המלאכה מרובה. השאלה למה




הטענה כי מס שולי גבוה יפחית את התמריץ לעבוד מפוקפקת הנה נתונים שמתפרסמים היום: 13% מהמנהלים בארץ עובדים יותר מ200- שעות בחודש, למרות המס הגבוה מנגד, שליש מהשכירים העובדים 200 שעות ויותר הם אנשים המשתכרים פחות משכר מינימום



 מדי פעם, במיוחד כאשר התקציב נמצא במצוקה, עולה ההצעה להעלות את שיעור המס השולי למי שהכנסתו החודשית 30 אלף שקל ויותר. מייד נשמעת תגובת הנגד, בעיקר מראשי האוצר, בנק ישראל והמגזר העסקי, ולפיה העלאת המס השולי תפגע בתמריץ לעבוד. היא תביא לצמצום העבודה, לירידה בתוצר ולשאר מרעין בישין כלכליים שעל האדם הנבון להיזהר מהם.



 בעלי ההכנסה הגבוהה הם השולטים במקומותינו, ולכן העלאת המס השולי לא נשקלת בצורה רצינית. זו הסיבה שוועדת בן בסט נתנה לעשירים הרבה יותר משנתנה לבעלי ההכנסות הנמוכות והבינוניות. כאשר מרווחים את מדרגות המס העשיר מרוויח יותר, אלא אם מעלים את המס השולי.


 הטענות על צמצום העבודה בגלל העלאת המס השולי היו תמיד מפוקפקות. עד היום לא נמצא אדם שיוותר על תוספת שכר ועל הכנסה אחרת בגלל שיעור המס השולי הגבוה. מן המפורסמות הוא שהמנהלים של העסקים הגדולים, אלה שמרוויחים הרבה ומשלמים הרבה מס, עובדים המון שעות. הרבה יותר מהעובד הממוצע. והם עושים זאת למרות המס השולי הגבוה. הסטטיסטיקאית מירב גרינשטיין, מהרשות לתכנון כוח אדם במשרד העבודה, מפרסמת היום ממצאים מעניינים על אלה שעובדים הרבה.


 מסקר כוח האדם האחרון דלתה גרינשטיין את הגברים שעובדים יותר מ250- שעות בחודש, ואת הנשים שעובדות יותר מ200- שעות בחודש. יש בארץ כ130- אלף עובדים כאלה. עוד מתברר, כי 13% מכלל המנהלים בארץ מצויים ביניהם – יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסיה. ובל נשכח כי בדרך למס השולי המקסימלי הנוכחי – 50% – עברו המנהלים האלה את המדרגות של 20% ,10% וכו,' ולא נעצרו בדרך מפחד המס השולי העולה. הנה עוד בלוף שנותץ.


 אבל גרינשטיין מצאה משהו מעניין עוד יותר. כמחצית מהשכירים שעובדים מעל ומעבר מבחינת מספר השעות, הם אנשים שהכנסתם נמוכה מ6,000- שקל בחודש. שכרם של רבע מכלל השכירים העובדים שעות רבות מאוד נמוך מ4,000- שקל בחודש. שכרם הממוצע עמד על 10.5 שקלים לשעה.  הנה עוד תגלית מדהימה: שליש מכלל השכירים העובדים שעות רבות מאוד – כלומר 25 אלף איש ואשה – משתכרים פחות משכר המינימום.


 אין פלא שממצאיה של גרינשטיין מתפרסמים תחת הכותרת: „שכירים העובדים מספר שעות רב, מרצונם החופשי או בעל כורחם"? התשובה, כך נראה, היא פשוטה: המנהלים – מרצונם. העניים – בעל כורחם. אחרת אי-אפשר להתקיים.
4.7.2000
שתפו: