הירידה
התלולה בפשיעה בארה"ב
בעשור האחרון אינה קשורה להתגברות האכיפה • הסיבה: חופש
ההפלה, שמנע מילדים לא רצויים לגדול בתנאים קשים ולמצוא מפלט בפעילות לא חוקית
ב1992- זכה הכלכלן
האמריקני גרי בקר בפרס נובל. בקר נחשב למומחה גדול ב„כלכלת עבודה" – ניסיון להבין את מערכת יחסי
העבודה, ההשקעה בהשכלה והשכר. ב30- השנים האחרונות היה בקר מהחלוצים שלקחו תיאוריות
כלכליות שכאלה וניסו להסביר תופעות שאינן ממש כלכליות. בקר עצמו ניסה להוכיח כי נישואין
ומספר הילדים הם תוצאות של שיקול רציונלי, כמקובל בהחלטות כלכליות.
לא מכבר פרסמו אנדרו ברנרד ומגאן בוס
מאמר שניסה לנבא את
מספר המדליות שבו תזכה
כל מדינה באולימפיאדה. לטענת החוקרים, שמאמרם פורסם חודשים אחדים לפני האולימפיאדה בסידני, מודל
החיזוי שלהם הצליח בצורה נאה ביותר.
מפלט מהצבא
אצלנו מספרים כי ריבוי תלמידי הישיבה נובע
מהעובדה כי לימודים שכאלה הם המפלט היחיד משירות צבאי. אלי ברמן, חוקר כלכלת החברה החרדית, מצא כי הבחורים המצוינים האלה ממשיכים
ללמוד גם אחרי
שחובת השירות הצבאי פגה. מדוע? מדובר בתשלום הגיוני של התלמיד לקוד החברתי של החברה החרדית. לאגרת
הלימודים יש תמורה במעמד החברתי.
אורי גניזי וחיים פרשטמן לקחו משחק כלכלי
הבנוי על השקעה ועל אמון כדי לבדוק האם הישראלי מפלה על רקע עדתי. הם מצאו – במשחק של סטודנטים – כי לאשכנזים דעה שלילית על
הספרדים. צפוי? מתברר כי גם לסטודנטים הספרדים
דעה דומה על עצמם.
מדוע
הפשיעה התמעטה
רודולף ג'וליאני הוא ראש עיריית ניו-יורק.
כל-כך פופולרי האיש, שיש הטוענים כי אלמלא מחלה היה מצליח לנצח את הילרי קלינטון בבחירות
האחרונות לסנאט. ג'וליאני מפורסם בעולם כמי שצימצם בשיעור דרסטי את הפשיעה בעירו.
האומנם?
הפשיעה בניו-יורק צנחה פלאים בעשור האחרון.
אבל היא ירדה לא רק בניו-יורק. כל נתוני הפשיעה בארה"ב ירדו באותה תקופה. נכון, לא בכל
מדינה שיעור הירידה זהה. אבל הממצאים הממוצעים די מדהימים: 40% פחות מקרי רצח, 30% פחות מקרי אלימות ועבירות נגד
רכוש. מה קרה בראשית
שנות ה90- שהביא לתוצאה כל כך משמעותית?
ג'ון דוניו מבית-הספר למשפטים באוניברסיטת
סטנפורד וסטיבן לוויט מבית-הספר לכלכלה של אוניברסיטת שיקגו חושבים שהם
יודעים למה.
ההסבר המקובל לירידה בפשיעה הוא ההחמרה
בענישה – הן זו מטעם בתי-המשפט והן זו מטעם המשטרה (הנימוק של ג'וליאני.( צמד החוקרים מוצא כי אומנם יש החמרה כזאת, אלא שהיא
התחילה ברוב
מדינות ארצות-הברית כבר בשנות ה.70- מה שלא מסייע להבין מדוע הפשיעה
ירדה רק בשנות
ה.90-
הסבר אחר הוא יותר כלכלי: בעשור האחרון
היתה גאות כלכלית בלתי רגילה. כאשר המצב הכלכלי טוב, מצטמצם „הצורך" בפשיעה כמקור הכנסה. נשמע טוב, אבל גם בעבר היו
לארצות הברית תקופות של שגשוג כלכלי, אלא שבהן הפשיעה דווקא עלתה.
פסק דין דו
נגד וייד
מה כן השפיע? ב1973- פסק בית-המשפט העליון האמריקני במשפט רו נגד וייד. זהו פסק-הדין שקבע כי הפלות
מלאכותיות הן חוקיות למהדרין. לטענת החוקרים, הפשיעה בשנות ה'90- פחתה כתוצאה ישירה מפסק-הדין הזה.
כאשר מדובר במקרי רצח, אלימות ופגיעה ברכוש,
הפושע הממוצע מגיע ל„שיא" בגילים .24-18 כך לפחות זה בארצות-הברית. ממצא אחר: חלק ניכר
מהפושעים בא מרקע חברתי של עוני, של ריבוי ילדים במשפחה, של ילדים לאמהות
חד-הוריות עם התמכרות לסמים או לאלכוהול. הלגליזציה של ההפלות מראשית שנות ה90- איפשרה ליותר נשים לבחור אם ללדת או לא. שיעור
ההפלות עלה במידה ניכרת, והוא כיום הפלה אחת לכל שתי לידות (אצלנו ההפלות החוקיות הן אחת לכל 7
לידות.( מתן חופש הבחירה לאישה לקבוע
כמה ילדים יהיו לה איפשר לנשים לבחור בצורה רציונלית (הבסיס לכל החלטה כלכלית נבונה.( בצורה הזאת צומצמה האוכלוסייה של פושעים פוטנציאליים. ההיגיון
המתימטי של התאריכים
הוא פשוט למדי: כ20- שנה אחרי הפסיקה, בהנחה שהתיזה
נכונה, מספר הפושעים הפוטנציאלי מתחיל לרדת. מכאן הירידה בפשיעה מראשית שנות ה90- אחרי הפסיקה של ראשית שנות ה.70-
הפלה ופשיעה
מפוקפק? מתוך 50 מדינות הפדרציה האמריקנית
ב5- היתה ההפלה חוקית עוד בטרם
פסק-הדין של בית-המשפט העליון. שם, כותבים החוקרים, הירידה בפשיעה נרשמה עוד לפני הירידה
בפשיעה בכל שאר המדינות.
אם כך, יש לשער שמדינות שבהן שיעור ההפלה
גדול יחסית ייהנו משיעורי פשיעה נמוכים יחסית. ואכן, מצאו החוקרים, מדינות עם שיעורי הפלות
גדולים השיגו ירידה בפשיעה של כ30%- יותר מהירידה בפשיעה בכל המדינות
האחרות.
ביקורות קשות
השניים נחרצים: „לגליזציה של ההפלות
המלאכותיות היא הגורם המרכזי בירידה המשמעותית במקרי הרצח, עבירות הרכוש והאלימות בעשור
האחרון. יותר מזה, לגליזציה של ההפלות מסבירה בערך מחצית מכלל הירידה בפשיעה... זה, בהנחות המקובלות על מחיר הפשיעה, שווה לכ30- מיליארד דולר בשנה."
בעת כתיבת המחקר „מחצית מכלל הפשעים עדיין מבוצעת בידי אנשים שנולדו לפני הפסיקה
שהתירה הפלות... מכאן אנחנו מסיקים שהירידה בפשיעה תימשך גם בשנים הבאות."
שאלתי את החוקרים באיזו מידה ממצאי המחקר
שלהם תופסים רק בארצם. לטענתם אין בממצאים משהו ייחודי דווקא לארצות-הברית.
ההיסוס היחיד שלהם נוגע לרוסיה, שבה הפלות שימשו למעשה מעין „אמצעי מניעה" שלאחר
מעשה.
השניים זוכים לביקורות מימין ומשמאל.
הימין, שבו יש ציבור גדול של שמרנים ודתיים, תוקף אותם על כך שהם מעודדים הפלות מלאכותיות.
השמאל מעלה את החשש שמחקרים כאלה עלולים להטיף לדעה שעל המדינה להתערב בהחלטה מי
רשאי ללדת. השניים דוחים את הביקורות האלה מכל וכל. הגורם המרכזי שמשפיע על
התוצאה הסופית של הירידה בפשיעה הוא ההחלטה הרצונית והחופשית של האם. אם שיולדת
מרצונה תשקיע הרבה בילדיה. אם שילדים כפויים עליה – תשקיע הרבה פחות.
21.11.2000
