מדוע ראוי להעלות את גיל הפרישה מעבודה ולהשוות בין נשים וגברים
חבל שדין וחשבון חשוב כל-כך וצודק כל-כך
מוגש למערכת פוליטית ממוטטת, ובכל מקרה חסרת יכולת לקבל החלטות רציונאליות. אבל, וגם זה
חשוב, נפל דבר בישראל.
חוץ מהמעסיקים, שליבם גס בעובדיהם, נדמה שכל אדם
מצדד בהעלאת גיל הפרישה. אדם בגיל 65 היום הוא הרבה יותר צעיר בנפשו ובגופו ממי
שהגיע לגיל 65 לפני 30 או 20 שנה. גיל הפרישה אמור להיקבע לפי כושר העבודה של האדם.
ואם כושרו עימו – שיעבוד. כל כך שואפים המבוגרים לעבוד גם בגיל הזה, עד שמעסיקים
וקרנות פנסיה נאלצים להשקיע משאבים לא מעטים בכדי להעביר עובדים לפני פרישה קורסים
מיוחדים, בכדי שיתמודדו עם המשבר הבא עליהם. לכן, ההמלצה להעלות את גיל הפרישה היא טובה ונכונה. פחות מובן מדוע הסתפקו חברי
הוועדה בגיל
.67 במצב הבריאותי הנוכחי – זה מוקדם
מדי.
מהומה תתעורר סביב ההמלצה לבטל את
האפליה לטובה של נשים, היכולות כיום לפרוש בגיל .60 לאפליה הזו לא היתה הצדקה בעבר. בוודאי שאין לה הצדקה בדור שחוקק שיוויון לנשים ולגברים. בעבר טענו נשים כי האפלייה מוצדקת כי הן עבדו בשתי משרות: בעבודה הרגילה ובמשק הבית. היום יודעות
מרביתן לדרוש מהגברים
שיוויון בעבודת הבית.
הבעיה הקשה תהיה עם המנטליות של המעסיקים.
אלה מאמינים, כי אדם שעבר את גיל 45 הוא עובר בטל. זו הסיבה מדוע אנשים בגיל הזה מתקשים למצוא עבודה חדשה, אלא אם כן הם
מוכנים „לשמור" במגרשי חנייה ובכניסה למשרדים – כלומר, עבודות ללא מיומנות. הוועדה, עושה רושם, שוללת לחלוטין את עמדת המעסיקים
ומוצאת כי דווקא
המבוגרים תורמים בעבודה יותר. למיומנות יש ערך.
לארגוני נשים ולמעסיקים יצטרפו גם עובדי מדינה. אלה נהנים מפנסיה
תקציבית שזה צ'ופר אדיר בהשוואה לפנסיה אחרת. הם נהנים גם מהאפשרות לפרוש בגיל צעיר ולקבל
פנסיה מיד. ראוי היה לקטוע את הזכות האחרונה הזו: פנסיה משולמת רק למי שהגיע לגיל פרישה.
ככל הנראה, זו היתה
מסקנה מרחיקת לכת מדי לוועדה.
המקומות היחידים בו ראוי לאפשר לאנשים
לפרוש מוקדם יותר הוא בעבודות מסויימות בצבא ובשירותי הביטחון. לא סביר לדרוש ממבוגרים
לרוץ על הגבעות, ואפילו לנהוג ולפקד על טנקים. הוועדה נתנה את הדעת למקצועות אלה, אבל חשוב שהחריג לא יקרין על כל מי
שמשרת בצבא, כפי
שזה כיום.
ההמלצות יביאו להקלה גדולה לקופה הציבורית. גם בתשלום
קיצבאות זיקנה וגם בסובסידיה לקרנות הפנסיה. ההסתדרות מתקוטטת בימים אלה עם האוצר, על רקע דרישת האוצר לצמצם בזכויות
הפנסיה של מבוטחים
בקרנות החדשות (שנפתחו ב(1995- כתוצאה מהעלייה בתוחלת החיים.
העלאת גיל הפרישה
מעבודה תשפר את מצבן האקטוארי של קרנות הפנסיה, ותאפשר להן להימנע מהרעת תנאים בגלל החיים המתארכים.
הדרך, בכל מקרה, ארוכה למדי. בימים הקרובים יתחיל
הדיון הציבורי. לאחר מכן תתגבש החלטת ממשלה. ולבסוף: החקיקה הנדרשת בכנסת. הכנסת הנוכחית מצטיינת באי רצון בולט לחוקק
משהו שנתפס
כהחמרה. הכנסת הזו יודעת רק לזרוק כסף ציבורי. זה, יחד עם לובי חזק של המעסיקים, מקטין את הסיכוי
לחקיקה הנדרשת בעתיד הקרוב. חבל.
9.8.2000
