלה.
מתברר שבחודשים האחרונים נשלחו אליו כמה
מסמכים המצביעים על הסכנות מהחמאס. המסמכים האלה טענו כי המחלוקת הפנימית בישראל
בעניין החקיקה המשפטית שיזמה הממשלה הגבירו את הסיכוי שהחמאס, ואולי גם ארגונים
אחרים, יבקשו לנצל את הפילוג הפוליטי כאן לניצחון צבאי. הטענה כלפי ראש הממשלה היא
שהוא התעלם מהאזהרות ולפיכך אחראי לתוצאות של מתקפת החמאס בחודש שעבר.
לצד הנימוק הזה מצביעים מתנגדי נתניהו על כך
שהוא אחראי למחדלם של הצבא –חיל המודיעין – והשב"כ שלא זיהו את ההתקפה
המתוכננת. כראש ממשלה יש לו אחריות מיוחדת בעיקר, ולא רק, ביחס לשב"כ, מתוקף
היותו השר הממונה עליו במישרין. ועוד: הוא אחראי על היצירה המופלאה הנקראת המועצה לביטחון
לאומי שעל ניהולה הפקיד פוליטיקאי שהוכיח בקריירה שלו שתבונה אינה אחת מיכולתיו.
נתניהו על המרפסת
אם זה מה שיש למתנגדים למכור הם בצרה. בראש
וראשונה כי כל הגופים הביטחוניים האלה לא סיפקו התראה של ממש. הטענה שהמחלוקת סביב
החקיקה היא גורם תומך תקיפה היא קשקוש מוחלט. מחלוקת בין הממשלה ומתנגדיה היתה
תמיד בישראל. נתניהו, כיו"ר האופוזיציה, עשה מטעמים ממשלת לפיד־בנט. וההפגנות
שלו ושל מרעיו כנגד ממשלת רבין - זוכרים המרפסת בכיכר ציון בירושלים - היא בית ספר בתגרנות בהשוואה למפגיני החקיקה.
לדעתי שלל הטענות האלה לא שוות את הנייר
עליהן הן כתובות. לבטח עבור ועדת של משפטנים שתבדוק את טיב הניירת בלשכת ראש
הממשלה.
אבל נתניהו צריך לעוף בגלל בגידה.
לנתניהו היה קונצפט פוליטי ולפיו הסכנה
הגדולה ביותר לישראל היא מדינה פלסטינית. כאדם אחראי לקונצפצטייתו הוא עשה רבות למנוע
את המדינה הזו. והצליח. ובעצם, הצליח חלקית.
נתניהו באוסלו
מאז שכראש ממשלה ביצע את החלק האחרון של
הסכם אוסלו – העברת רובה של העיר חברון לידי הרשות הפלסטינית – הוא עשה הכל להקפיא
את המצב ביחסי ישראל־פלסטין תוך הגברת ההתנחלות במטרה לסכל כל אפשרות חלוקה של ארץ
ישראל־פלסטין. זו ההצלחה.
הבגידה היא בכך שבחר בחמאס כפרטנר לביצוע
הקונצפט. זה לא היה מסובך. מכל הארגונים הפלסטינים החמאס היה מתנגד החריף ביותר
לחלוקת הטריטוריה לשתי מדינות. בדיוק, אבל ממש העתק, של מדיניות נתניהו והימין
הישראלי.
אלא, כפי שנהג לנאום לאומה, החמאס לא היה
סתם שותף פוליטי. הוא היה אירגון דתי מבית האחים המוסלמים שדגל במאבק צבאי ובטרור
כדרך להשגת היעד של פלסטין השלמה בשלטון החקיקה השרעית.
נתניהו וסינואר
כאן טמונה הבגידה. בגלל השותפות בינו לבין
סינואר והנייה במטרה הפוליטית של חיסול הסדר מוסכם של חלוקת הארץ. תמך נתניהו
בהעצמת הכוח של האירגון שביקש לחסל את ישראל. נתניהו שיתף פעולה עם אירגון טרור כאשר סייע לחמאס בהקמת הצינור
הפיננסי מקטאר לעזה דרך ישראל ובהעצמת כוחו כמתנגד לאש"פ – השולט ברשות
הפלסטינית - שנתפס כאירגון רופס ומושחת.
ואכן מדינת החמאס בעזה הלכה והתעצמה, לשמחת
נתניהו שראה איך חלוקת הארץ נמוגה. אלא שהחמאס התעצם גם ביכולת הצבאית ובטיפוח
השנאה שיצרו את התוצאה שראינו בשבת ה־7 לאוקטובר.
1400
נכון, הבגידה של נתניהו מתגמדת מול הפשע
האכזרי של תושבת עומר שריססה "1400" על גדר ביתו של ח"כ דנינו
ולפיכך נעצרה ונחקרה על תמיכה בחמאס. אבל יש דמיון.
פוליטיקה של זהויות
אתחיל עם עניין נושן: הטבות לנשים. נשים יכולות להימנע מגיוס לצבא אם הן דתיות. וכאשר הן מתגייסות – הגיוס הוא לתקופה קצרה מזה של גברים. פעם היתה חופשת לידה רק לנשים וזה תוקן. נשים יכולות לקבל פנסיה וקיצבת זיקנה בין שבע שנים לשנתייםלפני גבר, תלוי בגילן. היום אישה שילדה וחוזרת לעבודה רשאית לקבל שכר מלא על עבודה בשעה אחת פחות מגבר ליום ובסקטור הציבורי ה"הטבה" הזו יכולה להימשך שנה.
בוגד משלנו (*)
נראה שעכשיו המשטרה עסוקה במציאת בוגדים ותומכי חמאס 1 (זה שבעזה) אבל נמנעת – בינתיים? – במציאת בוגדים תומכי חמאס 2 (זה שבקרית הממשלה בירושלים). ממה שהתפרסם הבנתי שמי שכתב ברשת החברתית משהו כמו "גם בעזה יש ילדים" הוא ספק בוגד ולבטח תומך בבגידה. זאת על אף שחמאס 1 תרם תרומה מכובדת לבטחון ישראל בכך שחשף את הכשלים הקונצפטואלים, המודיעינים, והצבאיים שהתבררו ביום 7 לאוקטובר. ועתה משנחשף העניין לבטח תתעשת ישראל כנגד האוייב הבא, למשל משמרות המהפכה שבאיראן, סוריה ובלבנון, שיכולתם ההתקפית גדולה משל חמאס 1.
כפטריוט ישראלי אני ממליץ למשטרה לבדוק עוד בוגד.
מדובר בחפרפרת שהסתננה לפורום קהלת, שהוא האירגון הכי תומך חמאס 2 בישראל.
הפיצוי והגיאוגרפיה
נתניה. עיר במרכז הארץ. ככל שאני יודע לא נפלה שם רקטה אנטי ציונית מתוצרת חמאס א' (זה שממוקם בעזה) ולא טיל נגד טילים מתוצרת חמאס ב' (זה שממוקם בקרית הממשלה בירושלים). פחות מאחוז אחד מתושבי העיר הם ערבים (תמצאו עוד מדינה מתוקנת שאוספת מידע על שיעור היהודים בכל יישוב). ביניהם כמה עשרות במעונות מכללת נתניה. לא מכבר פונו הסטודנטים האלה – אבל לא עמיתיהם היהודים - מהמעונות "על רקע המלחמה". הנה קושיה לבנק ישראל: האם הסטודנטים שפונו יהיו זכאים להטבות שנותנים הבנקים ל"קבוצה 2: פונו על ידי גורם מדיני רשמי מביתם" או ל"קבוצה 3: בעלי קרבה ראשונה להרוגי המלחמה" למשל מי שאחותו נהרגה בעזה.
?לאחר המלחמה
"בסוף המלחמה נתניהו ייאלץ ללכת לבחירות בתוך 90 יום". כך צוטט שר הרווחה, יואב בן צור, ממפלגת ש"ס. ועל זה כבר נאמר בסרט "הטוב, הרע והמכוער" – If you want to shoot, shoot. Don’t talk. הפרשנות המקובלת להגיג המיניסטריאלי היא שזה לא איום עתידי על ממשלת נתניהו. הרי מעולם לא היה מצבה של ש"ס כל כך טוב כמו בממשלה הנוכחית. זה ויכוח על כסף. וכסף, במיוחד במפלגות הדתיות, זה עיקרון יותר חשוב מבחירות.
האסטרואיד שבדרך
אני ממליץ לקוראים, טרם קריאה, להפנות מבט לאיור המופיע בהמשך. הוא מתאר את שיעור הילודה בארצות הברית במהלך המאה הקודמת. הצבע הכחול מראה מגמה ארוכת טווח של ירידה. מה שמקלקל את השורה הוא מה שצבוע באדום, ובמיוחד המקטע מ־1946 ועד 1956. זהו ה־ baby boom שלאחר מלחמת העולם השנייה.
אנחנו מתקרבים עתה למצב בו מחצית הילדים
שנולדו אז יהיו סיעודיים – ברמות שונות – בעשור הקרוב. בהיסטוריה האנושית לא היה
כדבר הזה וההשלכות החברתיות יהיו דרמטיות.
פוליטיקה של לוויות
המלחמה והכלכלה
שלא כמו שנוטים לחשוב, כלכלה אינה מדע. מעמדה כמדע אינו שונה ממדעי הרוח – ספרות, למשל - וממדע המדינה. נכון, כשלומדים כלכלה יש הרבה מתמטיקה ומשוואות אבל אלה מתייחסים לרוב לעולם דמיוני שהמציאו כלכלנים כדי שהתוצאות המתמטיות יהיו עגולות ונאות.
כך, למשל, לכל ממשלה יש שלוש אפשרויות "לממן" הוצאה: להדפיס כסף, להטיל מסים ולמכור נכסים כמו למשל אגרות חוב. הבחירה בין החלופות היא עניין לדעה, לא למדע.
מוות צפוי מראש
הכותרת, ככל שהיא נוגעת ביצורים חיים, די מטופשת. כל חי מוגבל על ידי המוות. אבל מה בדבר חבר בני אדם? קבוצה? אירגון ושלא לדבר על מדינה?
תנועת המחאה קמה וחיה על מנת להכות בממשלה
ובכנסת על יוזמת החקיקה המשפטית שבאה לצמצם ואף לבטל כמה סמכויות של בית הדין
הגבוה לצדק, למשל הסמכות לפסול חוקים, דבר המתקיים במדינות שבהן יש חוקה. מכיוון
שהכנסת מעלה בתפקידה לחוקק חוקה שלפיה אפשר לבדוק אם חוק הוא חוקתי – לקח על עצמו
בג"צ את התפקיד הזה. לא בכוח, כמובן. אלא מתוך הסמכויות שיש לו מכוח החוק
שהקים אותו.
יובל המבולבל
יובל נח הררי הוא היסטוריון מכובד. ספרו "קיצור תולדות האנושות" נמכר במיליוני עותקים ובצדק. השבוע הוא התראיין בעיתון "הגארדיאן" האנגלי והתברר שלא רק ששכח היסטוריה אלא הוא די מבולבל.
הררי נמנה על קבוצה של ישראלים שפירסמו מנשר
נגד אירגוני שמאל בארה"ב ואירופה שהביעו תמיכה בחמאס במלחמה הנוכחית. כמורה
ופרופסור הררי נוזף באותם אירגונים על תמיכתם בחמאס בעת שחייליו רוצחים וטובחים
באזרחים. המנשר טוען שידידים לדעה בגדו בשמאל בעמדתם התומכת ברוצחים. "לא
האמנו שאנשי שמאל התומכים בשיוויון, חופש, צדק ורווחה יגלו כזה חוסר רגישות קיצוני."
אל על, השבת והבג"צ
מאיר הלר עתר לפני כשבוע לבית הדין הגבוה לצדק בדרישה לחייב את חברת התעופה אל על לטוס בשבת. מה קרה עכשיו שנדרשות טיסות שכאלה? מתברר ששרת התחבורה כתבה לאל על כי קיים "צורך דחוף להחזיר הביתה אזרחים ישראליים מהעולם: חיילי מילואים, משפחות נעדרים, חולים, צוותים רפואיים, תושבי ישראל וכן ציוד למערכת הביטחון וציוד רפואי, על מנת לסייע במאמץ המלחמתי בו נמצאת המדינה... לפיכך אבקשכם להפעיל את חברות התעופה במהלך כל ימות השבוע, כולל בימי שבת".
ישראל, החמאס והשמאל
אתחיל במשהו לא ממין העניין: הסדרי חוב. ההסדר הכי מפורסם בישראל הוא זה שכונה "הסדר הקיבוצים". מיומה הראשון נבנתה התנועה הקיבוצית באמצעות אשראי זול שקיבלה. עקב המשבר הכלכלי שהיה כאן וגרר העלאת ריבית, היא התקשתה להחזיר את חובותיה. היה מדובר בכסף גדול, והמלווים, בעיקר בנקים, עמדו לרשום הפסדי ענק. וכשבנקים מפסידים, הממשלה מתעוררת להצילם.
משבר כלכלי היה גם ביוון, לפני
כשלושים שנה. הממשלה הימנית שבשלטון לקחה הלוואות, בעיקר מבנקים גרמניים, למימון
פעולותיה הלא מוצלחות. משלא עמדה בהתחייבויותיה להחזרי החוב, היא פנתה לאיחוד
האירופי ולקרן המטבע הבינלאומית בבקשת סיוע.
נחתם הסדר לפריסת חובות, שכפה על
הממשלה ביוון קיצוצי תקציב דראסטיים והפרטה לשם להצלת הבנקים המלווים. על רקע תנאי ההסכם
הנוקשים הפסיד הימין את הבחירות למפלגה שמאלית, שמינתה את יאניס וארופקיס לשר האוצר.
הפרופסור לכלכלה שרד בתפקידו כחצי שנה, והתפטר לאחר שראש הממשלה נכנע לתכתיבי
הנושים, בניגוד להתחייבות לבוחרים. וארופקיס הקים מפלגה שמאלית פאן אירופית, בינתיים
כושלת.
מי אשם?
ועתה אחרי שהצגנו את וארופקיס אתמקד
בענין שבכותרת.לפני כמה ימים פרסם וארופקיס מאמר על המלחמה בעזה. בשעה שסביב
עסוקים בחלוקת האחריות בין החמאס הרצחני וישראל המתקרבנת מביע איש שמאל עמדה תמוהה
לכאורה: אנחנו, האירופים והאמריקנים, האשמים.
בהמשך תוקף וארופקיס את החמאס ולא
משאיר מקום לספק מהי דעתו על הארגון הזה. זו דומה למדי לעמדותיהם של נתניהו,
ליברמן, לפיד וכל יתר האחראים ליחסים המיוחדים בין ממשלות ישראל, שהיתה הסנדקית
בלידת החמאס.
אחר כך תוקף ורפאקיס את ממשלות ישראל
על "מדיניות האפרטהייד" שהנהיגו בשטחים שנכבשו ב-1967. "ישראל סגרה
את הפלסטינים בין גדרות, שם יכלו לחיות כתתי אדם, כדי לעודדם לעזוב", הוא
כותב.
איך מכאן נגזרת אשמת אירופה
וארה"ב? בגלל השתיקה. עשרות שנים שישראל נוהגת באפליה ובדיכוי כלפי פלסטינים
ואירופה וארה"ב שותקות כאילו זו גזירת
גורל ומנגד מגנות כל פעולת התנגדות פלסטינית. "שתקנו אל מול פשעי
המלחמה של ישראל", כותב וארופקיס.
אש"פ, חמאס והליגה הערבית
חלוקת אשמות היא ג'וב יחסית קל.
השאלה היותר קשה היא איך יוצאים מהבוץ שבו מתנהל קרב התרנגולים הזה.
כדי למצוא תשובה שמאלית צריך לחזור ל־1988,
עת הכריז אש"פ על הכרה במדינת ישראל ועל פתרון שתי המדינות בהסכם שלום. ישראל
הגיבה רק ארבע שנים מאוחר יותר, אז נחתם
הסכם אוסלו שהוא אבות מפעל הבוץ.
יצחק רבין וממשלתו הריחו חולשה
פלסטינית וכפו על אש"פ הסכם שהמרחק בינו לשלום גדול לא פחות מבמצב שקדם לו.
לכן, למשל, היה קל לליכוד ולבנימין נתניהו להסכים למימוש ההסכם אחרי שניצחו
בבחירות שנערכו לאחר החתימה. ישראל מעולם לא הסכימה באמת לפתרון שתי המדינות, גם
כאשר אושרה ב־2007, בהסכמת אש"פ והחמאס, היוזמה הערבית להסכם שלום כלל אזורי.
השמאל באוקטובר 2023
מלחמת אוקטובר 2023 ערערה את הבטחון בכוחה
המנצח של העוצמה הישראלית. איש לא יודע לומר היום איך מנצחים בה. ועד שלא נבין שאי
אפשר לנצח בה, נישאר תקועים בבוץ.
אם מכירים בכך שמבחני גזע לקבלת זכויות אדם הם בלתי
נסבלים, עומדות בפני ישראל שתי אופציות: להציע לפלסטינים זכויות שוות במדינה אחת
או לסגת באופן חד צדדי מכל השטחים שנכבשו ב-1967.
ועליה להפסיק ברגע זה את ההפצצות על רצועת
עזה, להסיג את הצבא משם ולשחרר את כל האסירים הפלסטינים .
האם זה יביא שקט? לא ברור. מבחינה צבאית
מצבנו לא ישתנה. מבחינה מוסרית ומדינית זה יהיה מהפך.
וזו תהיה אולי ההתחלה של תשלום החוב
של ישראל בגין הנזקים שגרמה לבני האדם החיים בין הירדן והים.
הגיעה שעת מס
"בנק ישראל מכריז על תכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארדי דולרים. הבנק יפעל בתקופה הקרובה בשוק ככל שיידרש על-מנת למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים."
כך הכריז בנק ישראל לפני שבוע והעניין הזה ראוי לליבון כי מתחילה כאן מדיניות השטות.
מדוע הבנק
המרכזי מוכר מטבע חוץ?
"על
מנת למתן את התנודות במטבע חוץ". נשמע הגיוני אבל רק בתנאי שיש כדור בדולח
בלשכת הנגיד שיודע מתי תזוזה של שער החליפין היא תנודה ראוייה לתגובה באמצעות
מכירה או קניה. ומתי תזוזה של שער החליפין היא "כוחות השוק" של קפיטליזם
עם שוק חופשי ותחרותי. ואם אין לו, לאמיר ירון, כדור כזה אני ממליץ שישתמש בתפילין
כשרות כפי שהמליצה קבוצת רבנים ככלי מועיל להגנת המולדת בעת הזו. זה מבטיח ששער
החליפין יתנהג בהתאם לרצוי.
אבל אם
לנגיד יש דיבור עם בדולח/תפילין – אז זו בכלל לא שטות.
ההתמכרות
אלא אם כן
בעוד חודש וחצי יתברר שנמכרו 30 מיליארד דולר ושער החליפין לדולר נשאר על גבול
ה־4 שקלים. או אז עולה השאלה הבאה: האם למכור עוד 30 מיליארד כדי לספק את הביקוש?
לשיטה שבה
בחר בנק ישראל יש תכונה ידועה: היא יוצרת התמכרות. לא, לא של הנגיד ועובדי הבנק
המסורים. של "השוק החופשי" שלומד מהר מאוד מה הגבול שבו מוכרים
מט"ח. וכאשר אני כותב ה"שוק החופשי" אני מתכוון למהמרים – סליחה,
המשקיעים – במסחר במטבע חוץ. ולכל גוף פיננסי גדול יש מחלקת הימורים כזו.
ויש עוד
שטות. מאיפה יהיו למהמרים/משקיעים 120 מיליארד שקל כדי לקנות מט"ח? כאשר הבנק
המרכזי מוכר דולרים הוא מקבל בתמורה שקלים. כלומר סופג שקלים מהשוק. לכן בהחלטה
נכתב "ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים."כלומר
המהמרים על שער החליפין יקבלו 120 מיליארד שקל מבנק ישראל שבאמצעותם יקנו מבנק
ישראל דולרים. כן, זה מטופש בדיוק כמו שזה נראה.
סופג תנודות
ראוי להכיר
את ג'יימס טובין. אמריקאי שגם זכה בפרס נובל לכלכלה ובעיקר זכה שמס שהוא הציע
ב־1971 ייקרא מאז Tobin Tax. עד אותה שנה העולם הפיננסי פעל בהתאם להסכם
בינלאומי (Bretton Woods) שבו שערי החליפין בין המטבעות היו קבועים.
משהודיעה ארה"ב שהיא פורשת מההסכם החל תהליך מהיר שבו שער החליפין הפך לסוג
של מלפפון שמחירו מתנדנד/מתנייד.
טובין הציע
להטיל מס על עיסקות מטבע חוץ כדי לצמצם תנודות – בדיוק מה שבנק ישראל מבקש לעשות
באמצעות מכירת מטבע חוץ והדפסת שקלים מקזזת.
המס הזה לא
נועד להכניס כסף לממשלה. טובין הציע מס בשיעור של חצי אחוז על כל עיסקה במטבע חוץ.
כמה מדינות התלבטו או איימו בהטלת המס אך בפועל הוא לא הופעל.
אחת הסיבות
היא שאין כל סיבה להטיל מס פיננסי רק על מט"ח. אם כבר – אז על כל נכס פיננסי:
אגרות חוב, מניות וכיו"ב. יש הרבה ירקות פיננסיות בשוק. אם יש מס רכישה ומס
מכירה על דירות למה לקפח דולרים?
להטיל מס על
עיסקות פיננסיות בשיעור אחיד מסייע להשוות בין רכישת דולר לרכישת נדל"ן. היא,
לכשעצמה, לא מסייעת לצמצום התנודתיות. לפיכך הואריאציה המוצעת כאן היא מס בשיעור
עולה ככל שהתנודה עולה. אני מכנה את המס הזה מס מוניטרי.
נניח שתנודה
של עשירית אחוז ליום נראית סבירה. זה אומר שמי שקונה או מוכר דולר במחיר שבתוך
התנודה הזו – הן מעלה והן מטה – לא משלם מס. ואם המחיר מתנדנד יותר המס עולה. כמו
שיעור מס הכנסה שעולה ככל שהכנסה עולה.
המס הזה קל
לגביה. השיעור העולה מונע תנודות חריפות. ויש בעיה אחת: נגיד בנק ישראל יהיה קצת מובטל כי לא יהיה לו
צורך להדפיס שקלים שבאמצעותם הוא מוכר דולרים.
לא נורא.
לפיד ורדיקלים חופשיים
השבוע, באחת מככרות העיר, התקבצו כמה עשרות תושבים ובידיהם דגלי ישראל. לרגע חשבתי שמדובר בהפגנה – אירוע חריג ביותר לעת מלחמה. ואכן התברר שמדובר בתושבים שציינו לוויתו של חייל מהשכונה שנהרג במלחמה.
אלה ישראלים חביבים שהיא ההגדרה הכי קולעת
שמצאתי, על אף האירוע הכלל־לא חביב. אלה ישראלים שהדבר הכי מזיק שהם עושים זה
להיות אדישים לאירועים הציבוריים במקומותינו. רובם, אני מניח, נגד הרפורמה/הפיכה
המשפטית שיוזמת הממשלה. רובם לא מרוצה כלל מהקואליציה הנוכחית. היה להם נוח בממשלה
הקודמת, מבנט, גנץ, סער, ליברמן בימין ועד מרצ בבלוף־שמאל ועם רע"מ - תבלין
של האחים המוסלמים תוצרת ישראל. וכמובן שהם מאוד כועסים על הטרור מבית חמאס.
נקמת הכוסברה
"מה שהיה לא יהיה". כך אמר שר האנרגיה, ישראל כ"ץ, כאשר חתם על צו המורה לחברת חשמל להפסיק לספק חשמל לעזה. ואם חיל האוויר או הים יאותו לפוצץ את תחנת הכוח של עזה, שמספקת מעט חשמל, אז ננצח במלחמה והשבויים יוחזרו בתמורה.....לאספקת חשמל.
לקחי המלחמה
נכון, המלחמה התחילה רק היום, אבל טיפש הדור פתח את המקרר ומצא שם כמה לקחים חשובים ממצבנו העגום.
מכה בעורף
יצחק בריק, אלוף בדימוס ולשעבר גם מבקר
מערכת הביטחון, טוען כבר כמה שנים שהצבא לא מוכן למלחמה. בעיקר הוא לא מוכן להגן
על העורף. בתרחיש שלו אלפי טילים מתנת חיזבאללה נורים מלבנון וסוריה, פוגעים בעורף
ולישראל אין מענה הגנתי כנגדם.
מתברר שלא צריך טילים תוצרת איראן להגיע
למסקנה הזאת. גם רקטות תוצרת עזה וגדר עם מוקשים סביבה לא מהוות מכשול רציני. כמו
שיודע מי שחובב משחקי כדור, בלי הגנה – מפסידים. וגם אם מבקיעים במשחק אחד יותר
גולים מהיריב, זה לא מספיק לנצחונות מתמשכים.
הבוקר קיבלתי הודעה מעירית ירושלים כי
"החליט ראש העיר...על פתיחת המקלטים...לבירור המקלט הקרוב לביתכם.
בשכונת בית הכרם יש שני מקלטים, שניהם באותו
רחוב בקצה המזרחי של השכונה בקרבת האוניברסיטה. בגבעת שאול הסמוכה יש רק מקלט אחד.
נרדמו בשמירה
הפרשנים המבינים בצבאיות הסבירו איך הצבא
נתפס עם מכנסים מופשלים. אפשר כבר להמר שכמה מראשי המודיעין והשב"כ יקבלו
בעיטה בישבן, ויוכלו, במסגרת ההעדפות בתקציב הביטחון, לקבל פנסיה לפני גיל 67. זו
תהיה הפקת לקחים חשובה, ואני מעריך שהלקח החשוב מהפאשלה הוא שמעתה ראש אגף
המודיעין וראש השב"כ יתבקשו ללכת כל הזמן עם חיתול למבוגרים.
ראוי לזכור כי היה מי שנתפס ישן בשמירה. בכל
זאת, מי ששומר על עמישראל הוא אלוהים. הסיבה שאלוהים נרדם היא גם שהוא זקן למדי,
אבל בעיקר שהמשטרה בפיקודו של איתמר בן גביר לא מנעה את ההפגנה נגד הפרדה מגדרית בזמן
התפילה ברחוב דיזנגוף. ואם יהודים לא יכולים להתפלל כמו שמצווים רבניהם – העונש
בוא יבוא.
היום הלכתי לבדוק את מצב הסוכות בשכונת בית
וגן החרדית בירושלים. מצאתי שאין מקפידין
על הברגים במבני העץ שמצויים שם בשפע על המדרכות. במקום ברגי עץ, שבהם השתמשו
אבותינו במדבר, נראים ברגים ממתכת. ובכמה סוכות – גם שולחנות מתכתיים. העונש בדרך.
גיוס מילואים (א)
שר הביטחון הודיע מיד על גיוס מילואים
"נרחב". יש לקוות שהמילואימניקים יצליחו להגיע לעוטף עזה ולא ייתקעו
בפקקים שיוצרים תושבים שבורחים מהאזור.
זה לא מצחיק. בין שיתממש תרחיש בריק וינחתו עלינו
אלפי טילים ובין יתממש תרחיש עשת ואלוהים
ימשיך לישון בשמירה – איך יגיע צבא המילואים לחזית? ובכלל, בתרחישי טילים, איפה
היא החזית? זוכרים איך במלחמת המפרץ אלפי תושבי תל אביב נהרו לירושלים ולדרום? אז
איך נוע ינועו אלפי הטנקים ושאר כלי המשחית לביעור האויב?
גיוס המילואים (ב)
בשנה האחרונה יש פרסומים רבים על ההתפתחויות
הדמוגרפיות הצפויות בישראל. במרביתן חוזים שהחרדים יהיו הקבוצה המובחנת הכי גדולה
במדינה.
אם כך, תהיה בעיה גם עם מספר המילואימניקים ועם
גודלו של הצבא הסדיר לאחר שהממשלה תפטור מגיוס את כל "לומדי התורה"
כנדרש מההסכם בין יהדות התורה והליכוד. בל נשכח ששר השיכון, יצחק גולדקנוף, אמר
שהפטור הוא "בנפשנו". ידוע כי לומדי תורה מגינים עלינו יותר טוב מהצבא,
והם לא מנעו את הפאשלה הנוכחית כי לא נותנים להם מנוח ומדי פעם המחשב של הצבא מנסה
לגייס בחור ישיבה שנתפס מתפלל בבר עם כוס ויסקי ביד.
אז כן, לחוקק מיד את הפטור המלא ללומדי
תורה. הישועה תגיע במהרה.
היוזמה הסעודית־ישראלית
בריק, ואפילו ראש הממשלה, מניחים שמלחמה בלתי
נמנעת. הטיפש המצוי מגיע למסקנה שאם כך, כדאי לבקש מארה"ב שתקצה
לישראלים 20 אלף קילומטרים רבועים אי שם
ביוטה. הרצל חשב על אוגנדה, הברון הירש על ארגנטינה. יוטה עדיף.
לחלופין אפשר להציע לחמאס, לחיזבאללה,
לאיראן, לסוריה וללבנון את היוזמה הערבית ("הסעודית") מ־2008, שבה תמך
גם החמאס. כל מה שצריך לעשות זה להיפרד מהשטחים שנכבשו ב־1967.
"הארץ" חולה צהבת
קפיטליזם, כלומר חופש כלכלי, נלמד כשיטה הכלכלית המוצלחת ביותר. לא רק שהיא יעילה יותר מכל חלופה. היא המיטיבה ביותר עבור בני האדם הן כיצרנים והן כצרכנים. נכון, מלמדים מורי הכלכלה, לא כל בני האדם נהנים מהשיטה. לפיכך נדרשת ממשלה בשביל המשטרה, המשפט, הצבא, וטיפ־טיפ רווחה לאנשים עם מוגבלויות.
המציאות, מצער לדווח, סוטה מהאידיאל.
אפילו עיתון "הארץ", שמאז היווסדו הוא מאמין אדוק בקפיטליזם, מבין
שהחופש הכלכלי מייצר ריכוזיות. ריכוזיות פוגעת בתחרותיות. פגיעה בתחרות פוגעת
ברווחת היצרנים, הצרכנים וכל בני האדם. על כן העיתון הוא לוחם נמרץ נגד
"ריכוזיות" ודורש שהממשלה תטפל במחלה הזו.
פתרון סעודי לבעיה איראנית
"המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חיזבאללה בלבנון; מיליציות פרו־איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצונים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות".
חינוך למבוגרים אלימים
באתר "המקום הכי חם בגיהנום" נסקרה לאחרונה פרשת ההתעללות המשטרתית באמיר גדידיאן שבה האיש הושכב על הכביש ושני שוטרים ישבו עליו כשהוא אזוק, צועק, נחנק, מאבד הכרה ומת. זה קרה לפני יותר משנתיים ורק לאחרונה זומנו השוטרים למחלקת חקירות שוטרים במשרד המשפטים – גם זה סוג של אלימות, אבל כלפי הצדק.
האם יש דרך לצמצם ואולי למנוע תופעות שכאלה?
החברים מסעודיה
זה קרה בשלהי 1967 או בתחילת 1968. שר הביטחון, משה דיין, החליט לערוך ביקור בסעודיה. שלא כמו בנימין נתניהו, דיין לא הזמין מטוס נוסעים ענק. הוא הסתפק בספינה של חיל הים. משהו צנוע, נטול תותחים של ממש. אפילו מיטה לנוח הוא לא דרש. ככל הידוע גם לא תאם את הביקור עם מקבילו מסעודיה. למפקד הספינה נמסר כי שר הביטחון מבקש לבדוק אתרי נחיתה בחופי סעודיה. סביר יותר שהוא חיפש אם יש אתרים שמהם אפשר לקחת ב"מתנה", כמו נתניהו, כמה עתיקות – נושא קרוב לליבו.
300 שנה מהיום
למה בוטלו הפגנות המחאה במוצאי שבת האחרונה? פורמלית, בגלל חג ראש השנה. אבל באמת, כדי שיהיה מה לעשות במשך 300 שנה.
300 שנה הוא מספר הקסם הנוכחי לאומדן השנים
עד לביטול אי השיוויון בין גברים ונשים. הראשון לציין הערכה תמוהה שכזו היה UN
Women שהוא אירגון שהוקם על ידי האו"ם כדי
לעסוק בנושא השולי הזה. השבוע התפרסם נייר עבודה של קרן המטבע הבינלאומית ולפיו
המספר הזה נראה סביר, בתנאי שיעשו כמה דברים כדי לעודד את התהליך. ולא – אפשר שזה ייקח
יותר זמן.
אחת הסיבות שאני מוצא מדוע המספר הזה חל גם
על ישראל הוא האירוע שלא היה במוצאי השבת האחרונה.
מלכודת הגז
טסת לארה"ב? הנה התחשיב: רק בפליטת פחמן דו חמצני – CO2 – גרמת נזק של 80 דולר. האם שילמת עבור הנזק? ממש לא. אין מס זיהום. עכשיו הבה נחשוב שיש 400 נוסעים במטוס. ויש 10 טיסות ביום ואתה שותף במפעל מזהם רציני למדי.
נכון להיום, אין עדיין חלופה להנעת
מטוסים באנרגיה מזהמת פחות מדלק נוזלי. וככל הידוע אין בנמצא מי שמתקרב למציאת
אנרגיה כזו לטיסות בטווח 600 קילומטר ויותר.
יש עוד כמה פעילויות כלכליות שכרגע
אין בהן תחליף לדלק נוזלי, פחם או גז. אבל לרוב הפעילויות שלנו – כל מה שקשור
לחשמל - יש תחליף.
על ברווזים ואנשים
בישראל כוססו ציפורניים בראשית השבוע לקראת
הפגישה בין ראש הממשלה ונגיד בנק ישראל, שבה אמור להיקבע מי יהיה הנגיד הבא. הנגיד
הנוכחי או הפודל של ראש הממשלה.
כלומר, מלבד כמה עיתונאים איש לא התעניין בפגישה.
מה גם שהיא הסתיימה במעין לא־כלום, כי לא נקבע בה דבר לגבי זהות נגיד בנק ישראל
הבא אלא רק שההכרעה תהיה אחרי החגים. כלומר, עוד חזון למועד.
מס מים
עד לפני כ־20 שנה אספקת המים לתושבים בוצעה בידי הרשויות המקומיות. לכאורה עניין סביר. אלא שהתברר שהרשויות המקומיות, בהכללה, מנהלות את משק המים והביוב ברשלנות. בעיקר אובדני מים גדולים שנובעים מתחזוקה לקויה. היה גם חשד מדוע זה קורה: כי הרשויות המקומיות ראו במים מקור להכנסה כספית ועשו שימוש בפער שבין מחיר הקניה והמכירה לשימושים שאינם מים וביוב.
למה הימין מנצח
המאמר הזה טוען שהשמאל המאיס את עצמו בכל העולם כי הפך להיות ימין. ובלהיות ימין, הימין יותר מוצלח מהבלוף־שמאל.
זה התחיל עם "הדיקטטורה של הפרולטריון"
שהמציאו מרקס ואנגלס כהיפוכה של הדיקטטורה של הבורגנות. הבורגנים המנוולים
דיקטטורים? אז גם אנחנו. מילה אחת הרעילה את השמאל לעשרות שנים באמצעות לגיטימציה
למשטר העריץ שהיה ברחבי ברית המועצות וגרורותיה.
יום לאחר הניצחון
מהרגע שפרצה חשבתי שהמחאה מקולקלת. ומאז ועד
היום נראה לי שהקילקול גובר על המחאה.
ועתה לעניין עצמו. המחאה ממוקדת בדרישה לבטל
את "ההפיכה המשפטית" או הרפורמה בלשונם של חברי הממשלה והקואליציה. המצג
הוא שאם נסלק את החקיקה המשפטית נחזור לנורמליות מהסוג שהיתה כאן בימי הממשלה
הקודמת. או אז המחאה תצליח.
ישראל במקום הראשון
מרק טוויין, קופירייטר מעולה, כתב על
"שקרים, שקרים מתועבים וסטטיסטיקה". הסופר האמריקאי כנראה לא עבד בלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה כאשר צרף את מדע הסטטיסטיקה שנלמד באוניברסיטה לשקר, שנלמד רק
בחיים.
נזכרתי במרק טוויין כאשר קראתי
בעיתון ש"יוקר המחיה בישראל הוא הגבוה ביותר
בֿ-OECD".
ולא, אין לי כל כוונה להביע דעה על הסוגיה הקלושה הזו. אני כן מבקש להביע דעה על
ידידתי הסטטיסטיקה.
הפרונקל שבכלכלה
כך כתב הפרשן: "הצמיחה בישראל ברבעון השני
עמדה על 3.0 אחוזים..., בדומה לרבעון הראשון (2.9%) וטוב בהרבה בהשוואה למרבית
המדינות המפותחות. עם זאת, במבט מעמיק הרכב הצמיחה היה מאכזב כאשר חלק גדול
מהצמיחה נבע מירידה חדה ביבוא (מינוס 11% ביבוא יהלומים), לצד עלייה מהירה בצריכה הציבורית (3.6%). שאר המרכיבים היו מתונים עם עלייה של 1.9 אחוזים בצריכה הפרטית וירידה של 1
אחוז בהשקעות."
ללמדנו: א. כי טובה צמיחה שהיא גידול בהכנסה הלאומית וב. כי הירידה בהשקעות תפגע בצמיחה וזה מדאיג
לעתידנו.
סיפור על 2%
כמי שמאמין באפסותן של תחזיות בכלל ובכלכלה בפרט, הצעתי לפני שנים לוותר על תחזיות ולהיצמד ל - 2% בעת הכנת התקציב הממשלתי. המספר הזה יהיה שיעור הצמיחה של ההכנסה הלאומית (תמ"ג). זה יהיה שיעור האינפלציה. זה יהיה שיעור הגידול בהכנסות המדינה ממסים. זה יהיה שיעור האבטלה. 2% יהיה האלוהים כל התכנון הכלכלי. נכון, זה עלול להביא לפיטוריהם של חזאי הכלכלה, אבל משרד העבודה יכול לעשות להם הסבה מקצועית לחזאי מזג האוויר, תחלואה בהרפס, מספר היוצאים לחו"ל, כמות העגבניות בשוק לקראת פסח ושאר עניינים שברומו של עולמנו.
רפואה אנושית וכלכלית
המאמר הזה יעשה השוואה בין חוליי הגוף
וחוליי הכלכלה. לא בגלל שהמחלות דומות. ולא בגלל שהגוף האנושי והגוף הכלכלי כלל לא
דומים. ובכל זאת.
מסעדות במצוקה
היו ימים שלמילה מצוקה היתה משמעות אנושית. אדם איבד כל רכושו. אחר חלה והרופאים לא יודעים לרפא אותו. רק לאנשים היתה מצוקה.
העולם
השתנה. זה החל, כך נדמה לי, עם מצוקת החנייה. לא סתם קשה למצוא מקום להחנות את המכוניה.
עכשיו אנחנו במצוקת מסעדות.
לפתרון
המצוקה הזו נרתם ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי של גנץ וסער) שהגיש הצעת חוק
שעבודה במסעדות תהיה "עבודה מועדפת" למען חיילים משוחררים. המעמד הזה יזכה
חייל משוחרר שעובד במסעדה במענק ממשלתי של יותר מ־10,000 שקל. מה ראה ביטון לסבסד
דווקא עובדים במסעדות? מתברר, כך מצא מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כי יש כ־20,000
משרות פנויות במסעדות – אך בעלי המסעדות לא מצליחים למצוא עובדים.
תלושי מזון לעניים
נראה שהשנאה היא המוטיבציה האנושית החזקה ביותר. לומר "עזה כמוות אהבה" הוא סוג של בלוף שעובד טוב בשירה. אבל בחיים – השנאה גוברת.
ועתה
– יותר מכל. משהתפלגנו לחובבי ממשלת הגנגסטרים ולמתעביה ומכיוון שהגנגסטרים נשענים
על המפלגות הדתיות – השנאה החילונית לדתיים־חרדים מתעצמת לגבולות חוסר התבונה.
הפעם
יש המתקוממים על שינוי הזכאות לתלושי מזון לעניים. שונאי החרדים טוענים כי
"עניים שעובדים יסבסדו משפחות חרדיות שלא עובדות". גם טרם השינוי החדש
נמצא כי בעוד 42% ממשפחות ערביות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי – רק 17% מהמשפחות
מקבלות תלושי מזון. אצל החרדים 16% מהמשפחות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי אבל 32%
מהמשפחות מקבלות תלושי מזון.
ואף
אחד לא קם ושואל מה החרטא הזה.
מיהו
עני?
בהגדרות
המקובלות עני הוא מי שהכנסתו פחותה ממחצית ההכנסה החציונית (האמצעית). זה נשמע
סביר והשאלה היא איך הממשלה יודעת מי עומד באמת המידה הזו.
הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת מדי שנה סקר הכנסות משקי בית. ממצאי הסקר מועברים לביטוח
הלאומי ושם מחשבים מהי ההכנסה החציונית, מחלקים את המספר בשתיים ומקבלים את קו
העוני.
בשביל
בבל"ת ומחקר אקדמי זה בסדר. הסקר הוא מדגמי וכמובן נטול שמות. לפיכך אפילו
מבין רבבת הנסקרים זרועות השלטון לא יודעים מיהו עני, פרטנית. ומה שחשוב לא פחות:
המידע מהסקר מתבסס על תשובות הנסקרים. זה אמין? לצורכי בבל"ת זה בסדר. לצורכי
חלוקת תלושי מזון – זה לא עוזר כלל ועיקר.
התוצאה
הכמותית של הסקר היא שיש 500 אלף משפחות עניות. העניין הוא שהממשלה לא יודעת מי הן
המשפחות האלה.
איך
זה יכול להיות?
לכאורה
אין בעיה. כל המעסיקים מעבירים מדי חודש לרשות המסים ולביטוח הלאומי דו"ח על הכנסות
העובדים. אלא שהדיווח החודשי נטול שמות. רק בתחילת שנת המס הבאה מועברים השמות של
כל השכירים עם הכנסותיהם.
המשפט
"בתחילת שנת המס הבאה" עשוי ליצור רושם שזה ממש בהתחלה. אז לא. כמו
עצמאיים הנדרשים לדו"ח שנתי, הדיווח מתפזר על פני חודשים ארוכים בשנה שלאחרי שנת
המס שלגביה שולמו הסכומים.
מה יודעת הממשלה
את
הנתונים האלה צריך לבשל, למחשב, לתכנת.....מה שמביא אותנו לשורה התחתונה: פתחתי
השבוע את דו"חות האוצר. המידע האחרון שעובד במשרד האוצר הוא לשנת המס 2018. כלומר
אנחנו יודעים היום מי היו העניים לפני חמש שנים וגם זה בתנאי שהם עבדו. מי שלא עבד
ולא הגיש דו"ח - הלך עליו.
איך
מחלקים תלושי מזון לעניים השנה? חכמי משרד הפנים מצאו שיטה: מי שזכאי להנחה
בארנונה מטעמי הכנסה נמוכה – גם יקבל תלושים. מאין הרשויות המקומיות יודעות את
ההכנסה של משלמי הארנונה? הן לא יודעות. מה שלא מפריע להן לתת הנחות בארנונה לפי
"אזורים". וכך יש "אזורים עניים" (לפי מחירי דירות) וכל
המתגורר בהן משלם מראש סכום נמוך יותר. מה הקשר בין פינוי אשפה לבין הגדרת אזור
כעני? אין קשר. אבל כך מתנהלת מדינת ישראל מיום הקמתה.
ברור
מכל זה כי ממשלת ישראל לא יודעת השנה מי באמת עני גם אם היא יודעת מהי ההכנסה
המירבית (מחצית החציון) שמתחתיה גרים העניים.
האלטרנטיבה למבחני הכנסה
תלושי
מזון הן שיטה אמריקאית לסייע לעניים. אלא ששם כל אדם חייב בדיווח שנתי למס הכנסה.
בדוחק, ובפיגור של שנה, יודעים מי עני על פי דיווח אישי.
ובישראל?
אין
דיווח אישי. ומה שידוע מדיווחי מעסיקים ועצמאיים הוא בפיגור של חמש שנים.
אלא
שאת שונאי חרדים השיטה הרקובה לא מעניינת. מה שמעניין אותם זה להצביע שהשיטה
מעדיפה את מי שאינו עובד על אף שנשים חרדיות בהחלט עובדות לפרנס את בני זוגם הטפילים.
שלא
לדבר על כך שמתן תלושי מזון משחרר כספים לעניים להוציא יותר כסף על סיגריות....
יש חלופה למבחני הכנסה שקריים: תנו לכל מבוגר הכנסה בסיסית חודשית בסכום של 5,000 שקל ואז אפשר לבטל את כל תרגילי העוני, מבחני הכנסה מוטעים, קיצבאות שהמדינה משלמת.
ולמעוניינים: זה לא יעלה למדינה יותר כסף.
העיקר האיזון
בסדרת הטלויזיה "מסע בין כוכבים" נדרשה ספינת החלל אנטרפרייז לטוס במהירות מירבית לכוכב שבו התגורר מדען שהיה היחיד ביקום שידע למנוע פיצוץ של כוכב אחר ובו מיליוני אנשים. בנוסף לסכנת הפיצוץ, הייתה עוד סיבה לטוס במהירות: המדען עמד להגיע לגיל 85, ובחוק היסוד של הכוכב בו התגורר נקבע כי בגיל הזה עורכים מסיבה ובסופה נותנים לחתן השמחה כדור שינה לנצח.
אהובתי הממשלה
מי שקורא עיתונים, מקשיב לרדיו או צופה בטלויזיה יודע שהמצב הכלכלי על סף פיצוץ. עכשיו כולם מחכים לפסק הדין של חברות דירוג האשראי. ואם מקצתן יודיעו על הפחתת דירוג האשראי שעון העצר יופעל עד לפיצוץ הצפוי בוודאות.
במקום
הזה מוצע לממשלה לנקוט בשני מהלכים לבלום את המהלך באופן שישכנע אפילו את הספקנים
שיש לנו ממשלה אחראית, לפחות בתחום הכלכלה.
הערות בלתי סבירות בעליל
מיד אחרי ההצבעה בכנסת שביטלה את עילת
הסבירות בביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה הוצפנו בתחזיות על האסון הכלכלי שיתרחש
או-טו-טו בקרוב ביותר. כבר נרמז ממקורות בחברות דירוג האשראי שהן צפויות להוריד את
דירוגה של ישראל, המשקיעים הזרים בורחים, וההיי־טק – המנוע הכלכלי העיקרי בעשור
האחרון – תיכף מתפרק. אולי.
לעומת זאת בנתוני הכלכלה הישראלית לא נרשם
דבר אחד בכיוון שונה ממה שהיה לפני שנה.
משחק מונופול
במשחק הלוח מונופול מי שמצליח ראשון להשתלט על עיר אחת – כלומר קונה את כל הבתים והמלונות באותה עיר – נמצא בהסתברות גבוה ביותר לנצח במשחק כולו. זאת על אף שבמשחק יש שמונה ערים ובמיוחד כאשר יש הרבה משתתפים במשחק.
נכון, זה משחק, והחיים הם לא פיקניק. אבל
הדמיון בין המציאות הכלכלית והמשחק גדולה בהרבה מאשר הדמיון בינה ובין התיאוריה
הכלכלית הנלמדת בחוג לכלכלה.
JUDEN RAUS
ד"ש נשלח בגיל 14 על ידי הוריו
לפלשתינא ורכש השכלה חקלאית בבית הספר מקווה ישראל. לפני כ־90 שנה קיבל מהוריו
מתנה: פרדס בנס ציונה. כבעל "מפעל" נדרש על ידי ההסתדרות להעסיק עובדים יהודים – עבודה
עברית בלשון התעמולה. עמדה בפניו דילמה, כך הסביר את העניין לילדיו: לשלם שכר כפול
ולקבל מחצית מפריון העבודה או לשלם שכר מקובל ולקבל פריון כפול מהחלופה אך להסתכן
בחרם מטעם ההסתדרות של העובדים היהודים בארץ ישראל.
לא, לא מדובר בגזענות רק דאגה למהגרים
מחוסרי עבודה. יהודים גזענים? אין קטגוריה כזו (*).
השבוע מצאתי שלוש מודעות בשכונת בית הכרם
בירושלים. זו שכונה כמעט יחידה בעיר הזו שבה נמצאו מודעות תמיכה במגילת העצמאות,
כלומר לשון נקייה להתנגדות לממשלה. שכונה חילונית בעיקרה עם שילוט לא מועט של
התנגדות לרפורמה/הפיכה ופה ושם אף דגלי להט"ב. משהו הכי קרוב ל"מדינת תל
אביב".
הנה המודעה הראשונה:
שימו לב לפינה השמאלית "למה
אנחנו" בתת הסעיף הראשון: "עבודה עברית בלבד".
היום ההסתדרות לא תעז להכניס משפט כזה
לפירסומיה. היום נמצא את זה רק במודעות שבראשון כתוב בס"ד (פינה ימנית
עליונה). לפני 90 שנה גם קבוצה חרדית-דתית לא היתה מתגאה בפירסום כזה שריח
סוציאליזם ציוני רקוב נודף ממנה.
הנה המודעה השנייה:
רמבו החליף את הביטוי "עבודה עברית"
ל"עבודה כחול לבן". שזה למעשה אותו הדבר אבל כל השכונה מבינה שערבי לא
נחשב כחול-לבן, גם אם הוא אזרח ישראל. גם כאן יהווה מעורב בדרך מעט עוקפת:
"(לא בשבת").
ויותר מכל אהבתי את המודעה השלישית:
זו מודעה חילונית למהדרין. היא מזמינה ילדים
שסיימו גן חובה לקורס הכשרה לכיתה א' ב"מרכז למידה והעצמה". אפילו
משתמשים בשיטת "גלובלקיד" – יעני משהו שכאילו לקוח מאונסק"ו. אבל
שימו לב לעיגול הראשון מימין: "קבוצות קטנות והומוגניות ...".
אני חשבתי שרק חלב לשתיה הוא הומוגני. אך מה
זה ילדים הומוגניים? אותו גובה? אותה תסרוקת? מצחצחים שיניים פעמיים ביום באותה
השעה? או שמא מאותו מוצא של הסבא והסבתא.
(*) לפני 90 שנה, בעת שד"ש נתקל
בהסתדרות העובדים הגזענית של אז, הוקמה ממשלה במדינה אירופית ששפתה כשפת הכותרת של
המאמר הזה. עם מדיניות גזענית המזכירה את זאת של ההסתדרות דאז, החרדים דהיום,
הקק"ל דהיום, ורוב חברי הכנסת דהיום.