לכאורה מה שהיה הוא שיהיה. אין ויכוח עקרוני, אלא רק ויכוח על כסף. מדינת ישראל התפוררה כבר מזמן לשבטיה: עולים, חרדים, חילונים, ערבים, אשכנזים, ספרדים, נשים, גברים. כל שבט מנסה לנגוס בעוגה הכלכלית הלאומית ככל שהוא יכול. את השבט האשכנזי-חרדי כבר ריצה השר אשר על הממון. כך, מספרים, הוא עשה גם עם נציגי המתנחלים ששבטם קרוי מפד"ל. ביומיים האחרונים רבה המהומה סביב הספרדים-חרדים משבט ש"ס.
היקף העוני דווקא ירד
מי שמבין
נכון את המתרחש,
יודע, כי המימצא המדהים הזה מוצדק אם רק נבחין בין עניים מכפייה לבין העניים מרצון, החרדים • הבעיה האמיתית היא התמורה הלא–הולמת לעבודה: מחצית השכירים במדינה משתכרים פחות מ4,300– שקל לחודש • הגדלת
הקיצבאות היא בזבוז אחד גדול
המצב בכי רע: ב1997- היו אצלנו 730 אלף עניים. שנה
מאוחר יותר תפח מספרם לקצת יותר ממיליון ו21- אלף. משהו נורא קורה במקומותינו, ואנחנו לא ידענו. אין ספק, שהממשלה
צריכה באופן
דחוף לעשות משהו לצמצום העוני. נתניהו נזרק מהשלטון בגלל זה. ברק ייזרק מהשלטון אם לא יעשה את
הדחוף וההכרחי הזה.
המחסור במים אינו נובע מבצורת, אלא ממדיניות כלכלית מוטעית •
מה מוטעה? מחיר המים
כשהתבררו ממדי הבצורת אשתקד הורה נציב המים על קיצוץ מכסות מים לחקלאים לשנת . 1999 מה קרה לקיצוץ של 40% במכסות, קיצוץ שהיה אמור לחסוך למשק המים 360 מיליון מטר מעוקב) קוב?( להערכת מקורות, ספק המים המרכזי בישראל, הקיצוץ יסתכם בכ. 5%- נציבות המים טענה כי אנשי מקורות מעוותים את הממצאים וכי הקיצוץ יהיה של . 13% גם אם הנציבות צודקת, זה לא פותר את הבעיה.
להעלות גיל הפרישה מעבודה
קיימים שני נימוקים
מרכזיים מדוע ראוי להעלות את גיל הפרישה:
• הנימוק
הכלכלי: אפשר לראות מה יקרה לאוכלוסייה ב50- השנה הבאות. שיעור האוכלוסייה מעל
גיל 65 גדל והולך והוא מכפיל את עצמו בתקופה קצרה זו. מי שאינו עובד הוא בהגדרה נתמך. בין שהוא
נתמך מקרן הפנסיה או
שהוא נתמך של הביטוח הלאומי, המשלם קיצבת זיקנה לכל מי שפורש מעבודה. הגידול היחסי והמהיר בחלקה של
האוכלוסייה המבוגרת משנה לרעה את היחס בין מספר האנשים העובד למספר האנשים הנתמך. היום יש כ630- אלף איש ואישה מעבר לגיל הפרישה. המוסד לביטוח לאומי משלם מדי שנה כ10- מיליארד שקל כקיצבת זיקנה.
כיום מצוי ענף ביטוח הזיקנה בעודף קטן של
הכנסות על פני הוצאות. אבל די ברור ששינוי בגיל האוכלוסייה יביא לגירעון גם בענף
זה.
