על אף החוק החדש שנכנס לתוקפו היום, לא ייגבה מס בריאות מעקרות בית. הממשלה הציעה לכנסת לגבות מס כזה בסכום המינימום, שהוא 83 שקל בחודש. ועדת הכספים, ביוזמת ח"כ אלי אפללו (ליכוד,( הקטינה את הסכום ל60- שקל. המוסד לביטוח לאומי לא ערוך לגבות את המס החדש, ובימים אלה נדונה האפשרות לבטל את המס לחלוטין, ובמקומו להקטין את נקודות הזיכוי במס הכנסה לאדם שאשתו אינה עובדת.
דילמה לא נעימה: צריך לבחור בין שתי רעות – העלאת מס הבריאות או העלאת מס ההכנסה. לכאורה מדובר באותו סכום כספי כולל – כ350- מיליון שקל בשנה – השאלה מה עדיף?
אפללו מתלהב מיוזמתו לעקור את המס שנכפה על עקרות הבית ולהמירו במס הכנסה. על פניו נראה שהוא צודק: בשתי השיטות המס מוטל למעשה על האשה, אלא שמס ההכנסה פרוגרסיבי יותר ממס הגולגולת שהציע משרד האוצר. גם עלויות גביית הכסף נמוכות בהרבה בחלופה של אפללו. העלאת מס הכנסה (דרך צמצום נקודת הזיכוי) לא עולה אגורה. לעומת זאת, הביטוח הלאומי דורש עוד 260 עובדים ותקציב ענק לאתר את כל עקרות הבית. אבל העסק הרבה יותר מסובך. הנה כמה שיקולים נוספים הקשורים בקרב על מיסוי עקרת הבית:
2. לכאורה, אין קשר בין מס הבריאות לבין שירותי הבריאות. החוק קובע כי הממשלה תממן את אותו חלק של סל הבריאות שאינו מכוסה על-ידי מס הבריאות, ולכן אם מס הבריאות יורד, כל מה שקורה הוא שהממשלה נאלצת להגדיל את תקציבה. מכיוון שאפללו מציע לה הכנסה נוספת באמצעות העלאת מס הכנסה, אפילו הגירעון התקציבי לא יעלה. על פניו, כך זה נראה, שירותי הבריאות לא צריכים להיפגע כתוצאה מההצעה החדשה.
אבל זה לא עובד כך, אלא באופן הבא: לקראת דיוני תקציב ,2004 עניין שקורה בימים אלה ממש, מניח הממונה על התקציבים באוצר מסמך שמתאר את "הטייס האוטומטי," כלומר ההוצאה הצפויה ב2004- על-פי המצב הקיים וההתחייבויות לעתיד. ברגע שהצעת אפללו מתקבלת, יש גידול בהוצאה הממשלתית על בריאות. תשב צמרת משרד האוצר ותדון בקיצוצי התקציב ל2004- (כן, בתוך חודש נהיה בתסריט הזה,( ואיזה תקציב יזדקר ויבלוט בגודלו? תקציב הבריאות, שזה עתה הוגדל. התוצאה: משרד האוצר יציע קיצוץ בתקציב הבריאות.
אפללו ותומכיו יקימו קול צעקה. הם יסבירו שהגידול נבע מהחלפת מס אחד (מס בריאות על עקרות הבית) במס אחר (מס הכנסה על אדם שאשתו אינה עובדת. ( זה בדיוק מה שהסבירו לפני שנים תומכי העלאת קיצבאות הילדים. הם אמרו שזה צודק ושהעשירים ישלמו יותר מס הכנסה. התרגיל הזה עובד כמה שנים, ולבסוף מגיע שר אוצר של עשירים (סילבן שלום, בנימין נתניהו) ומתקן את המצב. אז אולי אפללו יצליח לשנה, אבל מובטח שהתוצאה תהיה קיצוץ שירותי הבריאות.
זה מובטח גם בגלל תרגיל אחר שעשו אפללו וחבריו למפלגה. הם הרי החזירו את תקרת השכר (כ35- אלף שקל בחודש) לצורך תשלום מס בריאות (ודמי ביטוח לאומי. ( אפללו ונתניהו הורידו את מס הבריאות שמשלמים העשירים, וגרמו בכך לעוד הוצאות לממשלה בתקציב הבריאות. התרגיל הזה מגדיל את תקציב הבריאות בכ800- מיליון שקל ,ותרגיל אפללו (עם מס הכנסה) – בעוד 350 מיליון שקל. מישהו מאמין שתוספת של יותר ממיליארד שקל תעבור ללא קיצוצים?
מי שמקבל שזו תהיה התוצאה, אם לא היום אז מחר, צריך לשאול את עצמו מי ייפגע מצמצום שירותי הבריאות? התשובה (ועל כך הומצאו נתונים מדהימים בכינוס שערך המכון הלאומי לחקר הבריאות) היא: העניים – בדיוק האוכלוסייה שאפללו בא לסייע לה.
אם החלופה היא בין מס בריאות למס הכנסה, צריך לעשות בדיוק ההפך ממה שעושים נתניהו ואפללו. צריך להעלות את מס הבריאות לכולם – עניים, מעמדות ביניים ועשירים – ולוותר במס הכנסה. בנטו של המיסוי זה אותו הדבר. בנטו של הבריאות – החלופה של יותר מס בריאות עדיפה.
אבל גם אם תוכנית אפללו תאומץ, העשירים לא ישלמו יותר. ברוב המשפחות בעלות הכנסה גבוהה שני בני הזוג עובדים (ראו גרף לגבי שיעור עקרות הבית. ( במשפחות כאלה ממילא הבעל אינו זכאי לנקודת הזיכוי במס, שאפללו מבקש עתה לקצץ. מה שאפללו עושה הוא להסיט את הנטל מהעשירון הראשון והשני לעשירון השלישי והרביעי והחמישי. אם לוקחים בחשבון את הטבות המס של נתניהו ושל אפללו לעשירים, אפשר להבין כי ההצעה החדשה מסיטה כסף מהעניים לעובדים במעמד הנמוך והבינוני. אני לא בטוח שאפללו צריך להתפאר בזה.
אבל, לבסוף, צריך לשים משהו לא נעים על השולחן: העניים בישראל משלמים פחות מדי מסים. מערכת המס הישראלית מעדיפה באופן חריג שתי קבוצות: העניים ביותר והעשירים ביותר. מערכת המס פוגעת בכל מי שמצוי ברמת הכנסה של 20,000-4,000 שקל בחודש.
מס מינימום בהכנסה, בביטוח לאומי ובבריאות הוא דבר מתבקש בכל חברה שבה יש זכויות שוות. אצלנו אין מצב שלאדם אין הכנסה כלל. גם מי שהוא נטול הכנסה לחלוטין זכאי לקבל קיצבה להבטחת הכנסה מהמדינה. הדרך הנאותה להשגת השוויון היא הטלת מס הכנסה, מס בריאות ודמי ביטוח לאומי גם על קיצבאות הביטוח הלאומי (שכיום רובן פטור ממס. (
1.7.2003
