בעוד רבים מתושבי ישראל ניסו לנפוש באתרי התיירות ואגב כך להתפקק על הכביש, אני ניצלתי את ההזדמנות הזו, ואת החופשה של עובדי המדינה – כדי לתור את אתר האינטרנט הממשלתי. שם, למרבה הפלא לא מתנכלים ללא מחוסנים. לא נדרש תו ירוק. ואין פקקים. מטרת הטיול שלי היתה לבדוק כמה פליטות מזהמות נוצרות עת אני מטייל לגליל במכונית וכמה פליטות מזהמות נוצרות עת אני טס ללונדון.
לעצור בירוק
יש בישראל שתי מפלגות בלבד: מפלגת מכחישי קורונה וסרבני החיסון, ומפלגת המחוסנים, שלשיטתם צריך לקרוע את הצורה למכחישים. האם המכחישים מגדילים את שיעורי התחלואה?
נניח שהחיסון
תופס ב – 100%, כלומר שמי שמחוסן לא חולה ולא יהיה חולה. אם כך, כל החולים שישנם
ושיהיו שייכים למכחישים, מפלגת המיעוט. בהנחה הזו אכן אפשר לקרוע להם את הצורה
ואפשר לחיות עם קורונה באותה שלווה שבה אנו חיים עם הבן דודה שלה – השפעת.
ההפגנה והירח
בעונת החגים הנוכחית, חודש תשרי של היהודים, הפוליטיקה במובנה הרחב צונחת. אלמלא הקורונה אפשר היה לסגור את השיח הציבורי. טוב, על כן, שיש את בנימין נתניהו שמשחק אותה קומיקאי עת הוא מגחך את בנט ו/או ביידן. גם הבלוג הזה החליט לצאת מהעולם הרציני אל הגיחוך. לפיכך אציג כאן כמה מהזוכים בפרס איג נובל ל – 2021 ואת המועמד שלי לפרס ל 2022.
רגולציה לאינטלגנציה
במפגש של כמה אנשים בני 70+ סיפר אחד המשתתפים כי התבקש לשלם את דמי ועד הבית ב– 12 צ'קים, אחד לכל חודש. האיש קשיש אבל נאור דיגיטלית, והביע פליאה על "הנוהג המוזר הזה". הוא ביקש לבצע העברה בנקאית או לשלם באמצעות אחת האפליקציות מסוג ביט, פייבוקס, פיי וכו'. מקצת המשתתפים לא ידעו כלל במה מדובר. ולכן גם לא הבינו את הצרות הצפויות.
השיחה "הקשישה"
והלא-ממש חשובה הזו עלתה בראשי עת קראתי את מאמרו האחרון של דארון אסמוגלו (Daron Acemoglu). אבל תחילה
נעשה הכרות קצרה עם האיש.
כמו עמיתיו, גם
הפרופסור לכלכלה הזה מ MIT נמדד במספרם ואיכותם של מאמריו, ובמספר המצטטים
אותם. ציטוטים זו הגירסה המלומדת של ה"לייק" המטופש של פייסבוק. נכנסתי
לאתר שמודד את יכולותיו של אסמוגלו ומצאתי כי הוא צוטט כ – 180,000 פעם. נדמה לי
כי אם היה שחקן כדורסל הוא היה נכנס עם מספר קליעות כאלה ל"היכל
התהילה".
אגירת מידע
המאמר עוסק בבינה
מלאכותית (AI). בעוד הדוגמא דלעיל על העברת כסף באופן
דיגיטלי היא בבחינת הפטיש והמברג של עולם המיחשוב, הבינה המלאכותית היא, לעת עתה,
פסגת הישגיו: מכונה שלומדת ויודעת לעשות דברים. ויש המצפים למכונה שתוכל לייצר
דברים שאפילו בני אדם לא יצרו קודם לכן. על גבול המדע הבידיוני.
התזה של אסמוגלו
היא שיש סכנות חברתיות, פוליטיות וכלכליות בבינה מלאכותית. והסכנות האלה יתממשו
אלא אם המדינה תתערב ותקבע כללים – רגולציה – של מה ואיך מותר ובמיוחד אסור.
כולנו מודעים
לאגירת המידע באמצעים אלקטרונים ורבים אף נהנים מהיכולת הזו. למשל כאשר הטלפון שלנו
זוכר עבורנו את כל מספרי הטלפון של מכרינו. או כאשר הקשת אות אחת על מקש מנוע
החיפוש "מולידה" מיד את האופציה המבוקשת על ידינו. אלא שלצד הסכנה
לפרטיות, נולדת כאן בעיה כלכלית. המושג היסודי בכלכלה יעילה וטובה הוא מידע. מידע
שאין לכולם פוגע בתחרות. מכאן החוק הבורסאי האוסר שימוש ב"מידע
פנים". אלא שמידע הנצבר בידי תאגידים
כמו גוגל, אמזון, פייסבוק ואחרים אינו גלוי לכל ונמכר למי שמוכן לשלם, ולשלם יותר.
כך נוצרת תחרות לא שיוויונית ובעל המאה נהפך לבעל השליטה. מה שמאפשר גם לבעל המאה
לעשות מניפולציות במידע לטובתו או לטובת מי שמשלם לו.
פחות הכנסה לעובדים
אסמוגלו חושש
ששימוש יתר כנ"ל יפגע באנשים עובדים הן בהפעלת מנגנוני בילוש ופיקוח
דיגיטליים על העבודה, הן באמצעות פיטורין והן באמצעות הורדת שכר. נכון, לעיתים
עובד א' מפוטר (ראו סניפי בנקים שנסגרים) אבל מובטל ב' מועסק בהפעלת בינה
מלאכותית. אבל החשש הוא שכוח השוק של תאגידי המידע יביא לצמצום העבודה והפחתה
בהכנסה. ויש חשש נוסף: כבר עתה ניכרים ניצנים ששימושי הבינה המלאכותית באים להחליף
שיקול דעת של עובדים.
איפה הממשלה
ולבסוף הסכנה
למשטרים דמוקרטים כאשר אנשים מגלגלים מה שנראה כ"מידע" הלאה והלאה.
ייצור תיאוריות קונספירציה (זוכרים איך המשטרה "הרגה" חולה קורונה לא
מחוסן?). החלשת העבודה המאורגנת והגדלת חלקו של ההון בהכנסה הלאומית.
התשובה לשאלת
מניעת הסיכונים מצוייה, לדבריו, בידי הממשלה. ניקח לדוגמא את תאגיד NSO שפיתח תכנת ריגול ומכר
אותה – כך דווח - למשטרים דיקטטוריים ולאירגונים מפוקפקים. האם אני יכול לייצר רעל
ולהפיץ אותו – תמורת תשלום – למי שאני חפץ לתיתו? כמובן שלא. מהו רעל בבינה
מלאכותית? הנה עניין לממשלה לעסוק בו. המשטר הנוהג היום, זו המסקנה העיקרית, שבו
התחום הזה משולל כל פיקוח – הוא מסוכן לעתידנו.
אסמוגלו, על כן,
מצטרף לשורה קטנה מדי של כלכלנים הטוענים כי "התחרות החופשית" כמזור
לכלכלה היא בלוף שמכסה על האינטרסים של בעלי המאה. הוא חד משמעי: צריך פיקוח מוקפד
על הבינה המלאכותית.
מעניין אם יהיו
180,000 לייקים למאמר הפסימי הזה שקריאה בו לא מומלצת לאנשים נטולי תואר ראשון
ויותר במתמטיקה.
טיפ לפריבילגים
ידידי י"ב ידוע בקרב רעיו כמתנגד לנוהג ה"טיפ" – הלא הוא התשר, הנפוץ בעיקר במסעדות אך ידוע גם במספרות לנשים (אבל לא לגברים) בהן יש חפיפת שיער. כמה מחבריו בדעה שהתנגדותו מקורה בקמצנות, הניכרת גם בעובדה שהוא חובש בגדים שפג תוקפם מבחינה אופנתית וגם בדבקותו בפלאפל על אף שהערייס זוכה בשנים האחרונות בבכורה בתחרות הג'נק פוד הפופולרי.
to bit or not to bit
באמצע השבוע
האחרון נכנס לתוקפו חוק באל סלוודור ולפיו הביטקוין הוא מעתה מטבע רשמי במדינה. יש
סיכוי שהמדינה תיכנס לספרי ההיסטוריה כמדינה הראשונה עם ה"מטבע" הזה.
ויש המנבאים שהיא תיכנס להיסטוריה גם כמדינה האחרונה.
עיתון "הארץ" סיפק למחרת כותרת משעשעת "תקלות בהשקת הביטקויון באל סלוודור הפילו את המטבע ב – 17%". מה שמשעשע הוא שהשערה האחרונה בזנב הפיננסי מזיזה את המטבע שנולד במטרה להיות הכי יציב בעולם, לפחות לדעת עורך הידיעה שמקורה בבלומברג וסוכנויות הידיעות.
עניין בטחוני ביותר
"מעריב":
"סגר כללי יוטל על אזור יהודה ושומרון והמעברים ברצועת עזה במהלך חגי
תשרי".
"ככר השבת": "סגר כללי יוטל על שטחי יו"ש במהלך החגים".
דובר צה"ל: (לפי הדווח ב"הארץ") "צה"ל הודיע כי יטיל סגר כללי על הגדה המערבית ויסגור את המעברים לרצועת עזה."
שאלה: איזה
מהדיווחים האלה הוא אמת?
מבחן פיז"ה לח"כים
"הכנסת
אישרה אמש בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה לשנים 2021-2022. התקציב ל – 2021
יסתכם ב 432 מיליארד שקל ושל 2022 ב – 452 מיליארד שקל. הגירעון השנה יהיה 6.8%
ושל השנה הבאה 3.9% כך מוסרת כתבתנו יערה שפירא".
כך, עם שינויים קלים,
נמסר במהדורת השעה 6 בבוקר ביום שישי האחרון ברשת ב' של תאגיד השידור הציבורי. לא
משהו דרמטי. יהיו שיאמרו אזוטרי. ויש האומר: הונאה.
