לבטל את חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד – "1994–כך אומרת החלטה מספר 78 של הממשלה מיום . 7. 7. 96 אין כמו ההחלטה הזו לסמל את דרכה הכלכלית של ממשלת נתניהו.
לא רק שהממשלה מעולם לא דאגה לבצע את ההחלטה וחוק האיל"ח מעולם לא בוטל – אלא שהיא עשתה סיבוב של 180 מעלות במדיניותה, ולפני כחודש החליטה להוסיף לחוק המקורי עוד הטבות. במקור חשבו שב"אזור החופשי" יקימו מפעלים ותהיה עבודה. עכשיו עיקר החוק הוא להרחיב את מכבסת המס. נתנו פטור ממס לא רק עבור ייצור, אלא גם לחברות סחר.
אחת האכזבות הגדולות מהביצועים הכלכליים של הממשלה היוצאת היא בתחום האבטלה. כשהחלה הממשלה בכהונתה היה שיעור הבלתי מועסקים 6. 7% מכוח העבודה. עתה הוא עומד על . 8. 6% אז היו ,144,000 עתה קרוב ל. 200,000- האם הגידול באבטלה הוא תוצאה של מדיניות הממשלה? האם שיעור האבטלה היה שונה אילו אהוד ברק, ולא בנימין נתניהו, היה ראש הממשלה? לא בטוח.
ההבטחה המפורשת ביותר של הממשלה היוצאת היתה לצמצם בנטל המס. המציאות מעט שונה. כאשר נתניהו הגיע לשלטון, נטל המס, כאחוז מהתוצר, היה . 39. 8% אשתקד הוא היה – 40. 8% תוספת מס של כ4- מיליארד שקל בשנה. ניתוח עליית נטל מס הכנסה שנעשה בבנק ישראל מראה, כי שיעור המס לשכיר הממוצע עלה ב. 1. 2%- שיעור מס הכנסה למי ששכרו פי-ארבעה מהממוצע עלה רק ב. 0. 9%- הממשלה לא רק העלתה את המס, אלא העלתה אותו, יחסית, יותר לבעלי הכנסות ממוצעות מאשר לבעלי הכנסות גבוהות.
ממשלת ברק תצטרך לטפל במערכת המס משתי סיבות: האחת, התסיסה החברתית במדינה נובעת בין היתר ממערכת מס לא הגונה, שפוטרת ממיסוי הכנסות מהון ומרכוש ,ומגבילה את המיסוי על בעלי הכנסות גבוהות תוך הטלת מס כבד על בעלי הכנסה של עד 20,000שקל בחודש. השנייה, יש לקוות כי ברק לא יקנה את הרעיון להגדיל את הגירעון בתקציב המדינה כדי לממן הוצאות חדשות. אם הוא יתקשה לקצץ בהוצאות מיותרות שעליהן התחייב במערכת הבחירות, יהיה צורך בגביית יותר מסים.
אחת הירושות הבעייתיות שמקבלת ממשלת ברק היא ניהול המדיניות המוניטרית. נתניהו השתמש בנגיד בנק ישראל, יעקב פרנקל, כדי להדיח את שר האוצר שלו, דן מרידור. לימים ניסה נתניהו להתנכל לפרנקל והבטיח להוריד את הריבית. התוצאה נטו היא אחת: יש לנו נגיד עם עצמאות נדירה בעוצמתה. ממשלת ברק תצטרך להחליט האם להשאיר את העצמאות הזו – בין במתכונתה האישית הנוכחית, ובין באמצעות מועצה מנהלת – או להחזיר את ניהול המדיניות לממשלה. ברק צריך להיזהר מכל מיני יועצים שבאים עם הצעות לפיחות בהול ולהפחתת ריבית דרסטית. עצות כאלה מובילות לאינפלציה בהולה ולריבית שמימית. היינו שם.
סביר שממשלת ברק לא תלך למהלך מהפכני, אך ראוי, של ביטול בנק ישראל וניהול מוניטרי כחלק ממדיניות הממשלה. מה האופציה הסבירה האחרת? לתת לבנק המרכזי להמשיך בעצמאות, אך זו תהיה מוגבלת בסד תקציבי. אין כל סיבה מדוע התקציב לקיצבאות ילדים יוגבל, ואילו התקציב למדיניות מוניטרית יהיה נטול תקרה.
הירושה הקשה ביותר היא בתקציב הממשלתי. בשלוש השנים האחרונות עוות התקציב בהקצאת יתר למתנחלים, לכבישים עוקפים, לחרדים ולדומיהם. בחודשים האחרונים ניצלה ממשלת נתניהו את כל הרזרבה התקציבית לשנה הנוכחית. מול זה עומד תקצוב-חסר בממדי ענק למערכת הבריאות, ליום לימודים ארוך, לביוב ומפעלי מים, לרכבת. מצד אחד קיצוץ משמעותי, מצד שני תוספת משמעותית. זו משימה קשה, ומספרים כי ברק שוקל להעביר את אגף התקציבים למשרדו, כדי להצליח בה. זו תהיה טעות, כי אסור לראש ממשלה להתעסק באלפי הפרטים שמהלך דרסטי כזה ידרוש. ברק צריך לקבוע ולהעביר בכנסת את הפוליטיקה של המהלך, ולא לעסוק בקרביים שלו.
יהיו מי שיציעו לממשלה הבאה להגדיל את הגירעון. גם מפני שהדבר יוריד את לחץ הקיצוץ הנחוץ, גם כי זה ראוי למי שרוצה להוציא את המשק ממיתון ולספק 300,000 מקומות עבודה בארבע השנים הקרובות. בתוכניות כלכליות שנכתבו בשנה האחרונה מטעם ברק מובעת האמונה שפחות מסים, כלומר יותר גירעון, זה יותר צמיחה. אלה הבלים שהמציאו רופאי אליל כלכליים שייעצו בזמנו לרונלד רייגן, נשיא ארה"ב. ליפאן יש היום גירעון של 10% מהתוצר – לעומת 5% אצלנו – והמשק ממשיך לשקוע תוך יצירת חוב ממשלתי ענק ומסוכן.
הירושה הקשה בתקציב נובעת גם מהונאות רישומיות, בהן מצטיין משרד האוצר. ממשלת נתניהו לא התעסקה בזה. אנשי המקצוע מעדיפים לא לבחון את תרגילי החשבונאות היצירתית של האוצר, כי לא תוקפים חברים. אבל הגירעון שלנו בפועל הוא בערך 5% מהתוצר, ולא כ2. 5%- הרשומים בקופה. במובן הזה הירושה שמקבל ברק מנתניהו קשה הרבה יותר מהירושה שקיבל נתניהו מפרס, שכלל לא היתה קשה.
25.5.1999
