מחקר חדש של שני כלכלנים מעלה, שעד תחילת שנות ה,90– הפער הכלכלי בין הדור הראשון של הספרדים לזה של האשכנזים כמעט נעלם .בדור הבנים ילידי הארץ, לעומת זאת, הפער גדל .בדיקת הנתונים במהלך שנות ה90– מצביעה על החרפה
מי משתכר יותר, האשכנזי הממוצע או הספרדי הממוצע? או בלשונם של אנשי הסטטיסטיקה: האם הכנסת משק בית שראשו יליד אפריקה-אסיה גדולה או קטנה מהכנסת משק בית שראשו יליד אמריקה-אירופה? כיוון שאנחנו עומדים ערב פריצתה של המהפכה הספרדית מבית מדרשה של ש"ס, מעניין לדעת קצת על העובדות.
בימים אלה התפרסם, מטעם המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר, מחקרם של ד"ר נילי מארק וד"ר חמי גוטליבובסקי, מרצים לכלכלה באוניברסיטת תל אביב" :פער בין-עדתי בישראל בראשית שנות ה. "90- המחקר מבקש לבחון את ממדי הפער הכלכלי בין העדות היהודיות בישראל. " האם הבעיה החמירה, האם שינתה את פניה"?
מן המפורסמות הוא שהציבור היהודי מתחלק לשניים: אלה שיש להם, והם אשכנזים; ואלה שאין להם, או שיש להם מעט, והם בני עדות המזרח. ועוד ידוע כי הפער הזה הולך וגדל. באמצע שנות ה70- הפער בהכנסה של משק הבית הממוצע היה 18% לטובת משק הבית האשכנזי. באמצע שנות ה80- הפער ירד קצת, לכדי . 15% צמד החוקרים נדהם למצוא כי בראשית שנות ה90- התהפכה התמונה. משק הבית שבראשו יליד ספרד היה בעל הכנסה ממוצעת העולה בכ5%- על זו של משק בית שבראשו – כן, כך זה מוגדר, בלשון זכר – יליד אשכנז. במובן המספרי יכול מי שרוצה לטעון כי המהפכה הספרדית התחילה בשבוע שעבר, אך הסתיימה לפני שמונה שנים, מועד הבדיקה האחרון של גוטליבובסקי ומארק.
החוקרים לא כל כך האמינו. "הממצא שהובא לעיל אין בו כדי לומר, בהכרח, כי השתנה הכיוון של הפער בישראל. ייתכן אפילו שהוא מעיד על הגברת הקיטוב בחברה כולה. . . המימצא מעיד על קשיי הקליטה של העולים (רובם מארצות אירופה – ג. ע(. בתקופה הראשונה לבואם בארץ. . . לאורך זמן חלק מהעולים עתיד לשפר באופן משמעותי את מעמדו הכלכלי. " בעברית מעט קלה יותר אפשר לומר שהחוקרים גילו מימצא מדהים: יליד ספרד משתכר יותר מיליד אשכנז. ההסבר שהם נותנים לו הוא באירוע חד פעמי: העלייה מרוסיה. בתוך כמה שנים תשתנה התמונה, הם אומרים, ונחזור לפער לטובת האשכנזים.
אולי. מימצאי המחקר נעשו על פי עיבוד של סקרי הכנסות מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לקחתי לידי את סקר ההכנסות לשנים 1997 ו,1998- מידע שלא היה בידי החוקרים. ב'97- המשפחה שבראשה יליד ספרד השתכרה בממוצע 10,165 שקל לחודש ברוטו. המשפחה שבראשה יליד אשכנז השתכרה 10,361 שקל לחודש. לכאורה צדקו החוקרים במסקנתם. האשכנזים שוב ניצחו, אבל הפער קטן מאוד.
לעומת זאת ב,1998- השנה האחרונה לגביה יש נתונים, משק הבית של יליד ספרד השתכר 11,211 שקל לחודש לעומת 10,978 שקל למשק הבית הממוצע של יליד אשכנז, שוב פער קטן לטובת הספרדים.
הדבר המדהים בנתונים הללו הוא עד כמה קטן הפער בין העדות. בשנתיים האחרונות שלגביהן יש מידע הפער בהכנסה הממוצעת עומד על כ200- שקל לחודש. שנה אחת לטובת צד א' ושנה אחת לטובת צד ב. ' כסף קטן שמוביל מסקנה אחת חשובה: המוצא העדתי לא משחק תפקיד בפערי ההכנסה שממילא בקושי קיימים בקרב הציבור הזה.
"כסף נדבק לכסף"
רוב הישראלים היהודיים אינם חיים במשק בית שראשו יליד אשכנז או ספרד. רובנו חיים במשקי בית שבהם ראש המשפחה הוא ישראלי. זה הדור הראשון לישראליות, ויש כבר דור שני לישראליות. מה קורה אצל ילידי ישראל?
המצב חמור הרבה יותר מאשר בדור המייסדים. באמצע שנות ה70- הפער בין ראש משפחה ישראלי ממוצא אשכנזי לבין ראש משפחה ישראלי ממוצא ספרדי היה . 24% הפער גדל באמצע שנות ה80- ל ,47%-וירד בראשית שנות ה90- ל. 33%- התמונה נראית עוד יותר גרועה כאשר מסתכלים לא רק על ההכנסה של ראש המשפחה, אלא על הכנסת המשפחה כולה. בממוצע הפער מגיע עתה לכ,50%- לאחר שעמד על כמחצית מזה באמצע שנות ה. 70-
החוקרים הלכו לבדוק גם את דור הישראלים השני. כאן מדובר בקבוצה קטנה ובעיקר צעירה. התמונה המתקבלת היא שאין כל שיפור במצב.
איך זה קורה שאצל דור המייסדים, הוא דור הדי. די. טי והמעברות, יש הכנסה שיוויונית יחסית עם נטייה לטובת הספרדים, בעוד שאצל הדור הישראלי הפערים צומחים?
מהמחקר עולים כמה הסברים אפשריים:
• האשכנזים מדור המייסדים הם יותר "פרוטסטנטים" מהספרדים ) אחד ההסברים היותר מקובלים לצמיחה הכלכלית וההתעשרות של אירופה הוא באימוץ האתוס אליו הטיף הכומר הפרוטסטנטי מרטין לותר: החיסכון. ( התמונה הישראלית חושפת אשכנזי וספרדי בעלי הכנסה כמעט זהה אך דפוסי צריכה וחיסכון שונים. הספרדים, בהכללה, צורכים יותר וחוסכים פחות. לכן הם מורישים לילדיהם פחות הון. מה שמסביר מדוע פערי ההכנסה אצל הילדים – הדור הראשון לישראליות – דווקא גדלים.
• האשכנזים השקיעו בעבר בהשכלה ומשקיעים בה בהווה יותר מהספרדים. להשכלה יש תמורה גבוהה מאוד בשוק העבודה. השכלה, ביחד עם ותק, הם שני הגורמים המשפיעים ביותר – לפחות על פי המידע הכלכלי – על ההכנסה. אצל ילידי חו"ל האשכנזים יש הרבה השכלה, אך מעט ותק. אצל ילידי חו"ל הספרדים יש מעט השכלה והרבה ותק. הקיזוז ההדדי הביא לשיוויון בהכנסה. אך לגבי הדור הישראלי הוותק הוא דומה, ומה שמכריע הוא ההשכלה. הממדים גדולים ביותר: נילי מארק מצאה כי כל שנת לימוד "שווה" תוספת שכר של כ. 8%- באמצע שנות ה70- כל שנת השכלה היתה "שווה" רק כ. 3%- פירושו של דבר שעם הזמן הערך של השכלה הולך וגדל. מי שגורע השכלה מילדיו, גוזר עליהם עוני עתידי. זה, בגדול, מה שעושה "ההשכלה" החרדית לבניה ולבנותיה.
• צריך לדעת עם מי להתחתן. הנתונים הסטטיסטיים רשומים עם הטיה מאצ'ואיסטית, בהיבט גברי. כאמור, החוקרים מצאו כי אמנם יש פער גדול בין ההכנסה של ראש משק בית אשכנזי מול ספרדי, אך הפער בהכנסה המשפחתית גדול עוד יותר. מנין ההבדל? מהאישה. בשני העשורים האחרונים יש כניסה מאסיבית של נשים לשוק העבודה, והן תופסות מקום חשוב מאוד בכושר ההשתכרות המשפחתי. "כסף נדבק לכסף", מסביר חמי גוטליבובסקי. משכילה תינשא למשכיל. בור לבורה. עני לענייה. כך העוני מעצים את עצמו.
• פערי ההכנסה גדולים בהרבה ממה שמשתקף בנתונים שהובאו במחקר. סקר ההכנסות בודק את מצב השכירים. החוקרים לא נכנסו למצבן של משפחות של מובטלים. גם לא של אלה שבוחרים שלא לעבוד, כמו תלמידי ישיבות. אם מניחים, וכך ראוי לעשות, כי בקבוצות הללו מצויים אלה שממילא היו עניים, או אז נבין שהתעצמות העוני בקרב משפחות שכאלה מהירה עוד יותר.
השמאל משלם את המחיר
יש לסיפור הזה היבט פוליטי מעניין. הצמיחה המהירה של הפערים התרחשה, בלוח השנה הפוליטי, דווקא בשנים בהן היו הליכוד והימין בשלטון. למרות זאת, לפחות על פי דפוסי ההצבעה, רוב בוחרי הימין הם נפגעי הפער שהימין, לכאורה, אחראי לו. אם יש סיבה מרכזית אחת לכך ששלטון העבודה לא מתקן את העוולות של שלטון הליכוד היא מצויה בכך שמפלגת העבודה אימצה לעצמה את כל היעדים הכלכליים של הימין: צמצום מעורבות הממשלה, הפרטה, תחרותיות, גלובליזציה. הימין הכלכלי – הן מזן הליכוד והן מזן העבודה – עומד ברקע של אי השיוויון, אך את המחיר הפוליטי משלם השמאל. בבחירות האחרונות אפשר, אולי, למצוא סימן ראשון לתפנית: הציבור שמשלם את מחיר הפער מתנער מהימין הפוליטי. אלא שהוא בוחר בחלופה גרועה לא פחות, מבחינתו – הנהגת ש"ס.
האם יש לקח לסיפור הכלכלי הזה? די ברור היום שאין כמעט מה לדבר על אפליה עדתית בכלכלת ישראל (למעט ערבים . (ובלשון החוקרים: "בשוק העבודה שורר אי שיוויון גבוה מאוד, אלא שאין לכך בסיס עדתי, אלא שוני בתכונות יוצרות הכנסה ובעיקר השכלה ואיכות ההשכלה. " המערכת הכלכלית אינה עושה אפליה על בסיס עדתי בקרב היהודים. הספרדים לא מופלים לרעה מול האשכנזים. הפער שקיים מקורו בהשכלה. ממשלת רבין הגדילה את תקציבי החינוך ב,40%- אך שפכה את כל הכסף למשכורות המורים, ולא לתועלת התלמידים. ומאז, רבותי וגבירותי, שום דבר לא זז.
הלקח השני עוסק באיכות ההשכלה. יום לימודים ארוך חיוני כבייביסיטר. הוא מאפשר לנשים לצאת לעבודה, ובכך הן למצוא מימוש עצמי, והן להביא הכנסה למשפחה. לתלמידים יום לימודים ארוך אינו אלא סיוט מתמשך. מה שחשוב הוא איכות החינוך, לאו דווקא כמות השעות. וזה אומר מבחני הישגיות למורים ולבתי הספר כדי להתגבר על הפערים שנובעים מהבית שממנו באים התלמידים.
15.9.2000
