לשום שאלה תשובה

 הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה שוקלת הענקת מעמד "תיעוד" לשתי התוכניות הכלכליות של ערוצים 2 ו.10-  די מפתיע לגופן של התוכניות האלה, ומאוד מפתיע בהתחשב בכך שמקצוע הכלכלה עבר השפלה קולקטיבית, שאמורה להוריד את ה"מדע" הזה מסדר היום הציבורי. לא רק שאף אחד לא חזה את המשבר הכלכלי של ,2008  כולם טענו אחר כך שעומקו יהיה הרבה יותר גדול מכפי שהיה. על פי מבחן התועלת,  כלכלנים צריך להכניס לבוידעם.

 דוגמא לפרובלמטיות של המקצוע ניתנה עם פרסום מחקרה של מיטל גראם, מחטיבת המחקר של בנק ישראל, שביקש לתהות על שכר המנהלים בחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה. 2.5  מיליון שקל היה השכר הממוצע של המנכ"לים בשנה שעברה. האם המספר הזה ראוי? נמוך מדי? גבוה מדי? איך שופטים עניין שכזה?

 הראש הכלכלני(ת ( שופט זאת כך: האם שכר המנכ"ל קשור לביצועי התאגיד - לרווחיו, לגודלו, למחיר המניות שלו? אם נמצא כי שכר המנכ"ל עולה בתקופה של גאות ברווחים, הרי לנו קשר הגיוני. ואם נמצא כי בתקופות של שפל, הפסדים ומניות צונחות יש ירידה בשכר המנכ"ל - יהיו שיאמרו שלא רק היגיון יש כאן, אלא אף מידה של צדק. וגם עוד עניין שנחשב עד מאוד בעיני הכלכלן המצוי: יעילות.

 גראם היא כלכלנית צעירה, אך עבודתה זכתה לבקרה, פיקוח וביקורת מכמה פרופסורים, ובהם יו"ר המועצה הכלכלית - חברתית במשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל. שלא לדבר על הבוסית של חטיבת המחקר, קרנית פלוג. כולם סמכו ידיהם על הדרך שבה נבדק העניין, ואף אחד לא שאל אם המלך עירום.

 אז מה הוא העירום של שכר המנכ"לים? אחת האפשרויות היא להסתכל עליו בהשוואה לשכר שאר העובדים בתאגיד.  קשה להניח שגם המנכ"ל הכי יעיל יצליח ללא עובדים מוצלחים. לכן, אפשר היה לחשוב, ואז גם לבדוק, מה הקשר בין שכר המנכ"ל לבין שכר העובדים האחרים. אבל השאלה לא נשאלה.

 אפשר גם לשאול, האם החברה בכללותה יכולה לסבול שכר מנכ"לים של 2.5  מיליון. לשם השוואה: השכר הממוצע במשק כולו, כולל המנכ"לים האלה, היה בערך 130 אלף שקל לשנה. בערך אחד חלקי .20 והשכר המנכ"לי הממוצע בחברות גדולות הוא 4.8  מיליון שקל, כאשר 37% מהתאגידים הגדולים משלמים 6 מיליון ויותר.

 האם אי שוויון תורם ללכידות חברתית או שמא לאפאתיה? למעט ציון העובדה ששכר המנכ"לים עלה ב104%-  בתקופה הנבדקת לעומת 13%  בשכר הממוצע במשק - השאלה לא נבדקה.

 והנה עוד דבר שנשאר עלום: נניח שלמנכ"ל הממוצע היו משלמים מחצית ממה ששולם בפועל, מה היה קורה לרווח? צריך לחפש בנספח מוצנע, ולמצוא אמירה שלפיה שכר גבוה לא מניב רווחים גבוהים. אז אולי בעצם נשלם למנכ"ל את השכר הממוצע של עובדיו?

 גראם לא יודעת לומר אם 2.5  מיליון זה בסדר. היא יודעת להגיד רק אם השינוי בשכר המנכ"לי צמוד לשינוי ברווחיות התאגיד. כלומר, מבין כל השאלות המעניינות, יש לנו תשובה לשאלונת קטנה אחת: נמצא קשר בין מצב הרווחיות לרמת השכר. לכאורה, היעילות הכלכלית מתפקדת, במובן הצר של המילה. אלא שמנהלינו החביבים לא יוצאים טוב: בחמש השנים האחרונות גם הקשר הזה אבד.

 מה קורה מאז? אין שאלה ואין תשובה.

 במקביל לפרסום המחקר הסתיימה השבוע סדנה בינלאומית בהיסטוריה ופילוסופיה של המחשבה הכלכלית. זהו תחום טעון טיפוח של הכלכלה, בו נשאלות שאלות שכלכלנים לא אוהבים: למה? בשביל מי זה טוב?

 פרופ' דייב קולנדר סיכם זאת כך: הכלכלן המצוי שואל שאלות קטנות ולא חשובות, שלגביהן יש לו תשובות. ומה עם השאלות החשובות? לא אצל כלכלנים.

16.12.2010

שתפו:

קרא עוד

מאיפה יבוא הכסף

כדי לממן תחנות כוח של חברת החשמל רוצה הממשלה להעלות את מחיר החשמל. יש פתרון אחר, עדיף בהרבה

 החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, חושב גם היום שמשרדו צדק כאשר התנה את הגדלת תקציב הכבאות ב"רפורמה ," כלומר בוויתור הכבאים על זכות השביתה. בעצם, הוא צודק: שהרי גם כאשר הממשלה כופפה את האוצר כשקיבלה באוגוסט טיוטה של דו"ח מבקר המדינה והחליטה להעביר כסף ללא "רפורמה" - שום דבר לא קרה.

שתפו:

קרא עוד

הנחות על חשבוננו

 האם מונופול רשאי לתת הנחות? לא. כי אם נותנים למונופול להוריד מחיר, הוא ימנע מגורמים חדשים להיכנס לייצור. זו הסיבה שלחברת החשמל אסור לתת הנחה. זו הסיבה שכאשר ביטלו את המונופול בשיחות הבינלאומיות, נאסר על בזק בינלאומי להפחית מחירים עד שגורמים חדשים ייכנסו לשוק ובגדול.

שתפו:

קרא עוד

מי הבעיר את האש

האשם האמיתי באש על הכרמל הוא האידיאולוגיה הכלכלית של נתניהו ושל כל ההנהגות שלפניו, שרק אחת מתוצאותיה היא שירותי כבאות אומללים כל - כך

 על אף המלעיזים ,שר הפנים אלי ישי לא  אשם: בניגוד לכל השאר, הוא פועל כבר כמה חודשים כדי לסלק מקרבנו את המבעיר, אבל חוץ מהרב עובדיה אף אחד לא מקשיב. וזה הסיפור: האש לא הייתה פורצת, ואם הייתה פורצת הייתה דועכת במהירות, אילו ירד גשם. ולמה לא ירד גשם? את התשובה נתן הבן של עובדיה, הרב של חולון: הוא פסק שיש עצירת גשמים בגלל מעלליו של ח"כ חיים אמסלם - זה שטוען שש"ס היא הפודל של החרדים האשכנזים ומעודדת, כמוהם, בורות ובטלה. ומי מנסה להקיא את אמסלם?  אלי ישי. מכאן קל ללמוד שאמסלם הוא האחראי, ויש לקוות שוועדת החקירה תמצא לו את העונש המתאים.

שתפו:

קרא עוד

מתי למות?

 יש כמה דרוזים שמאמינים בגלגול נשמות, ויש יהודים שמאמינים שכאשר גברת משיח תואיל לבוא - העצמות יתחברו מחדש ויקומו לקלל זה את זה. אבל הדעה הרווחת היא שמוות הוא עניין סופי, ומה שנותר לעשות הוא לקבוע את העיתוי. עניין לא פשוט. על כן מינו ועדה, ועדת סל התרופות.

שתפו:

קרא עוד

הניצחון של עיני

 לפעמים יש יתרון כאשר שר האוצר חושב שראש הממשלה הוא שפן כלכלי. בחודש הראשון לכהונת הממשלה סגר נתניהו הסכם עם ההסתדרות מאחורי גבו של שטייניץ. שר האוצר ידע שאם ימתח את חבל הסכסוך עם ההסתדרות יותר מדי - התרגיל יחזור על עצמו. אחרי יום של שביתה, נתניהו היה מזמין את עיני וסוגר איתו הסכם. לכן, כמו שכתוב בספרים, סגרו עסקה רגע לפני נתניהו.

 מכיוון שעיני ידע מה שידעו כולם על יחסי נתניהו-שטייניץ, ההסכם נוטה לטובת ההסתדרות בהשוואה לנקודות המוצא של שני הצדדים. - 8%  עלות המשוערת של ההסכם - הוא מספר שקרוב הרבה יותר ל10.5%- (עמדת הפתיחה של ההסתדרות) מאשר ל1.5%-  (עמדת הפתיחה של הממשלה.(  מבחינה מתמטית, המספר הוגן למדי. הוא מכסה את הפער שבין האינפלציה הצפויה וזחילת השכר האוטומטית ומעניק הטבה נוספת לאמהות עובדות ולעובדים לעת פרישה מעבודה.

 מנקודת ראותו של שר האוצר, מדובר בכישלון. גם בגלל שהמספר כלל לא דומה להצעת הפתיחה, אבל בעיקר בגלל שהוא לא השיג שום "שינוי מבני."  גם אחרי ההסכם יהיו עובדים במגזר הציבורי עם שכר שמעל למינימום המקבלים "השלמת הכנסה" - עניין שהאוצר תקף בחריפות בחודשים האחרונים.  גם עניין "הגמשת" תנאי העבודה במגזר הציבורי נשאר מעורפל כשהיה. בקיצור: שטייניץ הוכיח לכולם, פעם נוספת, שלא ממש צריך לספור אותו בהחלטות כלכליות חשובות. יצחק תשובה, טייקון גז מקומי, יכול לנשום לרווחה. איומי שטייניץ להכביד את עול המיסוי על טייקונינו המוגזים ")ועדת ששינסקי (" הם נטולי ביסוס פוליטי, גם אם יש בהם צדק רב.

 ההישג הציבורי הענק של ההסכם אינו בשקט התעשייתי המובטח. לכל ברור שאם יהיה סכסוך מקומי, למשל משרד האוצר לא יעמוד בהתחייבותו לפנסיה לעובדי רשות שדות התעופה, שקט כזה לא יהיה . ההישג הוא בהסדר הפנסיה הכלול בו. הגדלת התשלומים החודשיים מ17.5%-  ל19.5%- הוא מהלך חיוני וראוי, אפילו שמחצית תוספת התשלום נופלת על העובד. כל מה שנחוץ עתה זה ששר האוצר יעביר את פרק הפנסיה בהסכם הקיבוצי שייחתם לצו הרחבה על כלל המשק, כדי שגם עובדים אחרים יוכלו להבטיח להם רמת חיים סבירה לעת שיפרשו מעבודה. זה יעמת את שטייניץ עם המעסיקים הפרטיים, שלבטח יסרבו. מי שחותם על צו שכזה הוא שר התעשייה והתעסוקה. בן אליעזר יעשה את זה ברצון. אבל אם שטייניץ מחפש מנהיגות - זה הסעיף שיוביל אותו לשם.

3.11.2010

שתפו:

קרא עוד

עד שיגיע ביבי

 הנה שתי עובדות רלוונטיות לסכסוך העבודה במגזר הציבורי: האחת, עופר עיני הוא גדול שונאי השביתות . השנייה, האוצר לא סוגר הסכם לפני ששובתים. זו, משעשע לומר, סיטואציה מעט מוזרה. בימים שבהם ח"כ עמיר פרץ היה יו"ר ההסתדרות שני הצדדים רצו שביתה בכדי לסגור הסכם.

שתפו:

קרא עוד

התקשורת מתעמרת

 הדבר בולט במיוחד במהדורות החדשות ברדיו. שם נוהגים לדווח כי "המסחר בבורסה הסתיים במגמה חיובית" כאשר מדד מחירי המניות עלה, ובתואר "מגמה שלילית" כאשר מדד מחירי המניות ירד.

 זו דרכם של עורכי החדשות בקול ישראל וגלי צה"ל להביע דעה פוליטית. הם בעד אינפלציה במחירי מניות.  ולכן כאשר המדד עולה - הם מספרים סיפור חיובי. וכאשר מחירי המניות יורדים עורכי החדשות מאוכזבים מאוד, ולכן התופעה נקראת שלילית.

 מדוע עורכי החדשות האלה שונאים אינפלציה של חולצות, עגבניות, חשמל ודלק, אך אוהבים אינפלציה של מניות? מה שחשוב הוא, שבדיווחים מהסוג הזה יוצרים העיתונאים מצג שנפיחות בורסאית היא טובה. כאילו לא היינו במשבר נפיחות שכזה רק לפני שנתיים.

28.9.2010

שתפו:

קרא עוד

העירייה מתעמרת

 המפגינים נגד מתנחלי שייח' ג'ראח הקימו סוכה. עיריית ירושלים הרסה אותה. יש בעיר מאות סוכות, בעיקר של עסקים, על מדרכות וכבישים. אותן אף אחד לא הורס. הנה דוגמה צנועה למונופול רישוי מתעמר.

שתפו:

קרא עוד

כשהרשות מתעמרת

התחרות טובה והמונופול רע? לא תמיד • עד היום אין מי שיתחרה בחברת החשמל הכושלת • לעומת זאת, רשות שדות התעופה מנסה לסגור חניון מתחרה זול יותר מהחניון שלה

 מה עדיף: מונופול או תחרות? לרוב הכלכלנים  המקצועיים התשובה חד-משמעית: תחרות. זה מכיוון שנטעו להם בראש מודל של תחרות שלרוב לא קיים במציאות.  בחיים הממשיים המצב מסובך הרבה יותר.

שתפו:

קרא עוד

תועלות שכר המינימום

מחקרים בארה"ב קבעו שהעלאת השכר העלתה את השקעת המעסיקים בעובדים ובטכנולוגיה, ועודדה צעירים ללמוד • ואצלנו? חלק מהתועלות נמנעו בגלל מדיניות ממשלתית

 בנק ישראל ומשרד האוצר מודאגים ממה שעלול  לקרות בשוק העבודה. כפי שדווח כאן לא מכבר, בשני המוסדות רואים סכנה בקצב, המהיר יחסית, של ירידת שיעור האבטלה. המשך המגמה עלול להביא ללחצים לשכר גבוה יותר ולסכנה לפריצה אינפלציונית.

 לפיכך הצעתי לפני כמה שבועות תרופה לנזק האיום שאבטלה נמוכה עלולה להביא. איך נעצור את התעסוקה הגדלה והולכת ואת האינפלציה שהיא תביא? התרופה שהוצעה היא העלאת שכר המינימום. רבני בנק ישראל והאוצר מאמינים, באמונה שלמה, כי העלאת שכר המינימום יוצרת אבטלה. מכאן שאם השכר אכן יועלה, האבטלה תעלה, ותימנע הסכנה האינפלציונית מכיוון שוק העבודה.

 התיזה הכלכלית המופלאה שהוצגה כאן לא החזיקה הרבה זמן מעמד. בימים אלה התפרסם מחקר* של פרופ' ריצ'רד סאטץ' מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד, "ההשלכות הבלתי צפויות של העלאת שכר המינימום,"  המלמד כי להעלאת שכר מינימום יש השפעות מאוד מעניינות.

 פקידי האוצר ובנק ישראל לא המציאו את הטענה ששכר מינימום הוא דבר רע. ב1973-  הסביר מילטון פרידמן,  מטובי הכלכלנים של המאה הקודמת והסמן הימני של המקצוע, כי "חוק שכר מינימום גורם ליזם שמעסיק אדם עם כישורים מוגבלים להיות עבריין."  ובמילים אחרות: השכר המינימלי יוצר אבטלה, במיוחד בקרב בעלי השכלה נמוכה. פרידמן ודומיו לא תמיד הצליחו לשכנע את הפוליטיקאים באמיתות הטענה. מדי פעם שכר המינימום הועלה, מה שאיפשר לבדוק את התחזית הנוראה באופן מעשי.  בדיקות מעשיות הראו, לרוב, כי העלאת שכר המינימום לא הזיזה דבר, כלומר לא הגדילה אבטלה. אלא שבהכללה הזו היה חריג: בני .20-15  מחקרים הראו שהעלאת שכר מינימום מגדילה אבטלה אצל הצעירים האלה, אבל היה ויכוח על הממדים. המחקר הגדול ביותר הראה כי העלאה של 10%  בשכר מינימום מביאה לעלייה של 1%  בשיעור האבטלה של צעירים. זה אמנם נזק, אבל רחוק מלהיות דרמטי.

 מה קורה כאשר המחוקק מעלה את שכר המינימום? אם נאמין לכלכלנים מהזרם הימני, כאלה שהאוצר ובנק ישראל ממלאים בהם שורותיהם, המעסיקים הפוטנציאליים יפטרו עובדים קיימים וגם לא ישכרו עובדים חדשים. מה שמעלה את השאלה: מי יעבוד אצל המעסיקים האלה? דיוויד קארד ואלן קרוגר, הם שני כלכלנים אמריקאים שהתמחו בנושא. באמצע שנות ה90-  של המאה הקודמת הם זכו לפרסום רב באמצעות מחקר שבדק מה שקרה לעובדים ברשת מקדונלד'ס כתוצאה מהעלאת שכר המינימום. השניים מצאו, במהופך מהציפיות, שהתעסוקה אף גדלה.

 ההסבר של השניים היה שהמעסיק השקיע הרבה יותר בהשבחת איכות העבודה של עובדיו. עם שכר נמוך נוח היה למעסיק לא להשקיע בעובדים ובפריון העבודה שלהם. עובד שלא היה יעיל דיו פוטר,  והוחלף. משעלה השכר, החלפת עובדים נעשתה יקרה. ההוצאה על הכשרת עובדים נשארה בעינה ולמעסיק נוצרה דילמה: לפטר או לשפר. מקדונלד'ס בחרה לשפר כדי שפריון העבודה המוגדל יכסה על הגדלת עלות העבודה.

 במקומות אחרים,  כך המחקר הנוכחי, מעסיקים השקיעו במיכון ובשינויים טכנולוגיים בהליכי הייצור כדי למצוא תחליף לעובדים זולים שעתה לא היו קיימים. המשמעות היא שהעלאת שכר המינימום מעודדת מעסיקים להשקיע יותר בטכנולוגיה, בהון ובניהול – ובכך לייעל יותר את הייצור.

 החידוש המרכזי של המחקר הוא בהסתכלות מה קרה לאותם צעירים, בני ,20-15  על רקע העלאת שכר המינימום.  מה עשה תלמיד תיכון בן 15 שקרא בעיתון כי סיכוייו למצוא תעסוקה ירדו פלאים כתוצאה מהעלאת שכר המינימום?

התשובה של סאטץ' מפתיעה. הצעירים שהתכוננו לפרוש מלימודים למען עבודה החליטו להשקיע בלימודים. הם נשארו בבתי הספר במטרה להשביח את עצמם. שוק העבודה מתגמל עובדים גם על פי השכלתם . זה נכון בארה"ב ונכון גם בישראל. שכרו של מי שסיים 8 שנות לימוד נמוך משמעותית משכרו של בוגר תיכון. בישראל ב,2008-  שכר ממוצע של מי שלמד 8 שנים היה 27 שקל לשעה. של בוגר תיכון 34 –  שקל לשקל. לפיכך בוגרי העממי בחרו להמשיך וללמוד כדי להגדיל את הסיכוי שלהם בעתיד לקבל שכר יותר גבוה. הנה על כן עוד תוצאה של העלאת שכר המינימום: עובדים נוטים להשקיע יותר בהגדלת היכולת שלהם, בשיפור הכישורים שלהם, כדי שיוכלו למצוא תעסוקה בשכר שהועלה זה עתה.

 בישראל חלק מהתועלות הללו נמנעו בגלל מדיניות ממשלתית. העיתונאי ראול טייטלבאום היה, למיטב ידיעתי, הראשון שאיבחן את התופעה. הכניסה המאסיבית של עובדים פלסטינים לענף הבנייה,  אחרי מלחמת ,1967  הביאה קבלנים שלא להשקיע בטכנולוגיה חדשה. וכך, במשך שנים הרבה,  ענף הבנייה נשאר בפיגור טכנולוגי שהיה כדאי על רקע השכר הנמוך של העובדים מפלסטין, שמשנת 1995 הוחלפו בעובדים ממדינות אחרות ששכרם היה נמוך עוד יותר. הישראלי המצוי, במיוחד עם השכלה לא מרובה, ברח מענף הבנייה (והחקלאות) לענפים שבהם לא הייתה תחרות של עובדים לא ישראלים.

 כל זה מלמד שהטענה שהעלאת השכר היא שלילית ופוגעת כלכלית – נטולת בסיס. נותרת בעינה השאלה לאיזה גובה של שכר מינימום ראוי לשאוף. על זה השיב פרנקלין רוזוולט, מי שהיה נשיא ארה"ב, "לשכר שיאפשר לא רק להתקיים בצריכה מינימלית, אלא לספק רמת חיים מכובדת למקובל באותו הזמן.

."*Richard Sutch: The Unexpected Long

  Anrun Impact of the Minimum Wage:  An

  CascadeEducational  Cascade

 .NBER WP 16355 September 2010

21.9.2010

שתפו:

קרא עוד