ממשלת ישראל ממש גאה בעצמה. כידוע, הרשות הפלשתינית איננה אלא ארגון טרור. על-פי ההסכמים, ישראל משמשת גובה מסים עבור ממשלת אבו-מאזן (תמורת עמלה צנועה של . (3% בשנים האחרונות אנחנו גובים מסים, לוקחים את העמלה, אבל לא מעבירים את הכסף לפלשתינים. מה, השתגענו לממן את הטרור?
בהסכם שרון–אבו-מאזן הסכימה ישראל לשחרר קצת מהכסף הזה. אך במרתפי האוצר טמונים מיליארדים של שקלים פלשתיניים. מה אנחנו עושים איתם? מקזזים.
אם הרשות הפלשתינית לא משלמת חובות לחברת החשמל, ממשלת ישראל, בהסכמת ממשלת פלשתין, מקזזת את החוב מתוך הכסף הפלשתיני. בשנים האחרונות קיבלה חברת החשמל כחצי מיליארד שקל בדרך זו. מה רע בזה?
עם הפלשתינים העסק החשמלי עובד בצורה הבאה: רשויות מקומיות פלשתיניות קונות את החשמל מישראל, או דרך חברת החשמל המזרח-ירושלמית. הן מוכרות אותו לתושבים, גובות את הכסף, ומשלמות. או שלא משלמות, ואז מקזזים. בישראל כל-כך שמחים על תרגיל הקיזוז, שאפילו חברות פרטיות פנו לבית-המשפט בתביעה לממש את התרגיל. יש כיום תביעות פרטיות בכמיליארד שקל.
המצב בפלשתין הוא לא מי-יודע-מה. גם הרשויות המקומיות שם בצרות. העוני מעמיק ואנשים לא משלמים ארנונה. חלקם גם לא משלמים חשמל. לרשות המקומית אין כסף. מה עושים? עושים תרגיל. זה עובד כך: נניח שהרשות המקומית קנתה חשמל ב10- מיליון שקל, וגבתה מהאזרחים 4 מיליון בלבד. מתוכם היא משלמת רק 2 מיליון שקל לחברת החשמל. חברת החשמל פונה לממשלה ומקבלת את היתרה מהקיזוז. לרשות המקומית מצידה נוצרת בשיטה הזו קופה של 2 מיליון שקל (ההפרש בין מה שנגבה לבין מה ששולם. ( מה עושים עם הכסף? חלק הולך לתשלום משכורות לעובדי הרשות, חלק הולך לשיפוץ בית-הספר, חלק לתיקון הכביש וחלק לאגודת הצדקה של החמאס.
התרגיל, מספרים יודעי חשבון, קיים במציאות. הוא יכול לעבוד רק בתנאי אחד: שישראל תקזז. וישראל עושה את זה בשמחה. אז מי מסייע לחמאס?
3. 6. 2003
