טרחנות הצדק


 על מניעיו של דוד פורר יש דעות שונות. החביבים אומרים שהאיש עשה מעשה טוב, לטובת כולנו. הרשעים אומרים כי שלח לחמו על פני המים, ויגיע יום והממשלה תיטיב עימו כפי שהיטיב עימה . המשועשעים אומרים שפגרת בתי המשפט קשה על עורך הדין הנמרץ, ובצר לו חיפש תביעה לעורר מהומה.

 כך או כך עו"ד פורר, אדם פרטי ללא לקוח, הגיש עתירה לבג"ץ לחייב את הממשלה ואת ההסתדרות הרפואית לנהל מו"מ, ואם זה לא יסתיים במהרה - לחייב אותם בבוררות.
 
 אפילו חובביו של פורר אומרים שעתירתו, מבחינה משפטית, היא "קשקוש." אבל בית המשפט הגבוה לצדק נענה לאתגר והחל לקיים דיונים, והשבוע, בהסכמת הניצים, החל הליך של גישור. ואף אחד לא פוצה פה ומצפצף בעניין שנדרשת בו תרועה רמה.

 תזכורת: הסכסוך בין הרופאים והממשלה נמשך זמן רב. משהחלו העיצומים פנתה הממשלה לבית הדין האזורי לעבודה בדרישה להוציא צווי מניעה כנגד השובתים. בקשתה נדחתה. היא עירערה לפני בית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי, בהרגל מגונה שהפך למסורת, התערב; ניסה להטיח את ראשו של הרופא אידלמן בראשו של הפקיד לוין. משהתברר כי המו"מ לא פתח ראשים כנדרש, פסק בית הדין שזכות השביתה והעיצומים קיימת - וסירב אף הוא להוציא צווים כנגד הרופאים.

 יכולה הייתה הממשלה להפעיל הליך משפטי נדיר ומעורר מחלוקת בו בג"ץ משמש מקום לערעור על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה. על פי השמועה החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שלא ללכת בדרך הזו. המשמעות: על שרי הבריאות (בנימין נתניהו) והאוצר  (יובל שטייניץ) לקחת אחריות ולטפל בסכסוך מול הארגון היציג של העובדים - ההסתדרות הרפואית.

 כאן התערב פורר עם עתירתו. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, הייתה צודקת מבחינה משפטית אילו הייתה מודיעה למשפטן נטול הלקוח שיחזור לשפת הים בתל-אביב ויפסיק לבלבל את מוחה ולבזבז את זמנו של בית המשפט. כך, עוד שמועה, אמר גם השופט העליון אשר גרוניס - מועמד להחלפת ביניש אחרי פרישתה בשנה הבאה. אבל ביניש כנראה אהבה את שעשוע הקיץ שנפל לחיקה, כינסה את בג"ץ והקדישה שעות יקרות לבזבוז זמן.

 בזבוז זמן? בוודאי. בעניין הזה ראוי לצטט את השופטות ביניש ואסתר חיות בעת דיוני בג"ץ. הן הבהירו שאין תשתית משפטית להתערבות המבוקשת. הן הבהירו שלא יכפו דבר. הן אמרו שהכל ייעשה בהסכמה. אם כך, בשביל מה לקיים דיון? יש מאות תיקים בבית המשפט העליון הנרקבים שם, ללא מענה, כבר שנים. כי לשופטים אין זמן. לפעמים - גם אין רצון. אבל, הנה לפתע, יש זמן למכביר לעניין שבו השופטים עצמם אומרים שאין עילה; שמה שיש הוא אכן "קשקוש."

  לא רק בג"ץ מתבזה. הממשלה לא עירערה על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. אבל כאשר עו"ד פורר עשה "קשקוש" קפצה המדינה על המציאה. במקום לטעון שאין לאיש מעמד, ושאין לבג"ץ מעמד בסכסוך עבודה - המשיכה הממשלה לטעון נגד שביתת הרופאים, עניין שבו טענותיה המשפטיות נדחו. וינשטיין עצמו הוא כנראה בעל דעה, אבל לא בעל עמדה. הוא איפשר לפרקליטות לבזבז כספי ציבור על הליך מפוקפק שלא מוביל לשומקום.

 האם דורית ביניש וחבריה לבג"ץ יסכימו לקיים דיון על תנאי העבודה של המתמחה במשרדו של עו"ד פורר שהבוס פוגע בתנאי עבודתו ונדחה על ידי בתי הדין לעבודה? שר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן, הלין לא פעם שבג"ץ תוחב אפו למקומות לא ראויים. הפעם ביניש מצדיקה אותו. ?

18.8.2011
שתפו: