מן המפורסמות
הפסיכולוגיות הוא שכאשר נזקק אדם לטיפול נפשי די מהר מגיעה השיחה להורי המטופל,
וכמעט תמיד לצדדים השליליים שלהם, ובעיקר ביחסם אליו בעודו ילד. לפסיכולוגים יש בכך שתי תועלות חשובות: כמו לקברנים, גם לפסיכולוגים יש אוכלוסיית לקוחות מובטחת. והשניה,
שהמטופל מבין שמצבו נוצר גם בגלל ההורים,
ולכן אין זו "אשמתו".
המקבילה
הפוליטית היא שהאשם במצבם העגום של החטופים הישראלים בעזה הוא אירגון החמאס שתקף
באכזריות וכו' ב־7 לאוקטובר 2023. אלא שההתקפה התאפשרה הודות לשרותי הטיפול
הפיננסי־אימהי של ממשלות ישראל במשך תקופה ארוכה.
ובתמצית:
ההורים הם המנוולים. והמאמר הזה בא לתת לממצא הזה עדויות מהתחום הכלכלי.
לא
מכבר אוזכר כאן הוויכוח במפלגת הלייבור בבריטניה בעניין קיצבאות ילדים. הממשלה שם
בדעה שסיוע לילדים צריך להינתן באמצעות שירותים כמו שעות חינוך, חוגים, ארוחות,
ביגוד. קבוצה במפלגה בדעה שיש להנהיג קיצבאות ילדים דמויי החוק הישראלי: יותר כסף
עבור יותר ילדים.
קיצבה או הטבת מס
השבוע
פורסמו ניירות עבודה שעסקו בעניינים האלה ומאחר והפרשנים הפוליטיים בדעה שבתוך כמה
חודשים יהיו בחירות לכנסת, מובא כאן פרק
במדיניות רווחה – נושא שסביר להניח לא יזכה לקטטות פוליטיות כי כל המפלגות מאושרות
ממצב ילדינו. ואת כמות ילדי האוייב אנחנו דואגים להפחית.
המחקר הראשון עסק בעניין טכני: מה ההשפעה של המעבר בשלושים השנה האחרונות מקיצבאות
להטבות מס. ההבדל הוא בכך שקיצבה ניתנת לכל, בעוד שהטבת מס מיטיבה רק עם מי שעובד.
החוקרת בדקה את המעבר בארה"ב, קנדה ובריטניה.
הממצא: "ברוב
המכריע של המקרים, העדויות משלוש המדינות הללו מצביעות על כך שלזיכויי מס יש
השפעות חיוביות על ילדים במגוון רחב של תחומים. מחקרים הראו שזיכויי מס מעלים את
משקל הלידה של תינוקות, משפרים את הבריאות וההישגים של ילדים, מגבירים את ההשכלה,
מעלים את רמות השכר ומפחיתים עוני בבגרות."
אבל, מזהירה
החוקרת, כלל לא ברור אם ההשפעה החיובית על הילדים מקורה בתוספת הכסף או שמא בכך
שההורים עובדים.
תעלולי הכסף
תשובה
אפשרית לקושייה נמצאת במחקר השני. הוא פותח במוסכמה ולפיה ההשקעה בגיל הרך עושה פלאים.
למשל, לבטח בהשוואה להשקעה בחינוך תיכוני. מכאן פונים 15 החוקרים לחידת השעה: האם
העברות כספיות להורים – בקיצבאות ילדים ו/או הנחות במס - משפיעות על מצב הילדים
שעברו ממעמד תינוקות בני יומם למעמד ילדים בני 4־6.
מדגם
של אמהות קיבלו מענק כספי ללא תנאי. הן בחרו בין 333 דולר לחודש לבין 20 דולר
לחודש. המענק לא פגע בזכויות הנשים המוענקות בחוק.
הממצא
המרכזי: פערי הכסף לא השפיעו על היכולות הקוגניטיביות והלשוניות של הילדים.
טובת הילד?
זה
הזכיר לי ידיד בריטי, עובד סוציאלי במקצועו עם התמחות בסכנות שבהורות. כמעט בכל
מדינה מערבית מאפשר החוק לשלול הורות מאנשים שפוגעים בילדיהם/מתפקדים רע במיוחד.
ההכרעה היא בבית משפט.
הידיד
סיפר כי הוא מתעתד להגיע לישראל. מתברר שמשרד הרווחה בלונדון מצא משפחה חרדית שבה מתעללים
בילדים, בית המשפט אישר והידיד נתבקש למצוא משפחה אומנת. ההורים הביולוגיים ביקשו
שמשפחת האומנה תהיה חרדית, ולא מבריטניה שבה הם מוכרים.
ועל אף
שההורים הביולוגיים הוכרזו לא כשירים להורות, משרד הרווחה הבריטי מצא שהם כשירים
למהדרין לקביעת אורח חינוכם, ושלח את ידידי לנתניה שבא"י־פלשתינה למצוא משפחה
חרדית אומנת. טובת הילד? או טובת הביולוגיה?
מסקנה
אפשרית: ילדים יכולים להתפתח יפה גם עם מעט שעות הורות ובלי כסף להורים שלא
משתמשים בהטבה הכספית לטובת הילד.
