לכאורה מה שהיה הוא שיהיה. אין ויכוח עקרוני, אלא רק ויכוח על כסף. מדינת ישראל התפוררה כבר מזמן לשבטיה: עולים, חרדים, חילונים, ערבים, אשכנזים, ספרדים, נשים, גברים. כל שבט מנסה לנגוס בעוגה הכלכלית הלאומית ככל שהוא יכול. את השבט האשכנזי-חרדי כבר ריצה השר אשר על הממון. כך, מספרים, הוא עשה גם עם נציגי המתנחלים ששבטם קרוי מפד"ל. ביומיים האחרונים רבה המהומה סביב הספרדים-חרדים משבט ש"ס.
זו רק השבטיות המתעוררת, או שמא יש משהו בטענות עצמן? האם, למשל, יש קיפוח של חרדים בתקציב המדינה?
לחרדים אין ספק ביחס לתשובה. ח"כ משה גפני טוען בראש חוצות כי התלמיד החילוני הממוצע מקבל פי ארבעה ממקבילו החרדי. החשבון שלו פשוט: הילדים החרדים מהווים 10% מגילאי בתי-הספר אך תקציב החינוך החרדי הוא רק 2. 5% מתקציב החינוך הכולל. הנה אפליה בוטה. גפני היה זה שהציג בזמנו חשבון דומה: כל סטודנט במוסד להשכלה גבוהה מקבל כך וכך אלפי שקלים ,חלקו בסיוע המדינה לאוניברסיטאות. הסטודנט החרדי, שבחר ללמוד תורה בישיבה ולא באוניברסיטה, מקבל אפס קצהו. באמת?
ע"פ מחקריו של פרופ' אלי ברמן, 60% מהגברים החרדים בני 55-25 לומדים (לעומת כמעט 0% אצל החילונים. ( פירוש הדבר, בין השאר, שסטודנט חרדי "לומד" כ15- שנה בממוצע לעומת כ4- שנים של סטודנט באוניברסיטה. עכשיו חשבון התמיכה היחסי מראה שהאוניברסיטאות מקופחות.
חוץ מזה, הגדרת כל מה שנלמד באוניברסיטה כ"חילוני" היא בלוף. רוב הממון הציבורי המופנה לאוניברסיטאות מגיע לפקולטות לרפואה, למדעי הטבע ולטכנולוגיה. רופא זה חילוני? ייצור חשמל זה חילוני? אפילו מינהל-עסקים הוא של כולם. אם חילוניות אקדמית זה ספרות, היסטוריה ובקיצור מדעי הרוח, קל להראות שהאוניברסיטאות בכלל אינן מסובסדות. שכר הלימוד – שתלמידי ישיבות פטורים ממנו, ומשום מה החרדים מתעקשים לא להשתוות בנושא הזה – מכסה את העלות.
במערכת החינוך יש לחרדים עצמאות. זה יפה, אבל זה מה שאין לכל האחרים. החילוני אינו יכול לבחור בית-ספר או תעודת בגרות בלי לימודי יהדות. הוא יכול רק להתקנא בחופש לבחור שיש לחרדים. דרך אגב, החרדים גם פטורים מעונשם של ארגוני המורים ותביעותיהם הכספיות. אם, כטענת החרדים, יש לכך מחיר תקציבי – ולפי דו"ח נאמן זה פשוט לא נכון – פתוחה בפניהם הדרך לחזור לחינוך הממלכתי ולהאכיל את ילדיהם בקש הממלכתי-דתי.
אלא שוועדת נאמן, שהפריכה את טענות החרדים, עשתה עבודה חלקית. החינוך החרדי מקבל כסף גדול מהממשלה שלא באמצעות משרד החינוך. כמעט כל כספי משרד הדתות הולכים לשם. ברשימת הגופים הנתמכים מתקציב משרד העבודה באופן שוטף אין מוסד חינוכי חילוני אחד, ויש, הפלא ופלא, כ250- מוסדות חרדיים. איך זה קורה?
עכשיו, בוויכוח על הבראתה של רשת "מעיין החינוך התורני," ח"כי ש"ס תוקפים את עמיתיהם החילונים על שהעניקו בנדיבותם כספים לקיבוצים, ורק אותם הם מפלים לרעה. נזכיר איפוא את שלושת המבצעים הגדולים של הממשלה בעשור האחרון לחילוצם של פושטי-רגל. החילוץ של קופת חולים כללית עלה להסתדרות בוויתור על שליטתה בקופה ובהתחייבות לשלם חובות של מיליוני שקלים. החילוץ של קונצרן "כור" עלה לחברת העובדים בהעברה של מרבית המניות לנושים ולממשלה. בהסדר הקיבוצים ויתרו הנושים, הבנקים, על חלק מהחוב, והקיבוצים הורידו את רמת החיים וחוייבו בתשלומי ריבית יקרים.
אם ש"ס רוצה השוואה לקיבוצים, בבקשה. שיעבירו את כל נכסי המפלגה ורשת החינוך לטובת הסדר ההבראה. שש"ס תשים כסף בהסדר או תאבד – כמו ההסתדרות – את השליטה במוסדות החינוך שלה. ככה עושים שוויון.
29.12.1999
