החשב הכללי ומשרד התשתיות חברו כדי לייקר את החשמל בסדרת מהלכים • אם תרצו, פוליטיזציה של המחירים
בכמה יעלו מחירי החשמל, בנוסף להתייקרות הצפויה במוצאי שבת, של ?4% זו השאלה שצרכני חשמל, ואין מי שאינו כזה, צריכים לשאול בעקבות ההתכתשות שבין רשות החשמל - הגוף שמופקד על קביעת המחיר - לבין משרד התשתיות והחשב הכללי במשרד האוצר. זה נראה כמו קרב אבוד. רשות החשמל היא גוף שתלוי בממשלה לחלוטין, ראשיו ממונים בידי שרי האוצר והתשתיות, כל החלטה מינהלתית כפופה לחשב הכללי. במקרה הזה חברו החשב הכללי ומשרד התשתיות לייקר את החשמל בסדרת מהלכים בתחום, שלטענת הרשות, מצוי באופן בלעדי בסמכותה. אם תרצו, זו פוליטיזציה של מחירי החשמל.
החשב הכללי, לכאורה, מצוי בוויכוח משפטי - שהועבר להכרעת היועץ המשפטי לממשלה - בשאלה למי הסמכות לקבוע את ההסדרים הכלכליים במכרז שהוציאה הממשלה להקמת שתי תחנות כוח להפקת חשמל שיוקמו בנגב. החשב הכללי רוצה להצליח במכרז הזה, אבל לא מוכן שמשרד האוצר ישקיע אגורה. כדי להצליח במכרז - כלומר לקבל הצעה לייצר חשמל מחום השמש במחיר סביר - צריך להקטין את הסיכון שלוקח על עצמו היזם. ככל שהסיכון נמוך יותר, כך ייקל על היזם והבנקים שיממנו אותו. אך ככל שהסיכון על היזם קטן יותר, המחיר לציבור גבוה יותר.
להמחשה: מה קורה אם כתוצאה מהתפרצות הר געש בפיליפינים מזג האוויר כאן יהיה קר בשנתיים מתוך 25 שנות ההפעלה של תחנת הכוח? מי נושא בסיכון של אירוע כזה? אם יתאפשר לספק לקבל תשלום מלא על אף שאין לו די חשמל למכור, הסיכוי למצוא יזמים שייכנסו לעסקה גדול יותר. במקרה כזה היזם לא לוקח כל סיכון והבנקים ירוצו לתת לו מימון, על אף שהציבור לא יקבל חשמל.
גם אם מקבלים את הגישה הזו, עולה שאלה אחרת: בהנחה שמשלמים גם במקרה הזה, מי ישלם? האם צרכני החשמל (שכאמור לא יקבלו חשמל) או הממשלה שהוציאה את המכרז? משרד האוצר, דרך הוויכוח המשפטי, מבקש שהסדרים מסוג זה ישולמו על ידי צרכני החשמל. הוא מסרב לקחת את הסיכון הזה על עצמו.
המסמכים המשפטיים מייגעים. הנה מבחן התוצאה: אם היועץ המשפטי יקבל את עמדת האוצר, תהיה אנדרלמוסיה חשמלית. עכשיו יש ועדת מכרזים לשתי תחנות כוח. נניח שבעוד חמש שנים תוקם ועדת מכרזים אחרת לעוד תחנת כוח, וזו תציע כללים אחרים ליזמים. התוצאה תהיה שייווצרו שני מחירי חשמל שונים לשני ספקים שמייצרים חשמל באותה שיטה. כל ועדת מכרזים תהיה מחוקקת מחשמלת בפני עצמה. זה יהיה אבסורד שיספק תעסוקה להרבה עורכי דין ורואי חשבון.
בקיץ האחרון נבדקה האפשרות לעודד חיסכון בחשמל באמצעות מתן הנחה של 10% במחיר החשמל לצרכנים שמקטינים את הצריכה שלהם ביותר מ. 20%- חברת חשמל ביצעה ניסוי בקרב כ32- אלף לקוחות להם הודיעו כי אם יחסכו - ייהנו.
הניסוי שערכה חברת חשמל הצליח לשכנע את משרד התשתיות כי התמריץ עובד. עכשיו דורש השר, עוזי לנדאו, מהרשות להפעיל את ההסדר בקנה מידה ארצי, ומיד.
הגיוני? בכל עניין שכזה עולה השאלה מי ישלם עבור ההנאה המובטחת. ושוב, התפלגות הדעות היא כמו במקרה הקודם. המשרד רוצה שהצרכנים כולם,
כולל אלה שחסכו, ישלמו יותר עבור חשמל שכן נצרך, כדי לממן את התמריץ המוגדל למי שחוסך. לא עולה על דעתו של המשרד שהוא עצמו יממן את
ההטבה הנוספת, כפי שהממשלה מסבסדת את מי שנוסע בתחבורה
ציבורית, או כפי שהממשלה מסבסדת את מחיר המים - עוד נושא שבאחריותו המיניסטריאלית של לנדאו.
בדיון הזה אף אחד לא שואל מה דינו של מי שהגדיל את הצריכה בהשוואה לעבר. אם לחסכן מגיע תמריץ נוסף, מדוע שהבזבזן לא ישלם קנס נוסף? לפשטות העניין נניח שיש שלושה צרכנים בלבד עם צריכה זהה. האחד חוסך 20% בצריכתו, השני מגדיל צריכתו ב,20%- והשלישי נשאר אותו הדבר. כתוצאה משיטת תמרוץ החיסכון של לנדאו שלושתם ישלמו יותר על החשמל שהם צורכים, אם כי החוסך - בגלל ההנחה - ישלם פחות משני עמיתיו. אבל אין ספק בכך שהמזיק - שצורך יותר, והאדיש - שצורך אותו דבר - נענשים במידה שווה. למה?
יכול להיות מצב שבו גם מי שחוסך את המבוקש ישלם יותר בהשוואה למה ששילם בעבר. זה תלוי בגודל ההנחה שיקבל בהשוואה לעלות המוגדלת של החשמל שיקנה. אם מחיר החשמל על 80% מהצריכה יהיה גבוה יותר מההנחה - חשבון החשמל של החוסך עלול לגדול.
לפי נתוני חברת חשמל, שליש מהצרכנים שהשתתפו בניסוי בקיץ הגדילו את הצריכה, ושני שלישים הפחיתו בה או נשארו באותה רמה. אלא שמתוך המפחיתים רק שליש זכאים להטבה. התוצאה האבסורדית היא ששני שלישים מאלה שהקטינו צריכה – בפחות מ20%- שהוא הסף למענק של לנדאו – ישלמו יותר עבור חשמל כדי לממן את אלה שהקטינו את הצריכה בהרבה.
חשוב לציין שבניסוי שעשתה חברת חשמל יש כשל ענק. לצרכנים החוסכים לא העלו את המחיר כדי לממן את ההטבה לחוסכים. בפועל המחיר של החשמל לא זז. לכן הניסוי לא היה תקין, כי הוא הציג תנאים עדיפים לחוסכים על פני אלה שמוצעים עתה לביצוע. ייתכן שאם משתתפי הניסוי היו עומדים בתנאי אמת - החיסכון המבוקש, שממילא ברובו לא הושג, לא היה מתממש.
מומחי החשמל של המדור כבר מצאו שיטה איך לקבל את ההטבה מבלי להקטין את הצריכה. זה פשוט למדי: לפצל את הצריכה בין כמה מוני חשמל. המונים שיראו גידול צריכה לא ייקנסו. ואילו המונים שיראו ירידת צריכה ֹ– יקבלו הטבה.
מה כל זה מלמד? שמהניסוי של הקיץ אי אפשר ללמוד דבר. שהתוכנית מזיקה אפילו לרוב אלה שיחסכו חשמל. שאין בה עונש על מי שמזיק ומגדיל צריכת חשמל.
ובקיצור: שרלטנות מיניסטריאלית.
8. 12. 2009
