בחצות ליל ה־3 במארס יודממו תחנות הכוח של חברת חשמל ובמדינת ישראל תשרור עלטה. כך הודיע השבוע משה גביש יו"ר חברת חשמל. כולם עברו לסדר היום.
ובצדק, כי זה לא יקרה גם בתרחיש הקיצוני ביותר. מדוע עלטה? גביש הסביר כי באותו מועד יפוגו כל הרישיונות של חברת חשמל. דירקטוריון החברה התכנס לדון מה לעשות במצב הזה. מכיוון שהחוק קובע עונשים אישיים למי שיפעיל את החברה ללא רישיונות, החליט הדירקטוריון להורות לחברה להפסיק את ייצור החשמל במועד הנקוב. מכאן העלטה הצפויה.
גביש, כמו רבים אחרים, מעריך כי בשבועיים הקרובים תתכנס הכנסת ותעביר בזריזות חוק שיאריך את תוקף הרישיונות של חברת חשמל לכמה שנים נוספות. אבל אם זה לא יקרה - ורצוי שזה לא יקרה - החשמל לא יזרום.
מדוע רצוי שהחוק לא יתוקן?
מדובר בחוק שיזמו שניים מגדולי חכמינו: בנימין נתניהו (שר אוצר) ויוסף פריצקי (שר תשתיות. ( לשניים הייתה טינה עמוקה לחברת חשמל אותה תירגמו, באדיבות ממשלת ליכוד־שינוי בראשות אריאל שרון, לחוק ששולל מהחברה את רישיונותיה. החברה תוכל לקבל רישיונות רק אם תתפצל לכ־10 חלקים 5) חברות ייצור, 4 חברות חלוקה וחברה אחת לניהול רשת חשמל הם מכרו לנו את הסחורה הפגומה הזו בטענה שמחיר החשמל יירד.
גביש איים בעלטה בכנס שבא לעודד יזמים להקים תחנות כוח פרטיות, שיתחרו בחברת חשמל. כבר שנים שהחוק הסיר מחברת חשמל את מעמדה המונופולי, ומאפשר לאחרים לייצר ולמכור חשמל. בינתיים אף אחד לא קם.
מדוע? העניין הזה התברר באותו כינוס. הן היזמים הפרטיים הפוטנציאליים והן חבורת הניהול של חברת חשמל - אלה שאמורים להתחרות זה בזה - הסכימו על דבר אחד: שמחיר החשמל נמוך מדי. הכל הסבירו כי בכדי שתהיה תחרות בחשמל (שמטרתה, אמר נתניהו, היא להוריד את מחיר החשמל) צריך להעלות את מחיר החשמל.
ומה שיפה בסיפור הזה הוא שהתחלף בינתיים שר התשתיות, והוא עכשיו ממפלגה המתהדרת בדאגתה לאדם הפשוט, ואף הוא מנסה למכור לנו את הבלי התחרות שמעלה את המחיר (על בטוח) בכדי להורידו (אולי. (
עדיף, על כן, שחברי הכנסת יאמרו לממשלה: אם את מאוד מתעקשת לפצל את החשמל לכמה חלקים, ואם את מאוד רוצה לתת מענקים והטבות ליצרני חשמל, אז בבקשה: אבל בלי להעלות את מחיר החשמל. וצריך שבאיסור הזה תיכלל גם הרשות הציבורית המפקחת על מחיר החשמל. מנהלה, אמנון שפירה, כבר דיווח באותו כינוס כי מחיר החשמל יעלה. ומדוע הוא מבטיח להעלות את מחיר החשמל? כי לחברת חשמל יש טענה צודקת כלשהי. באותה עת, סיפר שפירה, נמנעת החברה מהליכי ייעול (שהיו מוזילים את החשמל) כי בעלי המניות (שמם, אגב, אברהם הירשזון ובנימין בן אליעזר) שלה אוסרים עליה לעשות כן. אם בעלי המניות אוסרים על החברה להתייעל, אז שיממנו מתקציבם את עלות ההחלטה - ולא יפילו אותה על משתמשי החשמל בצורת העלאת מחיר.
והיה והממשלה תסרב לחוק שימנע העלאת מחיר החשמל, עדיף שחברי הכנסת ישאירו את החוק הקיים - ונראה מה יקרה בליל ה־3 במארס. אם דירקטוריון חברת חשמל יעמוד בהחלטתו המטורפת, יש לקוות כי ועד העובדים ייקח אחריות מהמנהלים הפחדנים.
כן, הגיעה העת לסרב פקודה מטורפת - גם כאשר היא נראית חוקית. לסגור את השאלטר של המדינה בגלל חוקים על רישיונות - זה טירוף מערכות. ועד עובדים סביר, אם ההנהלה תתעקש לברוח מאחריות לצרכניה, צריך לקחת אחריות לספק חשמל. באחת ילמדו אזרחי ישראל מי דואג כאן לתקינות אספקת חשמל, ומיהו המשוגע המיניסטריאלי או הדירקטוריוני שמציע לסגור את השאלטר.
יש בחברת חשמל 13,000 עובדים. אין לכם מה לפחד: אף אחד לא יתבע אתכם לדין אם תייצרו חשמל על אף הוראת הנהלת החברה והוראות החוק. ואם בכל זאת מני מזוז ישתגע, תלכו כולכם בגאון לבתי הסוהר.
זה יהיה סירוב הפקודה הפופולרי ביותר בתולדות המדינה. ואולי, מי יודע, יתעשתו המיניסטרים ויפסיקו להתעסק כאן עם שטויות מחשמלות.
15. 2. 2007
