מה משותף לנילי ארד, שלי יחימוביץ', לימור לבנת וציפי לבני? מה לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה עם שלוש פוליטיקאיות חשובות? שהן עוסקות בהדרה ובשלילת זכויות אדם, כל אחת וטעמה עימה.
השופטת ארד יצרה למעשה נורמה חדשה ביחסי עבודה ולפיה אין לשבות. קודמה בתפקיד, סטיב אדלר, הכניס לבית הדין לעבודה את הנורמה שתפקיד בית המשפט הוא להיות מגשר בסכסוכי עבודה. ארד הפכה נוהג של גישור לאיסור של שביתה. כל עוד הגישור שהיא מציעה לא הביא לתוצאה המבוקשת - הסכם מרצון - אין שביתה. וכך נשללת היום מעובדים היכולת לשבות מבלי להפר צווים שהוציא בית הדין לעבודה. למה ההדרה הזו? כי זה טעמה הפוליטי של ארד.
יכולה הייתה השופטת להגיע לתוצאה המבוקשת על ידיה - הסכם עבודה - עם מסקנה הפוכה לחלוטין. יכולה ארד לקבוע חובת שביתה על עובדים עד אשר המעסיקים יתרצו להגיע להסכם. במקום זה היא בחרה בהדרת עובדים משביתה - עד שיתרצו הם לתנאי המעסיקים. אין פלא שהימין, שונא אקטיביזם שיפוטי, אוהב את השופטת הבכירה הזו. האקטיביזם שלה טוב למעסיקים ולבעלי הון ולכן טוב להשקפה הימנית בפוליטיקה.
בימים אלה מקובל להטיל את אשמת הדרת הנשים ממושבים קדמיים באוטובוסים על החרדים. אבל אם מקדישים לזה מעט מחשבה, מה ההבדל בין הדרת נשים מקדמת האוטובוס והדרת נשים מלב בית הכנסת לתוך "עזרת נשים?" מה ההבדל בין יצירת מצב של עגונה, לבין אי-יצירת מצב מקביל של עגון ? מה ההבדל בין חובת האישה לטבול במקווה אחת לחודש והפטור שניתן לגברים מהעונש הזה?
אין הבדל. כל מערכת חוקי הדת מדירה נשים. אלא שלבני, יחימוביץ' ולבנת כועסות על הדרתן של נשים מאוטובוסים. הן השלימו, משלימות וישלימו עם כל ההדרות האחרות שבאות מאותו מקור - הדת. זה התחיל עם דוד בן-גוריון, שהעדיף לשמר את מונופול הדת - תוצר האימפריה העות'מאנית - ביחסי אישות. הוא עשה את זה כי האלטרנטיבה הייתה להקים קואליציה עם מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"מ) השנואה בעיניו. לימור לבנת מעדיפה את הליצמן והישי - מדירי נשים מרשימתם לכנסת - על פני ציפי לבני, שלכאורה שותפה שלה בהתנגדות להדרת נשים. בהינתן האופציה הייתה ציפי לבני מעדיפה את החרדים על פני לימור לבנת. ואם יהיה לשלי יחימוביץ' מזל, והיא תהיה קרובה לראשות הממשלה, היא תדיר נשים לאוטובוסים נפרדים, בבחינת "עזרת נשים ממונעת," ובלבד שישי וליצמן יצביעו עבורה לתפקיד הנכסף.
יש לשער כי התירוץ של לבני יהיה, אם תנצח בבחירות, שהיא תפקיר את הנשים למען השלום. שלי יחימוביץ' תעשה כן כדי לפגוע בטייקונים ולמען העלאת שכר מינימום. בדיוק כפי שלימור לבנת מצדיקה את הגועליציה הנוכחית בשמירה על ארץ ישרוּ אל בבעלות יהודית. תירוצים לא חסר.
במשך מאות שנים הדירו הגברים את הנשים מכל המערכת הפוליטית והחברתית. בשם הדת. בשם הפטריארכליות. בשם הכוח. עד שקמו נשים על הגברים העושקים לכלות כוחם העודף. אך בפוליטיקה הישראלית תנו לאישה כוח ומעמד והיא תתנהג כמו גבר - בהדרה של הזולת. לכל אישה פוליטיקה שלה. גם לשופטת הא-פוליטית, לכאורה. אך מה שמשותף לכולן הוא הפוליטיקה של ההדרה של זכויות אדם.
כדי שתהיינה הנשים הבכירות אפקטיביות בהדרה הפוליטית שהן בוחרות הן נזקקות לסיוע גברי - מומחים מההיסטוריה להדרות. וכך עופר עיני, שעובדי קבלן ממש לא בראש שלו והועלו על ידו לסדר היום רק כתרגיל יחסי ציבור, לא ממש מתקוטט עם החקיקה דה-פקטו נגד שביתות פרי מעשי בית הדין לעבודה. כך אביגדור ליברמן, העומד בראש מפלגה שבוחריה בוחלים בדת ובהדרתה את החילוני. ומה הוא עושה? שותף מושלם להדרה: של זכויות אדם. של נשים. של ערבים. של כל מה שאינו תואם את הפוּ טיניזציה של החברה.
אין מה לומר, הנשים הבכירות שלנו הן אחלה גבר. ?
22.12.2011
