" המוטיבציה שלי," הסביר מומי דהן, היתה להבין איך זה שש"ס זכו ב17– מנדטים בבחירות האחרונות לכנסת. " התמיהה של היועץ הכלכלי הבכיר למנכ"ל האוצר היא בהחלט במקומה. נכון שב30– השנה האחרונות יש גידול בפערי ההכנסות ובאי השיוויון הכלכלי, אבל זה רק כשמסתכלים על הברוטו. בהכנסות נטו, הפערים נשארו פחות או יותר כפי שהיו. אם מסתכלים על הפער בשיעור הזכאים לתעודת בגרות (כלומר, אחוז מקבלי התעודה מתוך סך כל השנתון) – התמיהה מתגברת. אצל המוסלמים, בדור ההורים רק 7% מהאבות זכו בתעודה הנכספת. היום זה . 30% אצל הדרוזים, 3% מהאבות קיבלו תעודה לעומת 50% מהבנים . אצל הנוצרים - 26% מהאבות הצליחו במבחנים, לעומת 55% מהבנים, ואצל אבות היהודים שיעור ההצלחה היה 51% ועתה הוא . 55% על–פי כל מה שידוע, השכלה היא מפתח להצלחה. ואכן, רמת החיים עלתה ובשיעורים ניכרים. אז מדוע ש"ס מצליחה כל כך? ומדוע בציבור הערבי המפלגות הדתיות חוגגות, והקומוניסטים מצטמצמים?
דהן מצרף שלושה פרטנרים לפתרון כתב החידה. כל הרביעייה פועלת במסגרת קבוצת ואן–ליר לצדק חברתי. פרט לאיש האוצר, מצויים בצוות שמואל שי, אייל דביר ונטליה מירונצ'ב. התמונה של ישראל בסוף המאה ה 20– נראית, עוד הגדרה של דהן, מעצבנת ועגומה. "
נוצרים מצליחים יותר מיהודים
החוקרים ביקשו להתלבש על נושא אחד: ההצלחה בבחינות הבגרות. לא רק שהנתונים סביב המבחנים האלה זמינים, אלא שהמחקר הישראלי הראה לא פעם את חשיבותה של ההשכלה להצלחה כלכלית וחברתית. בדור ההורים של מי שהיו בני 21–18 באמצע העשור האחרון, זכו בבגרות כ40%– מהשנתון. כעת השיעור הוא . 56% המצב נראה משופר. האמנם?
החוקרים בדקו כ60– אלף נערים ונערות, מתוכם כ48– אלף יהודים וכ12– אלף ערבים. הרעיון המחקרי היה לבדוק מה עומד מאחורי ההצלחה בבגרות, ובמיוחד באיזו מידה קשורה ההצלחה למוצא העדתי (בקרב היהודים) או למוצא הדתי (בין יהודים, נוצרים ומוסלמים. ( לחוקרים לא היה מידע על טיבה של תעודת הבגרות, אלא רק על קיומה או חוסר קיומה. אבל גם במבחן הפשוט הזה, ישראל ספגה מכה.
הממצא הראשון מוכר למדי. שיעור ההצלחה של יהודים הוא 60% ושל לא–יהודים רק . 39% בחלוקה הזו ,כך זה נראה, היהודים דופקים את הערבים. מתברר שזה מורכב הרבה יותר. מה שעוד מוכר הוא הפער בין בנים ובנות. 49% מהבנים מצליחים לעומת 64% מהבנות. ובלשונו הציורית של דהן: את הבנים לייאור תשליכום, ואת הבנות – תחיון.
התמונה הבין דתית מפתיעה. הקבוצה המצליחה ביותר בישראל היא הנוצרים, עם ,63% לעומת 60% אצל היהודים, 50% אצל הדרוזים ו34%– אצל המוסלמים. הבנות, בכל קבוצה דתית, עדיפות בצורה מובהקת על הבנים. החוקרים מנסים לנחש מדוע, וחושבים כי אשם גדול מצוי בחינוך הטכנולוגי (אופציה בעיקר לבנים) שלא מעמיד בעלי תעודות בגרות. גם העובדה שחלק מהבנים נשלח לעבודה בגיל צעיר יחסית מורידה להם את הסטטיסטיקה.
דור שני בארץ: הפער הגדול ביותר
החוקרים בדקו בני נוער יהודים שנולדו בחו"ל (והוגדרו כמזרחיים או מערביים, בהתאם למקום הלידה ;(בני נוער שנולדו בארץ, אך שני הוריהם נולדו מזרחיים או מערביים, והוגדרו כדור ראשון; בני נוער שנולדו כאן, גם הוריהם נולדו כאן ורק הסבים מחו"ל, והוגדרו כדור שני. באמצע יש תת קבוצות נוספות כמו אלה שנולדו כאן, אך הורה אחד הוא מערבי והשני ישראלי, או אלה שהתערובת מצויה רק אצל הסבים והסבתות, ועוד.
מה היינו חושבים על פערים עדתיים שכאלה? כל אדם שנשאל היה בדעה שהפער בהצלחה בהשגת תעודת בגרות בין יליד ארה"ב לבין יליד מרוקו יהיה גדול בהרבה מאשר הפער בין ישראלי שהסבא שלו מברוקלין לבין ישראלי שהסבתא שלו מקזבלנקה. כלומר, שככל שאנחנו מתרחקים מדור הגולה ונהיים יותר ישראליים, כך יצטמצם פער ההצלחה במבחני הבגרות. עובדה: דור ההורים הצליח הרבה פחות מדור הילדים.
כאן ההפתעה השנייה. ככל שאנחנו הופכים ישראליים יותר (לפחות ב3– הדורות שנחקרו,( כך הפער בהצלחה הולך וגדל. בין ילידי חו"ל, הפער בהצלחה בין מערבי למזרחי הוא . 19% בדור השני (כשבני הנוער ישראלים, הוריהם ישראליים ורק הסבתות מהגולה) – הפער עולה ל. 25%– כותבים החוקרים: קבוצות המוצא מסתדרות כאילו עמדו במסדר צבאי קפדני במיוחד. . . . בראש המסדר עומדת קבוצת המוצא של ישראלים שהוריהם ישראלים והם מערביים על פי יבשת הלידה של הסבים. בקבוצה הזו, 80% מהשנתון זוכה בתעודת בגרות. בסוף המסדר מתייצבת קבוצת המוצא של מזרחיים על–פי ארץ לידת התלמיד, עם שיעור הצלחה בבגרות של . "46%
או במילים אחרות: זה נכון שבני הנוער מוצלחים יותר מהוריהם, אבל ההצלחה גוברת עם מידת המערביות במשפחה. במובן הזה, נישואי תערובת מסייעים מאוד. הרב עובדיה יוסף, שהשבוע דרש מחזור תפילות נוסח בגדד לחיילים ספרדיים – טועה. הוא צריך לדרוש נוסח מעורב (בגדד–ורשה) ולחייב בו את כ–ו–ל–ם.
הגידול בפערי ההצלחה בבגרות עשויים לתרום להבנת התנאים להצלחה האלקטורלית של תנועת ש"ס. " אבל, הם מוסיפים, הצלחתה של ש"ס עלולה להרחיב עוד יותר את הפער העדתי. " מדוע? כי שיעור בעלי תעודת בגרות עלול עוד לרדת בקרב צעירים ממוצא מזרחי, שמצטרפים למוסדות לימוד של תנועת ש"ס. " הגורם המרכזי לפער: השכלת ההורים.
עד כאן העובדות
הגורם המרכזי שנמצא כעומד ברקע הפערים הוא השכלת ההורים. שני ההורים, ולא רק האב. מדוע חשובה האבחנה הזו? כי משרד החינוך מגדיל תקציבים למזרחיים על–פי השכלת האב. זו טעות חמורה. אפשר ללמוד מכאן עוד דבר. שבכל זמן נתון, חשוב לדאוג להשכלת בני הנוער, אבל חשוב מאוד גם להשקיע בהשכלת ההורים. זו מכרעת ביכולת הילדים להצליח הרבה יותר מכסף. ההכנסה והרכוש של ההורים פחות חשובים מהשכלתם (זה נכון לגבי יהודים בלבד. בקרב הערבים להכנסה יש השפעה גדולה. ( כסף עוזר, ועוזר המון. אבל משרד החינוך, כך דהן, נותן משקל שווה בהעדפה מתקנת להשכלה ולהכנסה של ההורים. טעות. הכפלת ההכנסה מגדילה את ההצלחה בכ. 3%– הכפלת ההשכלה של ההורים – בכ. 30%–
הפתעה נוספת היא המחשב. זה לא הלימון שמוסיף המון. זה המחשב. בכל רמת הכנסה והשכלה של ההורים, המחשב מוסיף כ10%– להצלחה של הנוער במבחני הבגרות. אולי זו היכולת להשתלט על טכנולוגיה, או שאולי זה כלי חשוב לסיפוק סקרנות, אבל זה עובד נפלא, לדעת החוקרים.
תקציב משרד החינוך אינו יעיל
ואחרי כל זה עולה השאלה הבאה: אולי, לא נעים לומר, הפער הדתי והעדתי משקף פער יכולות? אחד התרגילים הנאים ביותר שעשו החוקרים הוא לנטרל את מרכיב ההכנסה, מרכיב ההשכלה של ההורים, הרכוש, מספר הילדים במשק הבית ולשאול: מה ההסתברות להצליח בתעודת בגרות על פי מוצא דתי או עדתי. התשובה: אין הבדל. ואם יש, אז, ובמידה זעומה, לנוצרים יש יתרון על פני כל השאר.
לזה יש מסקנה תקציבית: מכיוון שמשרד החינוך משקיע כמיליארד שקל בתוכניות להעדפה מתקנת, המסקנה לגבי הכסף הזה היא חד משמעית – הוא מבוזבז. אם תקציבי משרד החינוך היו יעילים, היינו מוצאים כי בנטרול תכונות ההורים, המזרחיים (שנהנים מהתקציבים) היו צריכים להצליח יותר מהמערביים. במידה מסויימת, זה מאשר ממצא של דני בן–דוד מאוניברסיטת תל–אביב שמצא כי בהשוואה בינלאומית, ישראל מוציאה יותר כסף לחינוך, אך עם הישגים פחותים
4.5.2001
4.5.2001
